למה הקול שלנו משתנה כשאנחנו מתבגרים?

כבר שמענו אינסוף סיפורים על זמרים צעירים עם קול גבוה שאיבדו אותו כאשר גיל ההתבגרות נכנס לתמונה, אבל האמת היא שהקול שלנו ממשיך להשתנות עם השנים. כן, גם הוא מתבגר.

מיתרי הקול הם אלו שמייצרים את צליל הקול. הם ממוקמים בגרון, חלק ממערכת הנשימה המאפשר לאוויר לעבור מהגרון אל הריאות. הקול עצמו נוצר כאשר האוויר הוא עבר בכוח דרך מיתרי הקול שמצויים בגרון. אומנם הפה והלשון משחקים תפקיד ביצירת מלים, אבל מיתרי הקול הם שמשפיעים על כמה עמוק או כמה גבוה יהיה הקול. מיתרי קול עבים יותר וארוכים יותר גורמים לצלילים נמוכים יותר.

ברוב המחקרים נמצא קשר בין עלייה ברמות הטסטוסטרון לבין השינוי בקול. לפני גיל ההתבגרות, יש מעט מאוד הבדל בצליל שמייצרים מיתרי הקול. אבל במהלך ההתבגרות, ההורמונים מתחילים להפעיל את השפעתם. בלידה אין הבדל משמעותי במיתרי הקול של בנות ובנות אך מדי שנה, כבר במהלך הגיל הרך, גדלים מיתרי הקול של בנות באורך של 0.4 מ"מ בכל שנה, בעוד שאצל הבנים הגדילה היא של 0.7 מ"מ. ולכן בנים נוטים להיות בעלי קול עמוק יותר מאשר בנות.

שינויים אלה מתגברים בגיל ההתבגרות עם צמיחה מואצת של החלק הסחוסי בגרון שמאריך ומעבה את תיבת הקול. למעשה יש קשר כמעט ישיר בין קפיצת הגדילה לגובה לבין השינוי בקול כאשר עם התמתנות הגדילה מתייצב גם הקול. גם אצל בנות בגיל ההתבגרות מיתרי הקול מתארכים אך באופן מינורי ולכן השינויים הקוליים שלהן פחות מורגשים.

גם לאחר גיל ההתבגרות, הורמונים יכולים להשפיע על הקול. לדוגמה, קולה של אישה עשוי להישמע שונה בהתאם לשלב המחזור החודשי שלה - כאשר איכות הקול הטובה ביותר נמצאת בשלב הביוץ. הסיבה לכך היא שהבלוטות מייצרות את מירב הריריות בשלב זה, מה שמעניק למיתרי הקול את יכולת התפקוד הטובה ביותר שלהם. מחקרים מראים גם שנשים הנוטלות גלולות למניעת הריון מראות פחות שונות באיכות הקול מכיוון שהגלולה עוצרת את הביוץ.

מצד שני, שינויים הורמונליים במהלך השלב הקדם-וסתי מעכבים את מיתרי הקול, מה שהופך אותם לנוקשים יותר. ומכיוון שמיתרי הקול של נשים דקים יותר, יתכן שהן גם עלולות לסבול נזק משימוש יתר.

כמו כמעט בכל חלק אחר בגוף, מיתרי הקול מזדקנים. אבל ייתכן שהשינויים האלה לא יהיו בולטים עבור כולם. ככל שאנו מתבגרים, הגרון מתחיל להגדיל את תכולת המינרלים שלו, מה שהופך אותו ליותר נוקשה ודומה יותר לעצם מאשר לסחוס. שינוי זה יכול להתחיל להתרחש כבר בשנות השלושים - במיוחד אצל גברים. זה הופך את מיתרי הקול לפחות גמישים.

השרירים המאפשרים למיתרי הקול לנוע גם הם מתחילים להשחק (כמו השרירים האחרים שלנו) ככל שאנו מתבגרים. גם הרצועות והרקמות התומכות במיתרי הקול מאבדות גמישות, והופכות פחות גמישות.

יש גם ירידה בתפקוד שרירי הריאה, המפחיתה את כוחו של האוויר הנפלט מהריאות ליצירת את הצליל. גם מספר הבלוטות המייצרות את הריר המגן פוחת, לצד הפחתה ביכולת השליטה בגרון.

בעוד מיתרי הקול מזדקנים במידה רבה באותו קצב אצל רוב האנשים, גורמי אורח חיים רבים יכולים להגביר את הסיכון לפגיעה בהם - וכך יכולים לשנות את האופן שבו הקול שלך נשמע.

עישון, למשל, גורם לדלקת מקומית, לייצור רירי מוגבר, אך יכול גם לייבש את משטחי הרירית. לאלכוהול יש השפעה דומה. עם הזמן, גורמים אלה עלולים לפגוע במיתרי הקול ולשנות את צליל הקול.

כמה תרופות ללא מרשם ותרופות מרשם יכולות גם לשנות את הקול - כמו משאפי סטרואידים המשמשים לדלקת גרון. מדללי דם עשויים גם לפגוע במיתרי הקול ועלולים לגרום להיווצרות פוליפים, מה שגורם לקול להישמע צרוד או צרוד. גם תרופות להרפיית שרירים עלולות להוביל לגירוי ולפגיעה במיתרי הקול בשל התרופה המאפשרת לחומצת הקיבה להשטף בחזרה לתוך הגרון. למרבה המזל, הגירוי והשינויים הנגרמים על ידי תרופות אלו נעלמים בדרך כלל לאחר הפסקת השימוש.

גורם נוסף של אורח חיים יכול להיות שימוש יתר במיתרי הקול, הנראה בדרך כלל אצל זמרים ואנשים אחרים שמשתמשים הרבה בקול שלהם במהלך העבודה, כמו מורים ומדריכי כושר.