בישראל יש כ־300 אלף חולי פסוריאזיס שמתמודדים מדי יום עם מציאות לא פשוטה בכלל. התסמינים של פסוריאזיס באים לידי ביטוי ברבדים יבשים ואדומים על פני העור שמכוסים בקשקשים לבנים־כסופים. הנגעים האלה מופיעים בעיקר בקרקפת, במרפקים, בברכיים, בגב, בחזה, בבטן, בציפורניים ובאיברי המין, והם מלווים בגרד. אבל זה לא כל הסיפור, ופסוריאזיס היא הרבה יותר מרק מחלת עור.
"מלבד העובדה שפסוריאזיס היא מחלת עור שמשפיעה על הנראות וגורמת לגרד, היא גם מחלה מערכתית - היא יכולה לתקוף מערכות נוספות בגוף", מסביר ד"ר זיאד ח'מאיסי, רופא עור בכיר בבית החולים רמב"ם ומנהל יחידת הלייזר ברמב"ם. כך לדוגמא, הסביר ד"ר ח'מאיסי, לחולי פסוריאזיס יש שכיחות גבוהה יותר למחלות לב וסוכרת, בעיות מפרקים ומחלות מעי דלקתיות. "פסוריאזיס מעלה את הסיכון גם לדיכאון, בעיקר בגלל ההשפעה על הנראות והגרד, שכן זה מהווה סטיגמה ולאנשים צעירים זה מאוד חשוב, גם מבחינה נפשית", הוסיף.
איך מטפלים בפסוריאזיס?
לאור ההשפעות מרחיקות הלכת האלה, חשוב מאוד לטפל במחלה. "פסוריאזיס היא מחלה עם דרגות חומרה שונות, והטיפול בה הוא בהתאם לדרגות החומרה", אמר ד"ר ח'מאיסי, "לרוב האנשים יש מחלה קלה והטיפול הוא במשחות, שצריך למרוח על בסיס קבוע. במקרים בינוניים יש טיפולים נוספים כמו פוטותרפיה - טיפול באמצעות אור, שהחסרון שלו הוא שהמטופל צריך להגיע שלוש פעמים בשבוע לקבל טיפול, וגם זה משבש את איכות החיים". למקרים בינוניים ישנו גם טיפול בכדורים, הדורש מעקב אחרי תפקודי הכבד.
"מי שיש לו מחלה קשה יותר, או לא יכול לקבל את הטיפולים האלה מסיבות שונות, יכול לקבל את הטיפול היותר מתקדם - טיפול ביולוגי", אמר ד"ר ח'מאיסי, והוסיף כי מדובר בתחום שכל הזמן יש בו התקדמות. הטיפולים הביולוגיים מתחלקים לשלוש קבוצות: מעכבי IL17, אנטי TNF ו- IL23. אנטי TNF הן הקבוצה הותיקה ביותר ונחשבת כרגע לפחות יעילה. לעומת IL17 ו- IL23 שאלו ציטוקינים החשובים במנגנון הפתוגנזה של הפסוריאזיס ועיכוב שלהם מביא לשיפור במחלה.
הטיפולים הללו מאוד יעילים לטיפול בעור ובתחלואה הנלווית למחלה, נוחים לשימוש ומשפרים את איכות החיים. "רוב הטיפולים מעלימים מעל ל-90 אחוזים מהנגעים בעור, וכך המטופל יכול לתפקד ללא סימנים על העור ולחיות עם עור נקי. מעבר לכך, הטיפולים משפיעים גם על המחלות הנלוות, כגון: מפרקים, מחלות המעי, מחלות לב ודיכאון. זה מהפך בכל הקונספט של הטיפול במחלה", אמר ד"ר ח'מאיסי.
מי יכול לקבל את הטיפולים החדישים האלה?
ד"ר ח'מאיסי הסביר כי הטיפולים האלה הם לא טיפולי קו ראשון מבחינת סל התרופות, וכי יש תנאים לקבלתם. "אפשר לקבל טיפול ביולוגי לאחר כישלון של שני טיפולים קודמים, לדוגמה שני טיפולים בכדורים או טיפול בכדורים ופוטותרפיה, ותנאי שני - שהמחלה בדרגה בינונית עד קשה, כלומר מערבת 50 אחוז משטח הגוף ומעלה", הסביר. עם זאת, לסעיף השני יש החרגה, ואם למישהו יש נגעי פסוריאזיס באזורים רגישים כמו כפות הידיים או איבר המין, הוא זכאי לטיפול ביולוגי. "הבעיה היא שיש לא מעט אנשים שעונים על תנאי הסל, אבל יש פחות מודעות לכך והם לא זוכים לטיפול הזה". כמו כן, מציין כי "הטיפולים החדשים ניתנים בבית, בזריקה תת עורית (בדומה לזריקות לסוכרת) בתכיפות משתנה". הוא הוסיף כי בטיפולים הביולוגים הראשונים היה צריך להזריק פעמיים בשבוע, אבל היום גם נוחות השימוש התקדמה, ויש טיפולים חדשים שאפשר להזריק פעם ב 4 עד 12 שבועות."
מה לגבי תופעות לוואי?
"לכל הטיפולים הביולוגים יש תופעות לוואי, שכן הן עובדים על דיכוי מסוים של מערכת החיסון. הטיפולים הביולוגים מתבססים על דיכוי הציטוקנים שגורמים לתהליך דלקתי, ואז המחלה פוחתת, אבל על הדרך יש מידה מסוימת של דיכוי חיסוני", הסביר ד"ר ח'מאיסי. לכן, אנשים שמקבלים את הטיפול הזה צריכים להיות זהירים יותר מבחינת להתקרב לאנשים חולים, ויש אנשים שאף לא יכולים לקבל אותם, לדוגמא אדם שהיה לו סרטן ב-5 שנים האחרונות. "אבל עדיין, ברוב המכריע של המטופלים אנחנו לא רואים תופעות לוואי", הוא הוסיף.
לסיכום, אמר ד"ר ח'מאיסי כי "יש הרבה מתוסכלים בקרב חולי פסוריאזיס ויש סטיגמה שלמחלה הזו אין פתרון, אבל זה לא נכון - צריך פשוט לפנות לרופא העור, כדי שיתאים טיפול שנכון לדרגת החומרה של המחלה. לפסוריאזיס יש פתרון שמוביל לעור נקי - לא להתייאש".
