לא כל מי שישנוני במהלך היום נחשב לחולה, אך אם קרה שישנתם שמונה שעות ברצף ואתם עדיין עייפים, נרדמים ומתקשים להתרכז ולתפקד ייתכן שהגורם לכך הוא הפרעת נשימה חסימתית בשינה (OSA) שלא מאפשרת לכם להפיק את המיטב מזמן השינה שלכם. הבשורה הטובה היא שישנם כיום טיפולים מתקדמים למכלול התסמינים של המחלה המאפשרים להגיע לתפקוד מלא ולאיכות חיים טובה לצידה.
ישנוניות יתר היא תלונה שכיחה במאה ה-21. אצל רבים מדובר בתוצאה של חסך שינה. אולם, בשיעור לא מבוטל הגורם לישנוניות היתר הוא הפרעה באיכות השינה. אחד הגורמים השכיחים לכך בקרב מבוגרים היא תסמונת דום נשימה בשינה. מדובר במחלה שנגרמת בעקבות חסימה חוזרת ונשנית של דרכי הנשימה במהלך השינה, עם הפרעה לחמצון, לאוורור או לרצף השינה. לחסימה גורמים רבים כמו השמנה, תגובתיות ירודה של שרירי הנשימה ועוד. החולים בדום נשימה בשינה חווים שלל תסמינים והביטוי השכיח של המחלה הינו נחירות, שלעיתים מלווה בחנק במהלך השינה הגורם להתעוררויות והפסקות נשימה שנצפות ע"י בני הזוג. כמחצית מהחולים מתלוננים על ישנוניות יתר יומית - שפירושה חוסר היכולת להישאר ער או ערני במהלך שעות היום (EDS). ישנוניות יתר יכולה להתבטא בדחף בלתי נשלט לישון בזמנים לא מתאימים, בצורך בשינה מרובה אך גם בקשיי ריכוז ותפקוד לקוי במהלך היום ובהתקפי שינה באופן בלתי צפוי. אחת התוצאות הקשות של ישנוניות יתר היא הסיכון המוגבר לתאונות דרכים בסובלים מכך.
במי המחלה פוגעת?
דום נשימה בשינה הינה אחת מהפרעות השינה הנפוצות ביותר עם שכיחות שהוערכה בעבר בכ 2-4% מהאוכלוסייה עם עליה ניכרת בשנים האחרונות. שכיחות המחלה הינה דומה בנשים ובגברים עם זאת בפועל קיים תת-אבחון בנשים. בנוסף, קיימת שכיחות גבוהה יותר בסובלים ממשקל יתר. ישנוניות היתר יכולה לגרום גם לסימפטומים כגון "עמימות" מנטלית, בעיות בזיכרון או במיקוד העיניים, תשישות וירידה באנרגיה. זוהי לא סתם "עצלנות" או תשישות שניתן לשלוט בה אלא תוצאה פיזיולוגית ישירה של המחלה. בנוסף לכך, לדום נשימה בשינה יכולות להיות השלכות בריאותיות רבות כגון עלייה בלחץ הדם, סיכון להתפתחות של מחלות לב, הסינדרום המטאבולי, סיכון לשבץ ועוד. כל אלו, מלבד התופעות שהוזכרו לעיל, גורמים לירידה חדה באיכות החיים של החולים במחלה.
כיצד נאבחן דום נשימה בשינה?
דום נשימה בשינה מאובחן לרוב בבדיקה במעבדת שינה, בבית או במעבדה עצמה. בבדיקה נבדקים מספר הפסקות הנשימה ביחס למשך השינה, רמת הרוויה של החמצן בדם, הדופק במהלך השינה ומשתנים רבים נוספים. חומרת ההפרעה נקבעת על פי מדד מספר הפסקות הנשימה המלאות והחלקיות במהלך שעת שינה אחת. מצב שינה תקין משקף אפשרות של עד 5 הפסקות נשימה בשעה, המצב נחשב לנורמלי. בין 5 ל-14 הפסקות נשימה מבטאות חומרה קלה של המצב, בתנאי שלנבדק ישנן תלונות. חמש-עשרה ויותר הפסקות נשימה בשינה מגדירות מחלה בחומרה בינונית עד קשה.
דרכי טיפול
ההחלטה על הצורך בטיפול מבוצעת לרוב באחת ממרפאות השינה בהתאם לתלונות ולדרגת החומרה ובתפירה אישית למטופל. עבור דרגות המחלה הקלות יותר אין תמיד צורך לטפל וניתן להתמקד בצעדי מניעה שימנעו מהמצב להחמיר כדוגמת ירידה במשקל או שינוי בתנוחת השינה. כאשר התלונות משמעותיות או החומרה בינונית או קשה מומלץ לרוב טיפול ספציפי כדוגמת שינה עם מכשיר CPAP ( לחץ חיובי) או התקן דנטלי. אצל חלק מהמטופלים התלונה העיקרית היא ישנוניות יתר. מרבית המטופלים מרגישים שיפור בישנוניות תחת הטיפול. אולם, חלק לא מבוטל מהנבדקים אינו משתפר או שאינו מסתגל לטיפול. אצל מטופלים אלה ישנו יתרון ותועלת בטיפול בישנוניות עצמה - מדובר בטיפול משולב במנגנון ייחודי שמותווה לטיפול במחלה ועונה על הצורך הרפואי לחולים אילו שהשימוש במכשיר CPAP אינו מספק עבורם. הטיפול הוא פומי ומביא לשיפור ברמת העירנות במהלך היום ובהרגשה של המטופלים המביאה גם לשיפור משמעותי באיכות חייהם.
ניאופרם (ישראל) 1996 בע"מ
למידע נוסף חפשו מפסיקים_לפהק
