אם גם הילדים שלכם לאחרונה חסרי שקט ומנוחה, יותר רגזנים, בוכים מכל דבר קטן, נדבקים אליכם יותר ובכלל מוצפים וסוערים - זה הזמן להירגע ולזכור שהכל טבעי ואם נסתכל על הדברים מהעיניים שלהם - זה גם ממש הגיוני.
דנה אמר מנתחת התנהגות מוסמכת, כאן כדי להסביר: המקום הזה שאנחנו קוראים לו "גן" או "מסגרת חינוכית", משכיח מאיתנו את העובדה שקודם כל, ואולי לפני הכל, זו סביבה חברתית - זו קבוצה.
גם אם היא מוכרת וגם אם היא חדשה, גם אם היא משפחתון של חמישה ילדים, זו קבוצה שבה הם לוקחים חלק מרבית שעות היום, והיא זו שתשפיע על איכות החיים שלהם.
במשך היום הילדים שלנו עובדים די קשה, הם לומדים להתארגן ולנהל את עצמם אל מול האחרים, הם מפתחים חברויות ראשוניות, מגבשים תחושת שייכות, מחפשים בטחון, מתאמנים בעצמאות, בתוך המסגרת הם פוגשים מציאות, כזו המחייבת אותם לגייס משאבי נפש, סבלנות, ויסות לצד דחיית סיפוקים. לא פעם הם גם פוגשים במציאות לא רצויה, כזו שהם לא בחרו בה, לא רצו ועדיין קיבלו, כי לא הכל ורוד וגן זה לא בית.
שמענו כבר ש"כל ההתחלות קשות" אבל למה בעצם?
הסיבה נעוצה במנגנוני הדחק שמפעילים אותנו כבני אדם. הכניסה לגן, למסגרת, לכיתה מייצרת דחק (בכל גיל אגב, חישבו על עצמכם בעבודה חדשה).
לדחק הזה יש ביטויים פיזיולוגים: ברגע שהמוח שלנו פוגש מציאות לא רצויה, הוא מעביר מיד מסר ליותרת הכליה וזו מתחילה להציף את הגוף בהורמונים של סטרס - "אדרנלין" ו"קורטיזול".
עכשיו זה הזמן לעצור ולהבין - אין ציפייה שלילדים שלנו יהיה תמיד טוב! בחיים כמו בחיים, הם יפגשו וצריכים לפגוש, גם אתגרים, עליהם להתמודד גם עם דחייה, עם כישלונות ופרידות, עליהם לחוות קשיים בשביל למצוא את הכוחות שלהם. כך שהפרשת הורמוני הסטרס כשלעצמה נחוצה בשביל לפתח מערכת דחק גמישה ומתפקדת, למרות שהמחשבה על הילד שלנו בסטרס עושה לנו כווץ' בלב לא נוכל למנוע את זה - אז מה כן? חשוב שנבין אותה ואת הילדים שלנו יותר לעומק.
אותו הדחק עוזר להם להתארגן בסביבה, מסייע להם בהיערכות מחדש, מחדד את החושים שלהם ועוזר להם לאסוף את עצמם בסביבה החדשה. אבל להורמוני הסטרס השוטפים את גופם הקטן במשך היום, יש גם ביטויים התנהגותיים מהסיבה הפשוטה שמה שנכנס צריך גם לצאת.
לכן הדפוס הטבעי והנפוץ הוא ילד שמגייס את עצמו במשך היום ואז "מתפרק" בבית. ואכן פריקת אדרנלין, ודאי אצל ילדים קטנים, נעשית ממש דרך הגוף, הם משתוללים יותר, צועקים יותר, בוכים יותר (הידעתם שדמעות מכילות אדרנלין?) וכך למעשה משחררים את מתחי היום. ואם נחשוב על זה רגע, אין מקום בטוח יותר מאשר לפרוק מתחים בבית, אל מול הורה אהוב ומוכר.
אז נכון שזה לא קל להתמודד עם ילד סוער, אבל ההבנה שהוא לא עושה לנו "דווקא" יכולה לגייס לא מעט חמלה כלפיו, ילדים קטנים עוד לא יודעים מה מרגיע אותם והם זקוקים לנו שנעזור להם בדיוק במקומות הללו.
לכן התפקיד ההורי שלנו בכלל ובתקופת ההסתגלות בפרט, הוא לתת להם את המקום הבטוח לנקות את הגוף והנפש, לפרוק את מתחי היום ולהחזיר את המערכת לאיזון.
בנגזרת הפרקטית זה אומר שאלינו לכעוס פחות ולהבין יותר, לנסות להמנע עד כמה שניתן מלהכניס עוד מתחים למערכת כמו איומים, עונשים או צעקות ובמקומם להגביר את הקירבה, את המגע, את קשר העין ואת החיוך אשר יעזרו לאוקסיטוצין להתשחרר ולהרגיע את הרוחות.
זו התקופה לחזור הביתה אחרי הגנים, פחות חוגים וגני שעשועים, פחות חברים - יותר קירבה, יותר מגע, יותר הטענה רגשית של יחד גם עבורכם :-)
נכתב על ידי דנה אמר - מנתחת התנהגות מוסמכת, בעלת תואר שני בחינוך מיוחד מאוניברסיטת בר אילן, מרצה ומלווה הורים משפחות וצוותים חינוכיים.
אפליקציית Jama הוקמה במטרה לתת מענה לאימהות לתינוקות בגילאי לידה ועד גיל שלוש, ולרכז עבורן תוכן, פעילויות, טיפים ממומחים וסרטונים שילוו אותן לאורך התקופה המאתגרת הזאת. כל התכנים באפליקציה "גדלים" יחד עם התינוק ומותאמים באופן מדויק לשלבי ההתפתחות שלו, כך שהאימהות מקבלות רק את מה שרלוונטי להן ומעניין אותן בכל רגע נתון.
אפליקציית Jama היא ה-מקום של האימהות בישראל לפגוש ולהכיר אימהות נוספות סביבן, וליצור חברויות חדשות ומרגשות במסע המרתק.
חפשו אותנו בגוגל: https://app.jama.co.il/