הגעתם לקחת את הילד שלך מבית הספר. והנה, אתה מבחין מרחוק שהילד עומד ביחד עם עוד כמה ילדים שצוחקים עליו, או שהם מתווכחים איתו. האינסטינקט הראשוני שלך הוא להגיע אליו מהר, להתערב ולומר להם להפסיק. אבל מצד שני - אתה גם רוצה שהוא ילמד להתמודד בכוחות עצמו. מה נכון לעשות? איך אפשר לעזור לו להתמודד עם מצבים חברתיים מאתגרים?
נגה הילה מותנה, מדריכת הורים ומשפחה, מנחת NLP, ומטפלת הוליסטית לילדים, מסבירה מהן הדרכים היעילות ביותר לעזור לילדינו להתמודד במצבים חברתיים.
הורים רבים מתקשים לראות את ילדיהם נקלעים לקונפליקטים חברתיים מאתגרים, ונוטים להתערב ולהגיב מתוך הפחדים והחששות שלהם. הימצאותם במצבים כאלו, מעוררים תחושת חוסר אונים ותסכול רב בקרב ההורים, שתוהים ודואגים כיצד הילד שלהם יוכל לתפקד במצבים חברתיים רגישים כשהם לא בסביבה להחזיק את ידו.
יכולים להיות מצבים רבים שבהם תרגישו שהילדים שלכם לא מספיק עומדים על שלהם, או שאינם מבינים נכון מצבים חברתיים ומתוך הפרשנות שלהם מגיבים בכעס או בהיעלבות.
הנה כמה דרכים שנכון לפעול במצבים האלה:
1. להיות בהקשבה למה שמתעורר בתוכנו ולא להשליך מיידית ובאופן ישיר את הכאב שלנו על הילדים שלנו. אם אנחנו עברנו קשיים חברתיים כילדים, ייתכן מאוד שכל קושי של הילד שלנו, יעורר בנו רגשות שהרגשנו בעבר ושהדחקנו. מתוך הפחד שלנו, שמא הילד שלנו יחווה חוויה דומה, ומשם אנו מגוננים עליו יתר על המידה. חשוב שנזכור שמה שאנחנו עברנו הוא לא מה שהוא עובר, וזה לא המקום שלנו לתקן את החוויה שלנו דרכו. דווקא מהמקום שאנחנו מזדהים איתו, נוכל להצטרף לחוויה שלו ולהבין אותו לעומק, על מנת שלאחר מכן נוכל להוביל אותו בבטחה מתוך המצב הזה - בכלים שאנחנו פיתחנו על בסיס החוויות שלנו.
2. להעלות מודעות באמצעות שיח מתווך - לא תמיד הילד שלנו שם לב לחוויה הפנימית שלו. הוא יודע שהוא עצוב או שקשה לו ושלא היה לו נעים, אבל הוא לא תמיד מבין למה זה קרה ואיך הוא הגיע למצב הזה. ייתכן והוא מאשים את עצמו. לכן חשוב קודם כל לעורר אצלו מודעות למה שהוא מרגיש ולוודא שמצד אחד - הוא לא מאשים את עצמו ומצד שני - שאנחנו לא מאשימים אותו על התנהגות של ילדים אחרים כלפיו. זו ההזדמנות שלנו, אם חווינו כילדים גם קושי חברתי, להצטרף אליו באמפתיה ולתת לו להרגיש שהדברים האלה קורים לפעמים ויכולים לקרות לכל אחד, יחד עם החוסן וההבנה שיש מה לעשות עם זה.
3. להעצים - ילד שנמצא בתוך מצב חברתי מורכב, עלול להאשים את עצמו במצב שאליו נקלע. יתכן וחווה פגיעה בדימוי העצמי שלו, ולכן חשוב לשקף לו את העוצמות שלו ולתמוך בו בזמן ובהקשר המתאימים. חשוב להראות לו את האומץ שלו בכך שהוא שיתף אתכם בקושי שלו, ולחזק אותו כשהוא מצליח להסביר את עצמו. צריך למצוא את כל מה שיכול להציג לו את עצמו באור חיובי וחזק. ייתכן וצוחקים על הילד שלכם כי הוא לא אוהב כדורגל, או שצוחקים על הילדה שלכם כי היא לא אוהבת לרקוד. אבל כל אחד טוב במשהו אחר, וחשוב שאנחנו כהורים נדע לזהות את מה שהילדים שלנו טובים בהם ולחזק אותם בנקודות האלו. ככל שהילדים יתמקדו במה שטוב בהם, ובמה שהם טובים בו, הם יחזקו את הביטחון העצמי שלהם ויוכלו להיות חסינים יותר למה שקורה סביבם.
4. פיתוח חוסן אישי- הכוונה לפיתוח הידיעה שיש בתוכנו את מה שנחוץ על מנת להתמודד במצבים שונים. כל אירוע וכל התמודדות הוא בסיס שעליו ניתן לבנות תודעה של מסוגלות. כל הצלחה של ילדכם בהתמודדות עם מצבים מורכבים, תשמש כעוגן לחוסן הפנימי שלו. נסו להיזכר יחד איתו במצבים שבהם הוא מצא בתוכו כוחות להתמודד בהם מול חברים, מול הכיתה, ותראו לו שהוא מסוגל. הידיעה הזאת תסייע עם הזמן לילדכם לפתח ביטחון עצמי ועצמאות.
5. בדיקת פרשנות- ישנם ילדים שנותנים פרשנות לא נכונה לסיטואציות, מה שמשפיע בצורה שלילית על הרגשות שמתעוררים אצלם ועל התגובות שלהם. לא תמיד תהיו בסביבה בזמן אמת, ולכן השיח בדיעבד הוא מהותי. הוא ישמש כמעין "ארגז כלים" שיהיה זמין עבורם בזמן אמת, גם כשאתם לא בסביבה. על מנת שתוכלו לנתח מה קרה, נסו להבין את צורת החשיבה של ילדכם ותציעו לו בענווה נקודות מבט נוספות. ככל שיהיו אפשרויות נוספות לפרשנות הסיטואציה, כך ילדכם ייקח בחשבון שהמצב שתיאר הוא לא בהכרח חד משמעי ויסכים בהדרגה לשקול עוד דרכים לראות את הדברים, מה שישפיע לחיוב על הרגשות והתגובות שלו בהתאמה.
6. לתרגל ולהתאמן- לעיתים נסגל התנהגות נמנעת, רק כדי שהילד שלנו לא יחווה עוד התמודדות חברתית מאתגרת. אבל ההפך הוא הנכון: זוהי הגישה שמסתכלת על כל מצב בחיים כעוד שלב התפתחות ואימון. אל תתרגשו מעוד מקרה שקרה בגן או בבית הספר. זה לא סוף עולם, אלא דווקא מכשול שמחסן ומחזק. קחו אותו כלמידה משותפת שלכם ושל הילדים שלכם. תתבוננו בדיעבד, בשיח קשוב, חומל, לא מבקר ולא שיפוטי. צאו מנקודת הנחה שילדכם פעל בדרך הטובה ביותר שיכול היה באותו הרגע. חישבו יחד איתו על עוד נקודות מבט ועל עוד תגובות אפשרויות, ותראו כיצד אתם הופכים את החוויה לחלק מתהליך העצמה.
7. מיקוד שליטה פנימי- הזכירו לילדים שלכם, שאין להם שליטה על ילדים אחרים, אלא רק על עצמם. הם יכולים לבחור מה לחשוב, כיצד להגיב, מה לומר, אבל אין להם שליטה על איך הצד השני יגיב. מכאן ההבנה, שהאחריות שלנו היא לעצמנו בלבד, ואנחנו לא אשמים כשמישהו בוחר לומר לנו משהו, או לעשות משהו - כי זו בחירה שלו שאינה בשליטתנו.
*הערה מתבקשת: כפי שניתן להבין, המקרים והתגובות שצוינו לעיל מתייחסים למגוון מצבים שעלולים לגרום לקושי חברתי או קושי רגשי לילד. כמובן, שבכל הקשור למצבים של חשש לאלימות ופגיעה פיזית ממשית, התגובה הראשונה חייבת להיות מניעה ושמירה על בטחונו ובריאותו של הילד.
ללא ספק, כאשר הילדים שלנו מתמודדים עם מצבים חברתיים בכלל ומצבים מאתגרים בפרט, אנחנו כהורים יכולים להרגיש חסרי אונים. לא פשוט לעצור את הנטייה הטבעית שלנו להתערב, לעמוד מן הצד ולתת לילדים שלנו להתמודד בעצמם עם המצב. אבל ברגע שאנחנו מתערבים ופועלים במקומם, כשאנחנו מנסים "להנדס" להם את המציאות בדרך הכי קלה, אנחנו למעשה מונעים מהם את ההתפתחות הטבעית שלהם. אנחנו לא רוצים שהם יחוו סבל, ואנחנו לא רוצים שירגישו כאב, אבל גם אלו - לא בשליטתנו. זה הטבע, והם יחוו הכל ומה שחשוב הוא שכשהם יחוו אירועים לא צפויים ואף כואבים - הם ידעו להתמודד איתם בעוצמה. אנחנו נהיה שם עבורם בשיח חומל, קשוב ואמפתי, נכוון אותם עם כלים מתוך הניסיון שלנו וניתן להם את התמיכה והגיבוי בדרך ואת הידיעה שהם לא לבד, אך יחד עם זאת, חשוב שנהיה בהקשבה למה שמתעורר בתוכנו ולצורך שלהם ונלמד לאפשר להם בהדרגה להוביל, עם הידיעה שהם מסוגלים וכדי שזה יקרה- אנחנו צריכים לאפשר להם פשוט להיות ולסמוך עליהם.
אפליקציית Jama הוקמה במטרה לתת מענה לאימהות לתינוקות בגילאי לידה ועד גיל שלוש, ולרכז עבורן תוכן, פעילויות, טיפים ממומחים וסרטונים שילוו אותן לאורך התקופה המאתגרת הזאת. כל התכנים באפליקציה "גדלים" יחד עם התינוק ומותאמים באופן מדויק לשלבי ההתפתחות שלו, כך שהאימהות מקבלות רק את מה שרלוונטי להן ומעניין אותן בכל רגע נתון.
אפליקציית Jama היא ה-מקום של האימהות בישראל לפגוש ולהכיר אימהות נוספות סביבן, וליצור חברויות חדשות ומרגשות במסע המרתק.
חפשו אותנו בגוגל: https://app.jama.co.il/