אורתודונטיה היא מומחיות דנטלית המתמקדת ביישור השיניים ואופן השימוש בנשיכה ובלסתות, כמו גם טיפול במבנה הפנים. הכוונה לשיניים עקומות, עם רווחים, עיוות בחניכיים, או כל אלמנט הפוגם במראה האסתטי או משפיע על תפקוד הפה, השיניים והפנים. אבחון הבעיה חשוב שיעשה בהקדם האפשרי, במיוחד אצל ילדים וצעירים, זאת כדי למנוע בעיות רפואיות עתידיות ומראה כללי לא יפה, בלשון המעטה.
"לאופן שבו השיניים מתחברות זו לזו יש השפעה משמעותית על בריאות הפה. על ידי שיפור האופן שבו השיניים העליונות והתחתונות נפגשות, אפשר להפחית את הסיכון לשורה של בעיות בריאות הפה, כולל חורים, מחלות חניכיים ושחיקה מוגזמת", מסבירה רופאת השיניים ד"ר צ'רנה דיאמנט, מומחית בתחום האורתודונטיה זה כ-40 שנה, המנהלת מרפאה ייחודית לטיפול בשיניים ובחלל הפה לכל הגילים.
לדבריה, חשוב להבחין בין אורתופדיה המשולבת באורתודנטיה ונובעת ממיקום הלסתות, אותה ניתן לאבחן ולטפל כבר מגיל חמש שנים, לבין טיפול אורתודנטי בלבד שנותן מענה החל מגילי 14-16 שנים, במהלכן התחלפו כל שיני החלב ומבנה הפה בדרך כלל מתקבע.
מתי אפשר להתחיל לטפל?
"כשמדובר, כאמור, בבעיות אורתופדיות שבאות לידי ביטוי בגדילה לא פרופורציונלית של עצמות הפנים או בהתפתחות לקויה של הלסתות, ניתן להתחיל לטפל כבר בגילי חמש ומעלה. מדובר על מיקום הלסת העליונה או התחתונה, שאינה גדלה בהרמוניה וכך נוצר אחד משני מצבים. בראשון, הלסת עליונה גדלה פנימה והתחתונה בולטת, דבר שיוצר מראה לא יפה ובעיה תפקודית. כאשר הלסת התחתונה מתכנסת כלפי פנימה, נוצר מצב שבו העליונה בולטת כלפי חוץ, דבר שעלול להוביל לבעיות תפקודיות כדוגמת נשימה ונחירות, כמו גם פגיעה במראה ובאסתטיות".
לדברי ד"ר דיאמנט, "יישור שיניים מומלץ לבצע בסביבות גיל 14, תלוי במצב הפה והשיניים, כמענה אסתטי וגם תפקודי כדוגמת בעיות חניכיים למיניהן, צפיפות גדולה של השיניים שמקשה על ניקוי הכיסים ועוד. בעיות אורתודנטיות נפוצות כוללות בנוסף שיניים עליונות שבולטות מעל השיניים התחתונות, או להפך; שיניים חופפות או עקומות; ושן כלואה באופן חלקי או מלא בעצם הלסת".
איך אפשר לדעת שרצוי להתחיל טיפול אורתודנטי?
"כשמדובר בילדים ובבני נוער, בדרך כלל ההורה הוא שמזהה שינוי במבנה של הפנים של הילד או הילדה, בנוסף לתסמינים אחרים שמופיעים כדוגמת מיקום הלסת או קשיים בנשימה, שיניים עקומות, ניבים ערפדיים שצומחים כלפי מעלה, שיניים קדמיות בולטות או עקומות, ועוד. הפנייה לרופא/ת שיניים מובילה לאבחון בהתאם לגיל המטופל ומצבו הרפואי".
ד"ר דיאמנט מסבירה כי צמיחת מבנה הפנים והלסת מסתיימת בדרך כלל בגיל 16 אצל בנים ו-14 אצל בנות. "בגיל 12 מסיימות השיניים לבקוע, ברוב המקרים כל השיניים הבשריות, מלבד שיני הבינה - להן יש את הזמן שלהן. במקרים מסוימים, הגיל של השיניים אינו מתאים לגיל של הילד והפוך. זה אומר שאצל ילד בן עשר ייתכן שכל השיניים בקעו, כולל הטוחנות, לעומת ילד בן 12 שבפיו עדיין ישנן שיני חלב".
כיצד מאבחנים כל מקרה לגופו?
"האבחון, בכל גיל ובשני המקרים, כולל פעמים רבות שיתופי פעולה עם פריודונטיים וגם בדיקה קלינית וצילומי שיניים שמשלימים את התמונה המלאה. בהתאם לכך, נקבעים הפתרון ודרך הטיפול. במידה שמצב בריאות הפה אינו תקין, חשוב לתת מענה קודם כל לנושא זה, לפני תחילתו של טיפול אורתודנטי".
האם אפשר לתת מענה אורתודנטי גם בגיל מבוגר?
"בהחלט כן. עם זאת, בגילים מבוגרים יותר חשוב לשים דגש על מצב הפה ובריאות השיניים, כולל המצב הפרדיונטלי, החניכיים והעצם כתנאי מקדים לטיפול האורתודנטי. אם יש צורך, חשוב לבצע בראש ובראשונה טיפולים רפואיים ורק אז להתחיל ביישור השיניים".
מה הן דרכי הטיפול המומלצות כיום ואילו מהן את מיישמת במרפאה?
"אנחנו מציעים את כל השיטות, עם דגש על בחירה בין יישור שיניים באמצעות קוביות לקשתיות שקופות. ההתאמה של דרך הטיפול נעשית עבור כל מטופל באופן אינדיבידואלי".
מה ההבדל בין קשתיות לקוביות?
"קשתיות שקופות הן מעין פלטה בלתי נראית, הניתנת להסרה, עשויה מפלסטיק ללא BPA ומותאמת אישית לכל מטופל. הטיפול כולל תזוזה של השיניים במרווחי זמן קטנים, כשבכל פעם מתווספת קשתית ליצירת המענה הכולל. כיוון שמדובר בטיפול הדורש הרבה משמעת עצמית, בכל הקשור להרכבת הפלטה והשימוש הנכון בה, כולל שמירה על היגיינת הפה, הוא אינו מתאים לכל אחד, במיוחד לא לילדים. הטיפול הקלאסי נעשה באמצעות קוביות מתכת, שקופות, בצבע השן או נסתרות, הממוקמות מאחורי החניכיים. שיטה זו דורשת צחצוח שיניים מיטבי וביקורת פעם בחודש בלבד".
מה לגבי תחושת המבוכה והבושה ואיך מתגברים עליה, במיוחד בקרב מתבגרים?
"זה נכון שלא פעם אני נתקלת במתבגרים ואפילו מבוגרים שקצת מתביישים להרכיב את הקוביות ויחד עם זאת דווקא בנות ה-14 מעוניינות בקוביות מתכת, שלטענתן הן יפות הרבה יותר. אם בכל זאת המטופל חושש או מודאג ממראה הקוביות, אני מציעה את הקשתיות השקופות. זאת, כל עוד הוא מבטיח להיות ממושמע ולטפל בפלטה לפי ההוראות. אחרת הטיפול אינו אפקטיבי, וחבל".
מה קורה אם לא מטפלים בזמן וכמו שצריך?
"אם לא מטפלים בגילי חמש-שש שנים, המצב מחמיר משום שלא מונעים או עוצרים את גדילת הלסת, דבר שפוגע במראה האסתטי ועלול לגרום ליריקות מוגברות ולקשיים בדיבור. במצבים מסוימים הילד או הילדה עלולים להזדקק לניתוח, לצד בעיות חברתיות פוטנציאליות שעלולות להתעורר, ולכן חשוב לתת מענה רפואי ומקצועי בזמן. יש מקרים שבהם השפה, שהיא שריר, דוחפת את השיניים הבולטות קדימה, דבר שברוב המקרים לא מסתדר מעצמו אלא רק מחמיר. כאן חשוב לי להדגיש שוב את הצורך לפנות לרופא/ת שיניים בזמן ולטפל בהתאם לאבחון שנעשה".
האם למרות הטיפול, המצב עלול לחזור לקדמותו?
"בהחלט כן. אורתודנטיה דומה לדיאטה, וגם עליה חשוב לשמור. בסוף הטיפול מקבל המטופל אביזרים שמסייעים לשמור על מה שהושג במסגרת יישור השיניים. זה יכול לכלול קיבוע קבוע של פס מתכת הממוקם מאחורי השיניים, או פלטה שאותה יש להרכיב פעמיים בשבוע במהלך הלילה, מענה שניתן במסגרת טיפול בקשתיות שקופות. כשמדובר על טיפול אורתופדי בשיניים של ילדים קטנים, קיימים מכשירים פנימיים וחיצוניים שמותאמים לצורת ההתפתחות הלקויה של מבנה הלסת והם מסייעים לשמור על תוצאות הטיפול לאורך זמן".
למידע נוסף ולקבלת ייעוץ ניתן לפנות לד"ר צ'רנה דיאמנט בטלפון - 03-9105878
לעמוד המרפאה בפייסבוק
לעמוד המרפאה באתר דוקטורס
