על פי נתוני המועצה הלאומית לשלום הילד השנתון הסטטיסטי "ילדים בישראל 2021", בחודשים מרץ-אפריל 2021 דיווחו 21% מההורים על סימפטומים של חרדה אצל ילדיהם.
על פי נתוני קופת החולים מכבי, בשנת 2021 חלה עלייה של כ-39% בשיעור בני הנוער (12-17 שנה) שאובחנו עם דיכאון; עלייה של כ-33% בשיעור בני הנוער שאובחנו עם חרדה; עלייה של כ-20% בשיעור בני הנוער שאובחנו עם לחץ והפרעות רגשיות; ועלייה של כ-56% בשיעור בני הנוער שאובחנו עם הפרעות אכילה.
עוד עולה מהנתונים כי לעומת שנת 2020, בשנת 2021 חלה עלייה של כ-43% במספר הטיפולים שבוצעו על ידי פסיכולוגים חינוכיים של משרד החינוך לתלמידים בסיכון אובדני.
"בגלל הסטיגמה שנוצרה לגבי תדמית של בריאות הנפש, הורים רבים נוטים שלא לפנות ולטפל, ובכך לעכב את הפנייה לאנשי מקצוע מהתחום, וחבל. כך הבעיה מחריפה ומתעצמת, לעומת אבחון וטיפול שיכולים אף להציל חיים", מסבירה ד"ר מאשה קרני, פסיכיאטרית ילדים ונוער, המרכזת את התחום קליני וייעוצי כפסיכיאטרית עירונית באגף החינוך של עיריית רחובות, ובנוסף מרצה ומדריכה פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואנשי חינוך.
לדבריה, ברגע שילד מתחיל לגלות סימני מצוקה או חווה קושי רגשי, חברתי, פיזי או התפתחותי, המצב רק ילך ויחמיר אלא אם יקבל מענה נכון ומקצועי. "באותו אופן", היא מציינת, "גם ההורים אמורים לקבל כלים להתמודדות עם הבעיה כדי להמשיך הלאה".
מה זה אומר בעיות רגשיות אצל ילדים ובני נוער?
"מדובר על מצביים שבאים לידי ביטוי בקשיים ההתנהגותיים, תפקודיים וחברתיים, ויכולים לכלול, בין היתר, שינויים במצב הרוח, לחץ, חרדה, חשיבה שלילית ופחדים. מצב זה עלול להוביל לפגיעה בתפקוד חברתי, בריאותי ועוד. בכל גיל ישנם סימני אזהרה שונים שחשוב להכיר.
"בגיל הרך, במיוחד בשנים שבהן הילד עדיין לא מדבר או לא מצליח להביע את רגשותיו, חשוב לזהות כל שינוי בהתנהגות או נסיגה התפתחותית, כדוגמת הסתגרות ואפתיות. סימני מצוקה נוספים בגילים אלה יכולים להיות רגרסיה שבאה לידי ביטוי בהרטבה לאחר תקופת גמילה, חזרה לבקבוק או מוצץ, וכאשר חוזר או מתעצם הקושי להיפרד בכניסה למסגרת החינוכית. כך גם לגבי ילדים שפתאום הופכים להיות חולים באופן תדיר".
לדברי ד"ר קרני, "בגילי החביון יכולים להופיע כאבי בטן או ראש וגם להתפתח תסמינים סומטיים כתוצאה מבעיה רגשית או נפשית הפוגעות במערכת החיסון. זאת, בנוסף להידרדרות בתפקוד וירידה בהישגים בכל התחומים, הסתגרות, בריחה למסכים, סיוטים בלילות, כאבי בטן, כאבי ראש, וירידה בתיאבון".
מה הם סימני המצוקה בגיל ההתבגרות?
"בגיל ההתבגרות, סימני המצוקה הרבה יותר בולטים וחמורים, החל מהתמכרויות וירידה בלימודים, בעיות ריכוז וזיכרון, חוסר הנאה מדברים שאותם נהנה הנער לעשות בעבר, בעיות שינה, קשיים התנהגותיים, או חבירה לאוכלוסיות המאופיינת בהתנהגויות מפוקפקות. זאת, בנוסף להתנהגות מסוכנת, התפרצויות זעם, גילויי אלימות ונשירה מלימודים. אצל בנות, המצוקה יכולה להתבטא בהפרעות אכילה או בפעילות גופנית מוגזמת".
האם אפשר למפות את הגורמים למצוקות הנפשיות?
"יש מקרים שבהם אפשר לשים אצבע על טריגר מסוים, במיוחד כאשר השינויים מתחילים באופן דרמטי. לעומת זאת, פעמים רבות מדובר במצוקות רגשיות ונפשיות שמושפעות על ידי מטען גנטי, כדוגמת טרדנות כפייתית, דיכאון, מצבים פסיכוטיים, חרדה, הפרעת קשב וריכוז וטמפרמנט קשה. לכך מתווספים גם גורמים סביבתיים וביולוגיים".
כיצד ניתן לאבחן כי אכן מדובר במצוקה רגשית?
"הדוגמה הטובה ביותר שלא מעט הורים מכירים וחווים היא כאשר בבית הספר מתריעים וזועקים לעזרה בשל בעיות התנהגות שבאות לידי ביטוי בחוסר ריכוז, בכי, התפרצויות ועוד".
לדברי ד"ר קרני, "ברוב המקרים הגורמים החינוכיים ימליצו על אבחון של הפרעת קשב, אולם בפועל ייתכן שהתסמינים מסווים דווקא את הקושי הרגשי. ככלל, בכל פעם בו ההורה, דמות חינוכית או כל מבוגר אחראי בסביבתו של הילד, מזהה את תמרורי אזהרה שהוזכרו קודם, חשוב לבצע אבחנה מבדלת שתשמש בסיס לטיפול בהמשך".
איך מטפלים?
"בראש ובראשונה, ומבלי לוותר על האבחון, חשוב לספק לילד או לילדה רשת תמיכה בבית ובבית הספר כדי שירגישו בטוחים מספיק לספר למישהו מבוגר מה עובר עליהם. אם יש חשד שאכן מדובר במצוקה רגשית, עדיף להתייעץ עם איש מקצוע כדוגמת פסיכולוג, פסיכיאטר או מטפל מומחה, שיכולים לספק מגוון טיפולים בהתאם לתחום מומחיותם".
לילדים מסוימים, מסבירה ד"ר קרני, במיוחד הסובלים מקושי להתבטא ולהביע את רגשותיהם, אפשר להציע טיפול באמנות, דרמה או באמצעות מוזיקה. "במקרים מסוימים יש לשקול טיפול תרופתי, שיכול לתת מענה בשילוב הטיפול הרגשי. הצלחת הטיפול מכל סוג תלויה גם במעטפת שמקבלת סביבת הילד, עם דגש על הדרכת הורים ומענה גם לבית הספר או לגן".
הורים רבים חוששים מהשפעת טיפול תרופתי.
"בעבר, אכן היה מדובר בתרופות עם לא מעט תופעות לוואי .יש לציין כי כיום קיים דור חדש של התרופות, ורק במידה שהילד באמת זקוק לטיפול מסוג זה, קיימים תכשירים (באישור משרד הבריאות וה-FDA) עם מעט מאוד, אם בכלל, תופעות לוואי. ברוב המקרים, יש צורך במעקב וניטור פסיכיאטרי רציף על מנת לעקוב אחרי שינוי במצב והופעת תופעות הלוואי. בנוסף, חשוב להבין כי קשיים רגשיים ונפשיים אצל ילדים ניתנים ברובם לטיפול עם דגש על המענה האופטימלי שכולל גישה טיפולית ביו-פסיכו-סוציאלי", מסכמת ד"ר קרני.
ד"ר מאשה קרני, פסיכיאטרית ילדים ונוער, בעלת ניסיון עשיר בתחום. מרכזת תחום קליני וייעוצי באגף החינוך של עיריית רחובות. ליצירת קשר ולפרטים נוספים ניתן לפנות כאן או בטלפון - 077-3336757
