רמות גבוהות של עששת קשורות באופן מובהק עם השמנה מצד אחד ועם תת משקל מצד שני. כך עולה מממצאי מחקר ישראלי ענק וראשון מסוגו שכלל 66,790 נבדקים.
נתוני הנבדקים, כולם חיילים - בשירות חובה וקבע. הגיל ממוצע של הנחקרים היה 22.8 שנים. הנתונים נותחו באמצעות מודלים סטטיסטיים מרובים וכן על ידי למידת מכונה על מנת לקבוע האם המשקל משפיע על מידת הסיכון שלו לפתח עששת.
המחקר הובל על ידי פרופ' גלית אלמוזנינו, ראש המעבדה למחקר בנתוני עתק רפואיים מהפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה וחוקרים נוספים וממצאיו יתפרסמו בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות שמתקיים היום (רביעי).
עששת והשמנה יחד
משתתפי המחקר חולקו לקבוצות שונות בהתאם לסיווג מדד מסת הגוף שלהם (BMI): BMI נמוך מ- 18.5 סווג כתת משקל, טווח של 18.5 עד 25 סווג כנורמלי, מדד הנע בין 25 עד 30 נחשב לעודף משקל ואילו אדם שמדד ה-BMI שלו מעל 30 מוגדר ככזה שסובל מהשמנת יתר.
מהממצאים עולה כי הסיכון של אדם הסובל מהשמנת יתר לסבול גם מעששת גבוה ב-56 אחוזים מזה של אדם במשקל תקין, ואילו הסיכון לפתח עששת בקרב אנשים עם תת משקל גבוה ב-18 אחוזים בהשוואה לסיכון אצל אנשים עם BMI תקין.
חשוב לציין שממצאים אלו הוכיחו קשר מובהק גם לאחר תיקנון למשתנים סוציו-דמוגרפיים, הרגלי בריאות ומחלות שקשורות בתסמונת המטאבולית (שאחד ממרכיביה הוא השמנה),על מנת לוודא שאין משתנים אחרים שהשפיעו על התוצאות.
החוקרים אינם יודעים להצביע על הסיבה המובהקת של אותן אוכלוסיות לסבול מעששת, אך מחקרי בריאות רבים מצביעים על קשר בין צריכה עודפת של סוכר - המהווה לכשעצמה גורם משמעותי להשמנה בעיקר במשקאות ממותקים - לבין עששת. מאידך, אנשים הסובלים מתת משקל שבחלק מהמקרים נקשרת להפרעת אכילה (כמו למשל בולימיה, אנורקסיה וכדומה) עלולים לסבול גם מהקאות מרובות. שינוי רמת החומציות בפה כתוצאה מהקאות מגביר סיכון לעששת.
החוקרים מציינים שהממצאים מדגישים את הצורך להעלות את המודעות לנושא ואת החשיבות להקצות משאבים בעיקר באוכלוסיות הסובלות מתת משקל והשמנת יתר ונזקקות לטיפולי שיניים. מחקרים קודמים מצאו מאפייני אוכלוסייה שונים שנקשרו לסיכון לפתח עששת כמו מצב סוציו-אקונומי נמוך, רמות השכלה, אורח חיים לא בריא (עישון לדוגמה) והרגלי צחצוח שיניים. על פי המחקר הנוכחי, יש לקחת בחשבון גם את המשקל של כל אדם כגורם סיכון נוסף.