התמותה מאוטם שריר הלב בישראל הם מהנמוכים בעולם, ועומדים על 4% בחודש בלבד, אך שיעור הסיבוכים שלאחר התקף הלב, כלל אינו זניח. מה שהופך את הסיפור למורכב יותר, היא העובדה שאצל חלק מהאנשים שחווים התקף לב, לא הופיעו שום סימני אזהרה מוקדמים.
"המקרים הקלאסיים המוכרים הם אלו של רוכב האופניים או האצן שפתאום נופלים ברחוב", מסביר פרופ' נתן פלד, יו"ר המועצה הלאומית לדימות, ורדיולוג במדיקה אלישע חיפה. "העולם הקרדיולוגי מנסה להתמודד עם התופעה בדרכים שונות, למשל על ידי ריבוד סיכונים בקרב האוכלוסייה הכללית. אחת מהשיטות לעשות זאת היא לחשב את הסיכון של מטופל לעבור אירוע לבבי, על ידי שקלול גורמי הסיכון כגון גיל, מין, סיפור משפחתי של מחלת לב איסכמית, יתר שומנים בדם, יתר לחץ דם, סוכרת ועישון. בקרב אותם מטופלים יש לבצע, כצעד ראשון, איזון מיטבי של גורמי הסיכון ולשלב את המידע הקליני עם בדיקת דימות, שמדגימה את כמות הסידן שהצטבר על פני העורקים הכליליים בלב, לצורך הערכת הסיכון להתפתחות אירוע לבבי ב-10 השנים הבאות. מדובר בבדיקת CT פשוטה שאינה מצריכה שימוש בחומר ניגוד וכרוכה בחשיפה נמוכה מאוד לקרינה. היעדר הסתיידות על פני עורקי הלב הופך את הסיכוי לאירוע לבבי ב-10 השנים הקרובות לכמעט אפסי.
לעומת זאת, אם נמצא סידן על פני העורקים, במיוחד בגילים צעירים, הדבר מצריך התייחסות נוספת וטיפול. כמובן שהימצאות טרשת בכלי דם נוספים בגוף, כמו אלו המספקים דם למוח ולרגליים, מגבירים עוד יותר את הסיכון".
נמשך כמה דקות בלבד: צנתור וירטואלי
בשני העשורים האחרונים חלו התפתחויות טכנולוגיות מרחיקות לכת בתחום גלאי ה-CT וכן בתחום המחשוב. שילוב הטכנולוגיות המתקדמות מאפשר כיום לדגום את הלב בצורה מהירה (חלקיקי השנייה), ולהדגים את כלי הדם של הלב ברזולוציה גבוהה מאוד. אחת הבדיקות המתקדמות ביותר, שנכנסה לשימוש בתחום הקרדיולוגי בשנים האחרונות, היא בדיקת CT לב, או בשמה השני - צנתור וירטואלי.
מדובר בבדיקה לא פולשנית, שאינה מצריכה החדרת צנתר לתוך הלב, כמו בצנתור רגיל, והיא מאפשרת הדגמה מיטבית של הלב, בדגש על העורקים הכליליים, וזיהוי שינויים טרשתיים חולניים בשלב מוקדם ביותר, עוד בטרם נגרם נזק קבוע לשריר הלב. הבדיקה מתבצעת באמצעות טומוגרף ממוחשב שסורק את הגוף בצורה מפורטת ומדויקת ובמהירות גבוהה, מה שמאפשר הדגמה של איברי הגוף השונים הנסרקים, בצורה אופטימלית, כולל הדגמת איברים שונים בתלת ממד.
"בשונה מבדיקת ה-CT שבודקת את כמות הסידן על העורקים הכליליים, הצנתור הווירטואלי מצריך הזרקת חומר ניגוד, כשמהלך הבדיקה הלב מנוטר באמצעות א.ק.ג", מסביר פרופ' פלד. "אם אני מצלם את הלב בזמן תנועה, התמונה שתתקבל תהיה מטושטשת. לכן, אנו דוגמים את התמונה ובדיוק בפרק הזמן הקצר של כמה מאיות השנייה, אנחנו מקבלים תמונה ללא תזוזה, שבה אני יכול לראות היטב את כלי הדם ואת הדופן שלהם, שם הכל מתחיל. בנוסף, אנו רואים איך הלב נראה - שרירי הלב, העורקים הכליליים מבפנים ומבחוץ, ולמעשה אנחנו מקבלים הרבה מאוד מידע.
מדובר בבדיקה מאוד פשוטה שלא מצריכה כל הכנה מיוחדת. הנבדק שוכב על המיטה פחות מדקה, והסורק מזהה בקלות אם קיימים סימנים של טרשת כלילית ומדרג אותם - תקין, קל, בינוני וקשה. בסיום הבדיקה ניתן לחזור לשגרת היום, כשהאבחון מבוצע תוך 48 שעות ובמקרים דחופים באופן מיידי. התשובות מגיעות למייל של הנבדק, ואם יש צורך בהמשך בירור או טיפול, הוא יופנה לקרדיולוג בקהילה, ויהיה זכאי כמובן גם לשוחח עם הקרדיולוג שערך את הבדיקה".
למי מומלץ לבצע CT לב?
"רוב הנבדקים מופנים על ידי רופא המשפחה או קרדיולוג בקופת החולים, כשהם סובלים מתעוקת חזה שלא ברור אם היא נובעת ממקור לבבי", אומר פרופ' פלד. "במקרים אלו, הבדיקה נכללת בסל הבריאות. אם החלטתם לבצעה על דעת עצמכם, ללא הפניה מרופא, עלותה תעמוד על 2,600 ₪, ויש צורך לבצע לפני כן בדיקת דם של קריאטינין לבדיקת תפקודי כליות".
לדברי פרופ' פלד, גברים מגיעים לבדיקה יותר מנשים ובשלב מוקדם יותר. "הבעיה אצל נשים היא שהסימפטומים שהן מתארות פחות אופייניים למחלת לב, מה שגורם להן להגיע לבדיקה מאוחר יותר, ובכך גובר הסיכון שלהן לעבור אירוע לבבי, כי אין סימפטומים מקדימים מובהקים".