וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חושדים שיש לכם צליאק? מומחה לגסטרו מסביר איך בודקים

ד"ר אייל גל

עודכן לאחרונה: 17.5.2023 / 7:52

מאי הוא חודש המודעות לצליאק וזו הזדמנות טובה לדבר על המחלה שרק הולכת והופכת שכיחה יותר. מומחה לגסטרו עם כל מה שצריך לדעת על המחלה ואיך מאבחנים אותה

ספגטי פוטנסקה. ShutterStock
צריכה של גלוטן מובילה לנזק למעי עבור חולים בצליאק/ShutterStock

צליאק היא מחלה אוטואימונית, מחלה בה מערכת החיסון של הגוף תוקפת את הגוף, וגורמת לכך שצריכה של גלוטן (קבוצת חלבונים שמקורם מגרעיני חיטה, שעורה ושיפון) מובילה לנזק למעי.

המחלה נפוצה בקרב אנשים עם נטייה גנטית למחלה, ובאלו הסובלים ממחלות אוטואימוניות נוספות, כמו סוכרת מסוג 1. במידה וקרוב משפחה סובל מהמחלה, או שישנם גורמי סיכון נוספים, חשוב לאבחן את המחלה בהקדם. האבחון והטיפול פשוטים יחסית, והם הכרחיים שכן הם מונעים סיבוכים קשים הנגרמים מהמחלה. למחלה אין טיפול תרופתי וה"טיפול" במחלה כולל פשוט הימנעות מאכילת גלוטן.

כמה צליאק שכיח?

שכיחותה של המחלה במדינות רבות בעולם, ובהן ישראל, מוערכת בכ-0.5%-1% ,אך היא אינה אחידה ועל פי ההערכות יש מדינות שבהן היא גבוהה יותר ומגיעה עד 2.5% מהאוכלוסייה. ככלל, שכיחות המחלה בעולם עולה, אולם עלייה זו עשויה להיות קשורה בעלייה בהיקף האבחון.

מה הם גורמי הסיכון לצליאק?

הסיכון לפתח צליאק משתנה מאדם לאדם בין השאר בהתאם לגורמי הסיכון הבאים:

• נטייה גנטית - למחלת הצליאק יש נטייה להיות שכיחה יותר בקרב משפחות. כלומר, להורים, אחים או ילדים (קרובי משפחה מדרגה ראשונה) של אנשים עם מחלת צליאק יש סיכוי של בין 8 ל-18 אחוזים לפתח את ההפרעה.
• מוצא - אנשים ממוצא אירופאי הם בעלי נטייה מוגברת לפתח את המחלה.
• מחלות נוספות - אנשים עם סוכרת מסוג 1, מחלות אוטואימוניות אחרות ותסמונת דאון נמצאים בסיכון מוגבר לפתח את המחלה.

sheen-shitof

עוד בוואלה

הטיפול שמאריך את חייהם של חולי סרטן ריאה

בשיתוף העמותה הישראלית לסרטן ריאה

אישה אוחזת בבטן התחתונה שלה. ShutterStock
תזמינים שונים אצל כל אחד. אישה עם בטן כאובה/ShutterStock

מה הם התסמינים של צליאק?

מחלת הצליאק משפיעה על אנשים בדרכים שונות - לחלקם יהיו תסמינים כבר בילדות, ולאחרים התסמינים יופיעו רק כמבוגרים. תסמינים נפוצים של מחלת צליאק כוללים בין היתר:

  • שלשול כרוני, עצירות או גזים
  • ירידה במשקל
  • צואה חיוורת עם ריח רע
  • אנמיה או מחסור בברזל (שיכולה לגרום לעייפות וחולשה)
  • תחושת נימול ברגליים
  • אי סדירות של הווסת ופגיעה בפוריות
  • אוסטאופורוזיס (דלדול עצם) מוקדם או שברים
  • שינוי בצבע השיניים או אובדן האמייל שלהן
  • כאבי בטן, כאבים במפרקים, כאבי עצמות והתכווצויות שרירים
  • פריחה עורית כואבת ומגרדת
  • פגיעה בהתפתחות ובגדילה בילדים

בחלק גדול מן המקרים, בעיקר בגיל המבוגר, לצליאק אין תסמינים כלל או כולל תסמינים חלשים בלבד, אך זה עדיין מגביר את הסיכון לבעיות שהמחלה גורמת להן. למרות העלייה במודעות למחלה, השכיחות הגבוהה של צליאק שאינו כולל תסמינים חיצוניים או שכיחים מביאה לכך שחולים רבים עדיין אינם מאובחנים.

מה הטיפול בצליאק?

למרות שנערכים מחקרים לפיתוח תרופות לצליאק, עדיין לא קיימת תרופה למחלה והטיפול בה הוא תזונתי בלבד: הימנעות מוחלטת מאכילת גלוטן במשך כל החיים. ההימנעות צריכה להיות מוחלטת, כלומר, להימנע מכל מזון המכיל אף שרידי גלוטן שנותרו בעקבות שימוש בחומרי גלם המכילים גלוטן או בעקבות זיהום משני באחד משלביו של תהליך הייצור.

מה הסיכון במחלה לא מטופלת?

מעבר לתסמיני מערכת העיכול הנלווים למחלה, מחלה לא מטופלת מעלה את הסיכון למחלות כרוניות רבות נוספות כמו חסרים תזונתיים, דלדול עצם, מחלות לב, הפרעות פוריות, תסמינים נוירולוגיים, ואף סרטן. לכן, חשוב לאבחן את המחלה בשלב מוקדם ולהתחיל לטפל. עם זאת, חשוב להרגיע - אבחון וטיפול מוקדם במחלה מפחית משמעותית את הסיכון לסיבוכים אלו.

ילד כבן שנתיים אוכל ספגטי. ShutterStock
ילד כבן שנתיים אוכל ספגטי/ShutterStock

מה לעשות במידה וחושדים שלבן משפחה יש צליאק?

ראשית כל, במידה ועולה חשד לצליאק מומלץ לפנות בהקדם לרופא המטפל. האבחון של צליאק פשוט יחסית, ובמידה ומאובחן ומטופל בהקדם הוא עשוי למנוע הופעת סיבוכים של המחלה. בדיקות אבחון לצליאק מומלצות לאנשים שסובלים מהתסמינים הנפוצים במחלה, וכן גם בקרב אנשים שנמצאים בסיכון מוגבר, גם ללא תסמינים - כמו קרובי משפחה של חולי צליאק או חולים במחלות שפורטו לעיל שמעלות את הסיכון למחלה.

בחולים הנמצאים בסיכון לסבול ממחלת צליאק ללא תסמינים, לדוגמה קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולים המחלה וחולים במחלות הרקע שהוזכרו לעיל, מומלץ לבצע בדיקה גנטית לשלילת צליאק המתבצעת באמצעות בדיקת רוק. הבדיקה אינה פולשנית, קלה לביצוע, ניתנת לביצוע בכל גיל, גם בתינוקות קטנים וילדים, וכוללת ערכה המגיעה עד הבית. הבדיקה בוחנת את קיומו של המרכיב הגנטי הקיים כמעט בכל חולי הצליאק ובמידה והתשובה שלילית, כלומר לא נמצא הבסיס הגנטי לצליאק, ניתן לשלול את המחלה בוודאות הגבוהה מ-95%.

במידה וישנם תסמינים, אך אין גורמי סיכון משמעותיים למחלה, תהליך האבחון של המחלה כולל בדיקת דם בה בודקים נוגדנים ייחודיים הקשורים במחלה (הנוצרים בעקבות צריכת גלוטן), ואם התוצאה חיובית, מתבצע אבחון סופי באמצעות גסטרוסקופיה עם ביופסיה של המעי הדק. במקרים בהם האבחנה אינה וודאית, לדוגמה כאשר יש חשד משמעותי למחלת צליאק, ממצאים מחשידים בביופסיה, אך בדיקת הדם שלילית, מומלץ גם כן לבצע בדיקה גנטית לצליאק, שבמקרה זה מאפשרת לעתים אישוש של הממצאים או שלילה של המחלה.


ד"ר אייל גל הוא מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, המרכז הרפואי קפלן ברחובות וגסטרואנטרולוג בכיר במכון הגסטרואנטרולוגיה בהרצליה מדיקל סנטר

  • עוד באותו נושא:
  • צליאק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully