דו"ח מבקר המדינה התפרסם - ואת השורה התחתונה שלו אין דרך להדביר: אנחנו מרססים את המזון שלנו המון, הרבה יותר ממדינות אירופה, באופן שעלול לפגוע בבריאותנו ובסביבה כולה.
בנוסף לפגיעה הקשה שנגרמת לבעלי חיים ולמערכות אקולוגיות מגוונות בעקבות שימוש נרחב בחומרים אלה, נזקים בריאותיים רבים מקושרים אליהם: סוגי סרטן שונים, מחלות קוגניטיביות ונוירולוגיות כמו אלצהיימר ופרקינסון, מומים התפתחותיים ופגיעה בפוריות. הנזק הבריאותי לא מוגבל רק לחקלאים שנחשפים באופן ישיר לחומרי ההדברה: הציבור הרחב כולו עלול להיפגע מעודף שימוש ורמות גבוהות של חומרי ההדברה במזון שאותו הוא צורך. אז מה עושים עם הסלט הזה? אוכפים את החוקים, מצמצים את ההיתרים ומעודדים מחקר וחדשנות בתחום, אבל קודם כל - מכירים את הנתונים.
ישראלים מדבירים יותר
רגע לפני שעושים סלט, בואו נעשה גם סדר: חומרי הדברה הם חולייה חשובה בשרשרת אספקת המזון המודרנית - בתור מי שמגנים על גידולים מפני מזיקים שונים, ובכך מאפשרים תוצרת חקלאית בקנה מידה מודרני. עם זאת, לאור הסכנות שמביאים עמם החומרים הללו, יש צורך במעקב אחר המינונים שלהם במזון של כולנו.
בהקשר הזה, מצבנו בכי רע: השימוש בחומרי הדברה בישראל הוא מהנרחבים ביותר בעולם. מביקורת מעקב על השימוש בחומרי הדברה בירקות ובפירות שפורסמה לאחרונה על ידי מבקר המדינה עולה שביחס למדינות האיחוד האירופי - בישראל אנחנו צורכים עד פי 10 חומרי הדברה ביחס להיקף התוצרת החקלאית. בנוסף, על פי דו"ח של ארגון המזון והחקלאות העולמי (FAO) מ-2021, ישראל נמצאת במקום התשיעי בעולם בשימוש בחומרי הדברה ביחס לשטחי החקלאות, כשלפניה רק מדינות מתפתחות כמו סין ואקוודור.
גם דו"ח משרד הבריאות על ניטור שאריות חומרי הדברה במזון ל-2020-2019 מעלה ממצאים מדאיגים: הוא מדגים לא רק את היקף השימוש הנרחב בחומרי הדברה בישראל אלא גם את מגמת העלייה לאורך השנים בשאריות חריגות של חומרי הדברה במזון שאליהם נחשף הציבור הרחב; הממצאים מצביעים על רמות חריגות של שאריות חומרים אלה במזון ב-18.8 אחוז מכלל הדוגמאות שנאספו, נתון שמהווה עלייה משמעותית של 7 אחוזים מ-2016. בנוסף, 49 אחוז מהממצאים החורגים אותרו בשימוש בחומר הדברה שמוגדר כאסור באותו גידול.
זאת ועוד, ברשימת 440 החומרים הפעילים המאושרים לשימוש בישראל מופיעים 113 חומרים שאסורים לשימוש באירופה, ושנמצאו בחריגות משמעותיות במזון אצלנו. למשל: כלורפיריפוס וקרבנדזים - שלהם פוטנציאל לפגיעה בהתפתחות העוברית ובפוריות; ביפנתרין - שחשוד כחומר מסרטן; וחומרים נוספים שנאסרו לשימוש בעקבות הנזק המשמעותי לסביבה, כמו אימידקלופריד, שהודגם כפוגע קשות בדבורים.
הריסוס של היום
משרד החקלאות הוא הגוף שאמון על רישוי חומרי הדברה בישראל, והוא זה שמגבש את ההנחיות ליישומם ומדריך חקלאים לשימוש נכון בהם. משרד החקלאות מבסס את החלטותיו בנושא אישור תכשירים חדשים בעזרת המלצות וועדה בינמשרדית שמורכבת מנציגים ממשרד החקלאות, הבריאות, הגנת הסביבה ומשרד העבודה והרווחה, ושהמלצותיה נשענות על נתונים מישראל ומהעולם. אותה ועדה גם מבצעת הערכות מחודשות של חומרי הדברה שמאושרים לשימוש חקלאי בישראל, ומעבירה המלצותיה למשרד החקלאות, שחושף את החלטותיו בנושא לעיונו של הציבור.
במקביל לפעילותו של משרד החקלאות, משרד הבריאות פועל לצמצום חשיפת הציבור בישראל לחומרי ההדברה וכן לצמצום היקף השימוש בהם. כחלק מפעילות זו, במסגרת חוק ההסדרים אומצה לאחרונה החקיקה האירופאית לשאריות חומרי הדברה ומזהמים במזון. מהלך זה נועד להגן על בריאות הציבור ובו בזמן לקדם הסרת חסמים לסחר ולייבוא מזון לישראל.
הריסוס של המחר
על אף אימוץ החקיקה האירופית, עקב שיקולים שונים של משרד החקלאות - תוצרת חקלאית שכוללת פירות וירקות טריים הוחרגה מההחלטה. אך לאור המגמה המדאיגה של עלייה בשאריות חומרי הדברה במזון - אין ספק שיש להחיל את החקיקה האירופאית גם על התוצרת החקלאית הטרייה. בנוסף, יש לאסור שימוש בחומרי הדברה שאסורים לשימוש באיחוד האירופי, בדגש על אלה שנמצאו כבעלי השלכות בריאותיות - ולפעול בצורה אקטיבית להדרכה ולליווי של חקלאים ישראלים.
במקביל, כדי להבטיח חקלאות משגשגת ותוצרת חקלאית עשירה, על משרד החקלאות לקדם מחקר וחדשנות בתחום ההדברה וליישם פתרונות זמינים כגון ניטור מוגבר של מזיקים, חקלאות משולבת ומדייקת (קבלת החלטות חקלאיות ברמת העץ במקום ברמת החלקה, למניעת שימוש יתר בחומרי ההדברה) וכלי הנדסה גנטית זמינים, שבאפשרותם לצמצם את השימוש בחומרי הדברה. השקעה כזו לא רק תגן על בריאות הציבור והסביבה בטווח הקרוב, אלא גם תמקם את ישראל בחזית החדשנות בענף החקלאות, ותחזיר עצמה עשרות מונים בטווח הארוך.
ד"ר יונתן דר הוא עמית ממשק לשעבר בשירות המזון הארצי במשרד הבריאות.
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה