התסמינים של המחלה הזו מתגברים בלילה: כך תזהו אותה

השבוע מצוין ברחבי העולם יום האסתמה הבינלאומי וזו הזדמנות לקבל תשובות לכל השאלות על אחת המחלות השכיחות: איך מאבחנים את מחלת האסתמה ואיך מטפלים בה? האם צריך להימנע מפעילות גופנית? איך חיים עם המחלה, ומתי צריך לפנות לטיפול רפואי מיידי?

ד"ר אילן יהושע, מומחה ברפואת משפחה ומנהל המחלקה להתמחות ברפואת משפחה של מכבי שירותי בריאות במחוז הדרום, עונה על כל השאלות החשובות

אסתמה היא מחלה דלקתית כרונית של דרכי הנשימה המאופיינת בייצור יתר של ליחה ועיבוי של דרכי הנשימה, שגורמים להיצרות של דרכי הנשימה, לקשיי נשימה ולהתקפים של קוצר נשימה.

התסמינים העיקריים משתנים מחולה לחולה. לחלק מהחולים פורצים התקפי האסתמה אחת לתקופה ארוכה בעוד שאחרים סובלים מהתסמינים בתדירות גבוהה יותר. בדרך כלל התסמינים מחמירים בלילה ולפנות בוקר והם כוללים:

א. קוצר נשימה הכולל נשימה כבדה וקושי בשאיפת האוויר
ב. שיעול ופליטת ליחה
ג. צפצופים בעת הנשימה
ד. קשיי שינה ועייפות
ה. כאבים בחזה

בעת התקף אסתמה חלה היצרות דרמטית של כלי הנשימה, הגורמת לקושי בהוצאת אוויר (צריך לראות שמספר הנשימות בדקה עולה מעל 20 אצל מבוגר), וכן חל קושי בדיבור. כשאדם מגלה סימנים של התקף, ראשית חשוב לשמור על קור רוח וחייבים להגיש לו טיפול כמה שיותר מהר.

הדבר הראשון שאפשר לעשות הוא להגיש לחולה את המשאף הקבוע שלו ובו חומרים מרחיבי סימפונות המעניקים את המענה העיקרי להרחבת כלי הנשימה. אם אין לאותו אדם משאף, חשוב לקרוא לרופא, להזמין אמבולנס ולהזעיק עזרה. עד שהעזרה הרפואית תבוא חשוב לתת לו לשאוף הרבה אוויר. כמו כן מומלץ להושיב את אותו אדם כך שהוא רוכן קדימה, על מנת שהריאות ייפתחו כמה שיותר.

הגורמים לאסתמה משתנים מחולה לחולה ויכולים לכלול גורמים תורשתיים ונטייה לאלרגיות לצד הרגלי אורח חיים ומרכיבים סביבתיים הכוללים חשיפה לאלרגנים. אנשים הסובלים מאסתמה ממרכיב גנטי סובלים בדרך כלל מהתקפים לאורך כל השנה בעוד שהתפרצויות של אסתמה הנובעת מאלרגיות שכיחות יותר בעונות המעבר.

ישנם מגוון גורמים שעלולים לגרום להופעת התסמינים ולהחמרתם וביניהם:

• חשיפה לאלרגנים הנישאים באוויר כמו אבק, עובש, אבקני פריחה, פרוות חתולים, צואה של מקקים, קרדית אבק הבית ועוד.
• פעילות גופנית - ישנם חולים הסובלים מהתקפי אסתמה במהלך פעילות גופנית בלבד.
• זיהום אוויר וחשיפה לחומרים מזהמים כמו עשן ולכימיקלים כמו חומרי ניקוי וחומרי הדברה.
• אכילת מזונות שונים, כמו למשל מוצרי חלב של אנשים עם רגישות לחלב
• עישון ו/או חשיפה לעישון
• חשיפה לקור עז
• תרופות שונות
• הצטננויות

אסתמה פורצת בדרך כלל בגיל הילדות ונמשכת לאורך כל החיים. ניתן לאבחן אותה סביב גיל שלוש ואילך. לעתים רחוקות יותר האסתמה יכולה להופיע לראשונה בגילאים מאוחרים יותר.

האבחון מתבצע על ידי רופא המשפחה, תוך בירור של התסמינים וחומרתם לצד בדיקה של תפקודי הריאות תוך השוואה בתפקודים בין השימוש במרחיבי סימפונות (ונטולין) ובלעדיהם. במידת הצורך נערכת גם בדיקת ספירומטריה (בדיקת נשימה) לפני ואחרי טיפול במרחיבי סימפונות.

חשוב שכל אדם עם אסתמה יוועץ ברופא המטפל, שימליץ על תכנית טיפול קבועה הכוללת גם תכנית פעולה במקרים של התקף, והיכרות עם המצבים המצריכים פנייה לטיפול רפואי מיידי. הטיפול במחלה כולל:

הפחתת החשיפה לגורמים הסביבתיים כמו למשל הפחתת החשיפה לאלרגנים, לכימיקלים, הפחתה בשהייה במקומות עם זיהום סביבתי חריג ו/או הימנעות מעישון.

טיפול תרופתי באמצעות מרחיבי סימפונות (כמו ונטולין) ו/או תרופות על בסיס סטרואידים אשר נועדו להקל על התסמינים בטווח הקצר

טיפול תרופתי שמטרתו להביא להשגת שליטה במחלה ובתהליך הדלקתי

נהפוכו. למעט מקרים חריגים לא רק שאין סיבה להימנע משגרת פעילות גופנית, אלא גם מומלץ להקפיד עליה מאחר שהיא תורמת לבריאות הלב והריאות ולהפחתת התסמינים. במידת הצורך ניתן להשתמש במשאף לפני הפעילות הגופנית.

בשנים האחרונות חלה ירידה בשכיחות הסיבוכים של האסתמה, בזכות הטיפול המונע המקובל כיום, אך אלו עדין קיימים והם כוללים:

א. נטייה מוגברת לדלקות ריאות ולסיבוכים מדלקות ריאות
ב. אי-ספיקה נשימתית: התקף חריף של אסתמה שעלול להביא במקרים קיצוניים להפסקת נשימה מסכנת חיים, המצריכה הנשמה ופינוי מיידי לבית חולים.

חשוב לשמור על אורח חיים בריא הכולל שמירה על משקל גוף תקין, תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה. מומלץ מאוד להימנע מעישון אשר מחמיר את המחלה. חשוב גם להכיר את המחלה, לדעת מהם התסמינים שלה לשים לב מתי הם מחמירים, ולהקפיד על הטיפול המתאים.

מומלץ שכל מי שסובל מאסתמה יהיה במעקב רפואי שגרתי של רופא המשפחה אחת לחצי שנה-שנה. רופא המשפחה יתאים את המשך הטיפול ובמידת הצורך יפנה לייעוץ של רופא ריאות. בנוסף, לאנשים הלוקים באסתמה קשה, מומלץ להתחסן נגד שפעת ונגד דלקת ריאות.

אם מופיעים תסמינים חריגים שאינם חלק מהסימפטומים השיגרתים של המחלה, כמו למשל חום גבוה ו/או חשד לדלקת ריאות יש לפנות לטיפול רפואי.

קוצר נשימה חריף עד כדי קושי בדיבור, אשר אינו מגיע לשיפור עם טיפול תרופתי, הוא סימן למצב חירום המחייב פנייה לבית חולים לקבלת טיפול רפואי מיידי.