שום נחשב לאחת מתרופות הסבתא הטובות והאמינות ביותר, אבל מתברר שהוא יכול לעשות הרבה יותר מלהיות אנטי בקטריאלי ואנטי דלקתי. מחקר, שפורסם בכתב העת European Journal Of Medication, ציין כי צריכה קבועה של שום יכולה להפחית את הסיכון לסרטן המעי הגס.
סרטן המעי הגס מתרחש בדרך כלל במעי הגס והחלחולת. למרות שמבוגרים יותר הם המטרה של סרטן זה, זה יכול לקרות בכל גיל. למעשה, סרטן המעי הגס מדורג במקום השני ברשימת מקרי המוות השכיחים ביותר מסרטן בעולם מדי שנה. בשנת 2020 לבדה אובחנו כמעט 2 מיליון מקרי סרטן כאלה. בממוצע, כמיליון אנשים מתים מסרטן זה מדי שנה, כך על פי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי.
המחקר הנוכחי בדק את ההשפעה הפוטנציאלית של צריכת שום על הסיכון לסרטן המעי הגס, כמו גם על זיהוי ה-DNA החיידקי בזרם הדם.
המחקר הנוכחי נערך על משתתפים שהיו מאושפזים בהווה או בעבר בבית חולים במילאנו ונרשמו לקולונוסקופיה וכן לתוכנית סקר של סרטן המעי הגס. לא פחות מ-300 אנשים כאלה גויסו למחקר, 100 מהם חלו בסרטן המעי בגס, 100 אובחנו עם עם אדנומה של המעי (IA) ו-100 עברו ביקורת ונמצאו בריאים. כמה היבטים אחרים כמו לימודים, גיל ומין נלקחו גם הם בחשבון. הקבוצה קיבלה שאלון שכלל נתונים הקשורים לאומדנים סוציו-דמוגרפיים, חינוך והרגלי חיים כמו עישון ופעילות גופנית.
המחקר מצא כי לצריכת שום בינונית/גבוהה הייתה השפעה לא מובהקת בהפחתת סרטן המעי הגס. בעוד שהקשר היה יציב בין גברים ונקבות, ההשפעות נראו חזקות יותר אצל אנשים מתחת לגיל 70 והדמוגרפיה המוחלשת מבחינה חינוכית. מנגד, לא נמצא הבדל בין כמות ה-DNA החיידקי לבין מגוון החיידקים בזרם הדם של אלו שצרכו כמויות בינוניות/גבוהות של שום בהשוואה לאלה שצרכו כמויות אפסיות/נמוכות של שום.
החוקרים לעומת זאת, הדגישו שצריכת שום יכולה להרחיק סרטן המעי והגס ואדנומות והיא נקשרה לתכונות DNA מסוימות בזרם הדם. יש צורך במחקר נוסף כדי לקבוע אם מאפייני ה-DNA החיידקיים בדם יכולים לזהות דפוסי אכילה לא בריאים. זה, חשבו המומחים, יכול לסלול את הדרך לאפשרויות טיפול ממוקדות יותר המבוססות על צריכת שום והשפעתו על השכיחות והשפע של נוכחות החיידקים בדם.