עד לפני שנים לא רבות האמינו המדענים כי הדנא שלנו הוא המפתח למניעה ולטיפול במחלות. אולם כיום אנו יודעים שהסביבה שלנו ולא הגנים שלנו היא הגורם העיקרי האחראי על בריאותנו ועל תוחלת החיים שלנו.
במאה ה-20 אכן האמינו שהגנטיקה תוביל לפתרון כל בעיות הבריאות. בשנים אלו התגלה המבנה של הדנא, התפתחה שיטת ה-PCR, ויצא לדרך פרוייקט הגנום האנושי שנועד למפות את כל הגנים האנושיים. בשנים אלו רווחה הדעה שהגנים קובעים כמעט לגמרי את הבריאות ואת ההתנהגות שלנו, והדבר כונה "דטרמיניזם ביולוגי". אולם, די מהר התברר שהדבר אינו כך. קרייג ונטר, אחד החוקרים של פרוייקט הגנום האנושי, הבין את המיגבלות של השימוש בגנטיקה על מנת לנבא ולמנוע מחלות ואף יצא בהצהרה ש"פשוט אין לנו מספיק גנים לצורך כך שרעיון הדטרמיניזם הביולוגי יעבוד".
כיום אנחנו יודעים שהגנים שלנו אחראים רק לכ-10 אחוזים (!) מהתחלואה האנושית. אז מה מוביל ל-90 אחוזים מהתחלואה שלנו?
"הגנים יכולים לטעון את האקדח, אך הסביבה לוחצת על ההדק".
מסתבר שכל הדברים שאנו נחשפים אליהם, החל מהרגע שאימנו נכנסה להריון, ועד הזמן הנוכחי, משפיעים על הבריאות שלנו. הדברים הללו כוללים את המזון שאנו אוכלים, המים שאנו שותים, האוויר שאנו נושמים, היחסים החברתיים שלנו, הבחירות שאנו מקבלים במהלך חיינו, ואפילו הבריאות של הורינו בזמן שהרו אותנו.
המדענים מכנים את כל החשיפות הללו "אקספוזום", והמונח מבטא את כל החשיפות הסביבתיות המשפיעות על בריאותינו. במילים אחרות: "הגנים יכולים לטעון את האקדח, אך הסביבה לוחצת על ההדק".
את האקספוזום אנחנו יכולים לחלק לשלוש קבוצות:
1. גורמים חיצוניים סביבתיים ספציפיים: דיאטה, פעילות גופנית, מי שתיה, מוצרים קוסמטיים, עישון, זיהומים שונים ומזהמים כימיים. הדבר כולל גם גורמים סביבתיים בתחילת חיינו כמו: בריאותם של אימנו ואבינו בזמן שהרו אותנו, האם נולדנו בלידה רגילה או קיסרית והאם הניקו אותנו?
2. גורמים חיצוניים סביבתיים כלליים: דוגמת האקלים, סביבה עירונית או כפרית, רמת השכלה, מצב כלכלי ומצב חברתי.
3. סביבה פנימית: דוגמת המטבוליזם שלנו, המיקרוביום שלנו, מצבי דלקת, מצב הורמונלי או נזק חימצוני.
החדשות הטובות בכך שהאקספוזום אחראי ל-90 אחוזים מהתחלואה שלנו והגנטיקה רק ל-10 אחוזים, הן שהגורל שלנו הוא בידינו: 90 אחוזים מהתחלואה שלנו נובעים מהדיאטה שלנו, מאורח החיים שלנו, ומהסביבה שלנו. למעשה, לפי ההערכה של אירגון הבריאות העולמי, כ-50 אחוזים ממקרי התמותה המוקדמות ברחבי העולם נובעים ממספר גורמים סביבתיים הכוללים דיאטה, זיהום אוויר, ועישון אקטיבי ופסיבי.
כיצד משפיעות כלל החשיפות שלנו (האקספוזום) על הבריאות?
הכירו את המונח "אפיגנטיקה". האפיגנטיקה פירושה שינויים שחלים בהתבטאות של הגנים בלי שיהיה שינוי בחומר הגנטי. חישבו על כך שלכל גן יש מתג הפעלה הפועל כדימר. החשיפות הסביבתיות יכולות להשפיע על מתג ההפעה ולקבוע האם גן מסויים יבוא לידי ביטוי או לא: זוהי האפיגנטיקה. כלומר, יכול להיות שירשתם גן המסכן אתכם לפתח סרטן, אך אם תשמרו על אורח חיים בריא, הגן הזה לא יבוא לידי ביטוי.
מגיפת ההשמנה שקיימת השנים האחרונות, מדגימה עד כמה הסביבה יכולה להשפיע על התחלואה. הגנטיקה של האוכלוסייה לא השתנתה ממה שהיתה לפני 50 שנה, אך במהלך תקופה זו אחוז הסובלים מהשמנה עלה בצורה ניכרת. אז מה השתנה בתקופה זו? הדיאטה שלנו השתנתה והפכה לדיאטה עתירת מזון מתועש וסוכר, אנחנו חשופים לחומרים כימיים רבים היכולים להשפיע על ההורמונים שלנו ולעודד השמנה, ואנחנו חשופים לרמות גבוהות של מתח היכולות להשפיע על ההורמונים שלנו ולעודד השמנה. כלומר הסביבה היא שמובילה למגיפת ההשמנה בימינו ולא שינויים גנטיים בכלל האוכלוסייה.
איך מורידים תחלואה ומשפרים את הבריאות?
ההכרה בכך שהסביבה שלנו, ולא הגנטיקה שלנו, היא הגורם העיקרי לתחלואה ולבריאות, מראה כי הכוח הוא בידינו: אנו יכולים להשפיע על הבריאות שלנו על ידיהבחירות שאנו עושים. אם הגנים היו אחראים על מרבית התחלואה שלנו, לא היה לנו הרבה מה לעשות, אך העובדה ש-90 אחוזים מהתחלואה נובעת מחשיפה סביבתית נותנת לנו מוטיבציה לעשות שינויים ולשפר את הבריאות שלנו.
דיברנו על הרבה גורמים סביבתיים היכולים להשפיע על בריאותינו. כמובן שככל שנשפר יותר גורמים סביבתיים כך נשפר את הבריאות שלנו. למעשה יש מספר גורמים שאם תשקיעו בשיפורם, הבריאות שלכם תשתפר מאוד: דיאטה מאוזנת, הקפדה על פעילות גופנית, שינה איכותית ולא פחות חשוב - ניהול הלחץ שלכם.
ד"ר דלית דרימן מדינה היא מומחית ברפואת המשפחה רפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית - טיפול אישי ומבוסס מדעית לסובלים ממחלות כרוניות