מחלות לב וכלי דם נחשבות כיום לגורם הסיכון הראשון לתמותה ברחבי העולם. מה שהופך את החיפוש אחר דרכים להפחית את הסיכון למחלות אלה לאחד מתחומי המחקר הנפוצים ביותר. עולם הרפואה והמדע מתמקדים בשנים האחרונות בחקר התזונה ובעיקר במקורות צמחיים בעלי רכיבים פעילים בעלי פוטנציאל להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם. האם תה ירוק יכול להיות אחד מהמשקאות החשובים ביותר בתפריט היומי לשמור על בריאות הלב?
מחלת לב וכלי דם היא מחלה כרונית חמורה המושפעת מגורמים רבים ופוגעת ישירות בבריאותו, רווחתו ואורח החיים של האדם. ארגון הבריאות העולמי (WHO) דיווח כי מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות העיקרית בעולם. בשנת 2019, כ-17.9 מיליון (32%) אנשים מתו עקב מחלות לב וכלי דם. ההערכה היא שנתון זה יגדל באופן אקספוננציאלי בעתיד. מכאן שישנה חשיבות רבה במניעה והפחתת הסיכון להיווצרות מחלות לב וכלי דם.
תחום השימוש בתרכובות צמחיות לשיפור בריאות והפחתת סיכון בריאותי הוא אחד התחומים שזוכה להתעניינות בעולם הרפואה בשנים האחרונות. קבוצת תרכובות נחקרת במיוחד הן ה"פוליפנולים" הנמצאים למשל ביין, שוקולד, קפה ותה. מדובר בתרכובות צמחיות בעלות תכונות חזקות של נוגדי חמצון.
הפוליפנולים נחקרים הרבה בהקשר לתרומתם הבריאותית למניעה והפחתת סיכון של מחלות רבות. תה נחשב למקור עשיר במיוחד לסוגים שונים של פוליפנולים ולכן זוכה להתעניינות רבה בהקשר להשפעתו על בריאות האדם.
משקה התה מוכר לאדם מזה אלפי שנים ומקורו ככל הנראה מדרום-מערב סין, הודו-בורמה, אזור טיבט. בעוד שלתה יש מספר זנים, תה ירוק זכה לעניין טיפולי עצום בגלל פעילותו נוגדת החמצון החזקה, האנטי דלקתיות, נוגדות יתר לחץ דם, אנטי סוכרת ועוד. המרכיבים הכימיים העיקריים של תה ירוק הם הקטצ'ינים (Catechins), המהווים כ-80-90% מכלל הפוליפנולים. בין הקטצ'ינים השונים המדווחים בתה ירוק, האפיגאלוקטצ'ין גלאט (EGCG) מהווה יותר מ-50% מסך הקטצ'ינים בתה הירוק.
הפוליפנולים של התה הירוק הראו השפעות מגוונות על בריאות הלב במודלים של בעלי חיים ומחקרים קליניים באדם, מה שמצביע על הפוטנציאל הטיפולי של התה הירוק במאבק במחלות לב וכלי דם. יש לציין כי מחקרים אפידמיולוגיים רבים מדווחים כי צריכה קבועה של קטצ'ינים מהתה הירוק (GTC) מפחיתה את הסיכון של מחלות לב וכלי דם.
עם זאת, למרות מספר מחקרים שמעידים על יתרון טיפול של GTC בהקשר למחלות לב וכלי דם, התוצאות הקליניות של GTC עדין אינן חד משמעיות. ישנם דיווחים כי ישנה השפעה שונה של GTC בין אנשים שונים וזה יכול להיות עקב הבדלים אתניים, מגדריים, אורח חיים, תרבותיים, סביבתיים וגנטיים.
כמה כוסות ביום?
בעוד מחקרים ניסויים וקליניים רבים מדווחים על מנגנונים ברורים שבאמצעותם הפוליפנולים שבתה הירוק משפרים את תפקיד הלב ואת בריאותו המטבולית, התרגום והיישום של הפוליפנולים מהתה הירוק ברפואה עדיין לא זכה לשימוש/יישום מיטבי עבור אוכלוסייה הרחבה. ,
במרץ 2022 התפרסם מאמר מדעי במגזין PharmaNutrition שמטרתו היתה לבצע סקירה ספרותית מבוקרת של המנגנונים השונים של הפוליפנולים בתה הירוק המשפיעים על בריאות הלב. תוצאות הסקירה מעידות על כך שיש שונות גדולה בין אנשים על סמך הגנטיקה ומדדים נוספים המשפיעים על אופני הטיפול המומלצים בהקשר לתה ירוק והשפעתו הקרדיו-מטבלית ולכן דרושה בהמשך התמקדות ספציפית בשנות זו כל מנת להתאים לכל אחד את הטיפול הטוב ביותר עבורו. עם זאת, למרות השונות הבין אישית, מסקנות המחקר הראו כי לתרכובות נוגדות החימצון ממשפחת הקטצ'ינים אשר בתה הירוק, יש השפעה מיטבה מובהקת על בריאות הלב גם בעת שילוב קבוע בתפריט היומי ואף פוטנציאל טיפולי גדול לשימוש בתחום התרופות. כאמור תחום זה של הבנת המנגנונים והשימוש בפוליפנולים בצורה טיפולית דורש מחקרים נוספים בעתיד על מנת לבודד את המרכיבים החיוניים ולקבוע את המינון המתאים.
בנוסף, בנייר עמדה המתייחס להמלצות התזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות מטעם איגוד הקרדיולוגיה הישראל ועמותת עתיד- עמותת התזונאים בישראל שהתפרסם באפריל 2021, נסקרו סוגים שונים של מחקרים (תצפיתיים/התערבות/מטה-אנליזה ועוד) שהראו כי שתיה קבועה של תה ירוק הובילה לשיפור מדדי בריאות רבים כמו הפחתה של כולסטרול מסוג LDL, הורדת לחץ דם ומדדים נוספים המסייעים להורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם. המחקרים שנסקרו בנייר העמדה כללים מאות אלפי נבדקים בעשרות מחקרים לאורך השנים, ולמרות שלא ניתן עדין לתת המלצה על המינון היומי המדויק של התה הירוק להורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם, הוכחה על סמך המחקרים שנסקרו ההשפעה המיטיבה של תה ירוק על מניעה והפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם.