יותר מדי אנשים מורעלים מפטריות בישראל. למה זה קורה ואיך נשמרים?

אם גדלתם בשנות ה-80 או ה-90, כנראה שגם אתם צפיתם בעלילותיהם של הדרדסים. החבורה העליזה הזאת, שמתמודדת עם התנכלויותיו של גרגמל הרשע, מתגוררת בתוך פטרייה אדומה עם נקודות לבנות, שהפכה לאחד מסמליה המובהקים של סדרת הילדים המוכרת. העובדה הידועה פחות על הסדרה הזאת (גם עבור צופיה האדוקים) היא שאותה פטרייה אדומה, שעבור ילדים רבים מסביב לעולם הצטיירה כבית חביב למדי - היא לא פחות מאשר אמנית זבובנית (Amanita muscaria), פטרייה רעילה, שאכילתה עלולה לגרום בין היתר להזיות קשות.

אז אומנם הפטרייה האדומה הזאת לא מצויה בישראל, אך 3 קרובותיה ממשפחת האמניות הן בין האחראיות להרעלות הקשות ביותר שהתרחשו אצלנו. כעת, מחקר חדש שהוצג בכנס הישראלי הראשון לפטריות בר ושיפורסם בקרוב בכתב העת "יער" של קק"ל ובכתב העת Mycology - מרחיב את הידע הקיים על הרעלות בישראל: בין היתר, המחקר מצא שכ-40 אחוזים מההרעלות מתרחשות בקרב ילדים עד גיל 6. הנתונים הללו הם מטרידים גם מכיוון שמפרוץ מגיפת הקורונה ב-2020, נרשמה עלייה במקרי ההרעלות בישראל.

אם גדלתם בשנות ה-80 או ה-90, כנראה שגם אתם צפיתם בעלילותיהם של הדרדסים. החבורה העליזה הזאת, שמתמודדת עם התנכלויותיו של גרגמל הרשע, מתגוררת בתוך פטרייה אדומה עם נקודות לבנות, שהפכה לאחד מסמליה המובהקים של סדרת הילדים המוכרת. העובדה הידועה פחות על הסדרה הזאת (גם עבור צופיה האדוקים) היא שאותה פטרייה אדומה, שעבור ילדים רבים מסביב לעולם הצטיירה כבית חביב למדי - היא לא פחות מאשר אמנית זבובנית (Amanita muscaria), פטרייה רעילה, שאכילתה עלולה לגרום בין היתר להזיות קשות.

אז אומנם הפטרייה האדומה הזאת לא מצויה בישראל, אך 3 קרובותיה ממשפחת האמניות הן בין האחראיות להרעלות הקשות ביותר שהתרחשו אצלנו. כעת, מחקר חדש שהוצג בכנס הישראלי הראשון לפטריות בר ושיפורסם בקרוב בכתב העת "יער" של קק"ל ובכתב העת Mycology - מרחיב את הידע הקיים על הרעלות בישראל: בין היתר, המחקר מצא שכ-40 אחוזים מההרעלות מתרחשות בקרב ילדים עד גיל 6. הנתונים הללו הם מטרידים גם מכיוון שמפרוץ מגיפת הקורונה ב-2020, נרשמה עלייה במקרי ההרעלות בישראל.

על פי סקר של העמותה לפטריות בר בישראל, בארצנו יש קרוב ל-750 מינים ידועים של פטריות: 135 מינים מתוכם הם טובים למאכל, כ-600 נמצאים על הטווח שבין אכילים בתנאים מסוימים לבין חשודים כרעילים או שחסר מידע לגביהם, 3 מינים מכילים הלוצינוגניים (חומרים פסיכואקטיביים שעלולים לגרום להזיות) ו-3 מינים - אמנית האביב (Amanita verna) בעלת ה"כובע" הבשרני, אמנית המוות (Amanita phalloides) שכיפתה כדורית והמטריינית הארגמנית (Lepiota brunneoincarnata) בעלת ה"כובע" החום - מכילים רעלים (מקבוצת הציקלופפטידים) שמעכבים את מנגנון ייצור החלבונים בגוף, פוגעים בעיקר בכבד ושצריכתם עלולה לגרום למוות.

על פי סקר של העמותה לפטריות בר בישראל, בארצנו יש קרוב ל-750 מינים ידועים של פטריות: 135 מינים מתוכם הם טובים למאכל, כ-600 נמצאים על הטווח שבין אכילים בתנאים מסוימים לבין חשודים כרעילים או שחסר מידע לגביהם, 3 מינים מכילים הלוצינוגניים (חומרים פסיכואקטיביים שעלולים לגרום להזיות) ו-3 מינים - אמנית האביב (Amanita verna) בעלת ה"כובע" הבשרני, אמנית המוות (Amanita phalloides) שכיפתה כדורית והמטריינית הארגמנית (Lepiota brunneoincarnata) בעלת ה"כובע" החום - מכילים רעלים (מקבוצת הציקלופפטידים) שמעכבים את מנגנון ייצור החלבונים בגוף, פוגעים בעיקר בכבד ושצריכתם עלולה לגרום למוות.

המחקר החדש, נערך על ידי ד"ר דליה לוינסון, מיקולוגית (חוקרת פטריות) ממכון שמיר למחקר והסטודנט אביעד גאון, ד"ר אלונה ביקטובה מגני קיו שבאנגליה, בשיתוף עם פרופ' דידי בנטור וד"ר יעל לוריא מהמכון הארצי למידע בהרעלות בקריה הרפואית רמב"ם, והוצג בכנס הראשון לפטריות הבר בישראל, שנערך על ידי העמותה לפטריות הבר בישראל, האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, קק"ל, מכון שמיר, מיגל - מכון מחקר מדעי בגליל, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה והמכללה האקדמית תל-חי.

במחקר עולה ש-2020 היוותה נקודת מפנה ביחסי ישראלים-פטריות: עם פרוץ מגיפת הקורונה תושבים רבים יותר יצאו לטבע הקרוב לביתם, וההתעניינות בליקוט פטריות בר הלכה וגברה. עם זאת, יחד עם ההתעניינות, הגיעו גם ההרעלות. בנוסף, לדברי לוינסון, לפרסומים שונים ברשתות החברתיות - של מדריכי ליקוט וגם של חובבי פטריות עצמאיים - יש השפעה על המגמה המדוברת. "גילוי הפטריות מזכיר ציד, בכך שהוא מעורר ריגוש, וגם את הסקרנות ואת יצר ההרפתקנות שלנו", היא מסבירה.

המחקר החדש, נערך על ידי ד"ר דליה לוינסון, מיקולוגית (חוקרת פטריות) ממכון שמיר למחקר והסטודנט אביעד גאון, ד"ר אלונה ביקטובה מגני קיו שבאנגליה, בשיתוף עם פרופ' דידי בנטור וד"ר יעל לוריא מהמכון הארצי למידע בהרעלות בקריה הרפואית רמב"ם, והוצג בכנס הראשון לפטריות הבר בישראל, שנערך על ידי העמותה לפטריות הבר בישראל, האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, קק"ל, מכון שמיר, מיגל - מכון מחקר מדעי בגליל, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה והמכללה האקדמית תל-חי.

במחקר עולה ש-2020 היוותה נקודת מפנה ביחסי ישראלים-פטריות: עם פרוץ מגיפת הקורונה תושבים רבים יותר יצאו לטבע הקרוב לביתם, וההתעניינות בליקוט פטריות בר הלכה וגברה. עם זאת, יחד עם ההתעניינות, הגיעו גם ההרעלות. בנוסף, לדברי לוינסון, לפרסומים שונים ברשתות החברתיות - של מדריכי ליקוט וגם של חובבי פטריות עצמאיים - יש השפעה על המגמה המדוברת. "גילוי הפטריות מזכיר ציד, בכך שהוא מעורר ריגוש, וגם את הסקרנות ואת יצר ההרפתקנות שלנו", היא מסבירה.

לדברי לוינסון, גם הפטריות עצמן הוסיפו למגמת העלייה המדוברת, מכיוון שזכו לתנאים מיטביים עבורן: ב-2020 המשקעים הגיעו אלינו עוד כשמזג האוויר היה חם ולח, וכל אלה הובילו להופעתן המוגברת.

לדברי לוינסון, גם הפטריות עצמן הוסיפו למגמת העלייה המדוברת, מכיוון שזכו לתנאים מיטביים עבורן: ב-2020 המשקעים הגיעו אלינו עוד כשמזג האוויר היה חם ולח, וכל אלה הובילו להופעתן המוגברת.

במחקר החדש נמצא שב-2020-2010 היו 614 מקרי הרעלות מפטריות בר. בהשוואה למדינות אחרות, אנחנו דווקא במצב לא רע: בעוד שרק 0.17 אחוז מכלל הפניות על הרעלות בישראל היו בשל אכילה של פטרייה רעילה, בשוויץ, למשל, מדובר על 1.7 אחוזים.

מתוך אותם 614 מקרים, 41 אחוז התרחשו בקרב מבוגרים (מעל גיל 18), 39 אחוז התרחשו בקרב ילדים עד גיל 6, ו-9 אחוזים בקרב בני נוער בגילאי 16-13. בנוסף, מקרים אלו היו נפוצים יותר בקרב גברים. לדברי לוינסון, ילדים נוטים להיות סקרנים ועל כן הם טועמים דברים שונים שנקרים בדרכם ועל הקרקע, בין היתר - פטריות.

מלבד האמניות והמטריינית הארגמנית שאחראיות על ההרעלות הקשות ביותר - פטריות מהסוגים סיבית (Inocybe) שבהן מצוי רעל שגורם בין היתר להפרשה מוגברת של רוק וזיעה, להתכווצות אישונים ולירידה בלחץ דם, וירוקת דפים קיצית (Chlorophyllum molybdites) שגורמת להפרעות קשות במערכת העיכול - הן שגרמו להרעלות הנפוצות ביותר בישראל.

במחקר החדש נמצא שב-2020-2010 היו 614 מקרי הרעלות מפטריות בר. בהשוואה למדינות אחרות, אנחנו דווקא במצב לא רע: בעוד שרק 0.17 אחוז מכלל הפניות על הרעלות בישראל היו בשל אכילה של פטרייה רעילה, בשוויץ, למשל, מדובר על 1.7 אחוזים.

מתוך אותם 614 מקרים, 41 אחוז התרחשו בקרב מבוגרים (מעל גיל 18), 39 אחוז התרחשו בקרב ילדים עד גיל 6, ו-9 אחוזים בקרב בני נוער בגילאי 16-13. בנוסף, מקרים אלו היו נפוצים יותר בקרב גברים. לדברי לוינסון, ילדים נוטים להיות סקרנים ועל כן הם טועמים דברים שונים שנקרים בדרכם ועל הקרקע, בין היתר - פטריות.

מלבד האמניות והמטריינית הארגמנית שאחראיות על ההרעלות הקשות ביותר - פטריות מהסוגים סיבית (Inocybe) שבהן מצוי רעל שגורם בין היתר להפרשה מוגברת של רוק וזיעה, להתכווצות אישונים ולירידה בלחץ דם, וירוקת דפים קיצית (Chlorophyllum molybdites) שגורמת להפרעות קשות במערכת העיכול - הן שגרמו להרעלות הנפוצות ביותר בישראל.

בעוד שמרבית ההרעלות מתרחשות בחורף, מאחר שזוהי העונה שבה רוב הפטריות מגיחות מעל פני הקרקע, ירוקת הדפים הקיצית גדלה דווקא בקיץ (כמו ששמה מרמז), בדשאים, ועל כן היא האחראית לרוב מקרי ההרעלה בחודשים החמים. ואם גם אתם רגילים לכך שהתפאורה ה"נכונה" לליקוט פטריות שמתברר כקטלני היא יער, אולי תתפלאו לגלות שדווקא מדשאות - ציבוריות וביתיות - היו בית הגידול שהוביל למספר הרב ביותר של ההרעלות.

בעוד שמרבית ההרעלות מתרחשות בחורף, מאחר שזוהי העונה שבה רוב הפטריות מגיחות מעל פני הקרקע, ירוקת הדפים הקיצית גדלה דווקא בקיץ (כמו ששמה מרמז), בדשאים, ועל כן היא האחראית לרוב מקרי ההרעלה בחודשים החמים. ואם גם אתם רגילים לכך שהתפאורה ה"נכונה" לליקוט פטריות שמתברר כקטלני היא יער, אולי תתפלאו לגלות שדווקא מדשאות - ציבוריות וביתיות - היו בית הגידול שהוביל למספר הרב ביותר של ההרעלות.

"הבחנה בין פטריות רעל לפטריות מאכל לא יכולה להסתמך על ריח, טעם או בישול שינטרל את הרעלנים - כי קיימים בהן חומרים שעמידים לחום", מסבירה לוינסון. על כן, היא ממליצה לא ללקט ללא מדריך מוסמך או ללא ידע מוקדם ומעמיק. "פרסום מקרי ההרעלות והעלאת מודעות בקרב הציבור בנושא סכנות הליקוט יוכלו לסייע בהפחתת מקרי ההרעלות. בנוסף, חשוב להרחיק ילדים מפטריות שגדלות במדשאות".

עם זאת, ועל אף ששימוש לא נכון בהן עשוי לגרום לחולי ואף למוות, פטריות הן חיוניות עבור כולנו: הן אחראיות לפירוק ולמיחזור של חומרים טבעיים, תורמות לגדילתם של עצים וצמחים ומשמשות לייצור תרופות שונות, כמו למשל פניצילין. בשל כל אלה - ראוי היה אם היינו מגנים עליהן טוב יותר מפגעי האדם. "שינויים אקלימיים כמו שנים שחונות ותהליכי עיור מואצים שגורמים להקטנת השטחים הטבעיים - פוגעים בתפוצתן", מסבירה לוינסון.

בנוסף, ישראל היא מדינה מדברית-למחצה ולכן כמות הפטריות אצלנו קטנה בהשוואה לאזורים אחרים. על כן, חשיבותן של שמורות הטבע להגנה על תפוצת הפטריות היא מכרעת. "בלי שמורות טבע בישראל, שבהן חל איסור על קטיף וליקוט, מצבן היה כנראה גרוע יותר", אומרת לוינסון. "לכן אנחנו צריכים להנחות את הציבור לשמירת טבע ולליקוט צנוע יותר, כדי שהפטריות ימשיכו לגדול אצלנו גם בשנים הבאות".

הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

"הבחנה בין פטריות רעל לפטריות מאכל לא יכולה להסתמך על ריח, טעם או בישול שינטרל את הרעלנים - כי קיימים בהן חומרים שעמידים לחום", מסבירה לוינסון. על כן, היא ממליצה לא ללקט ללא מדריך מוסמך או ללא ידע מוקדם ומעמיק. "פרסום מקרי ההרעלות והעלאת מודעות בקרב הציבור בנושא סכנות הליקוט יוכלו לסייע בהפחתת מקרי ההרעלות. בנוסף, חשוב להרחיק ילדים מפטריות שגדלות במדשאות".

עם זאת, ועל אף ששימוש לא נכון בהן עשוי לגרום לחולי ואף למוות, פטריות הן חיוניות עבור כולנו: הן אחראיות לפירוק ולמיחזור של חומרים טבעיים, תורמות לגדילתם של עצים וצמחים ומשמשות לייצור תרופות שונות, כמו למשל פניצילין. בשל כל אלה - ראוי היה אם היינו מגנים עליהן טוב יותר מפגעי האדם. "שינויים אקלימיים כמו שנים שחונות ותהליכי עיור מואצים שגורמים להקטנת השטחים הטבעיים - פוגעים בתפוצתן", מסבירה לוינסון.

בנוסף, ישראל היא מדינה מדברית-למחצה ולכן כמות הפטריות אצלנו קטנה בהשוואה לאזורים אחרים. על כן, חשיבותן של שמורות הטבע להגנה על תפוצת הפטריות היא מכרעת. "בלי שמורות טבע בישראל, שבהן חל איסור על קטיף וליקוט, מצבן היה כנראה גרוע יותר", אומרת לוינסון. "לכן אנחנו צריכים להנחות את הציבור לשמירת טבע ולליקוט צנוע יותר, כדי שהפטריות ימשיכו לגדול אצלנו גם בשנים הבאות".

הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה