כמו ביל גייטס: איך מגדלים ילד יזם? מומחית מסבירה

חלום הילד שיגדל להיות סטארטאפיסט משותף להורים רבים, וגם מערכת החינוך מכוונת היום לטפח חשיבה יזמית ומיומנויות יזמיות בקרב ילדים ונוער. ההיגיון בקידום יזמות נוצר בשל ההבנה כי הידע מצוי בכל מקום בלחיצת כפתור או AI, לכן אין טעם בללמד ידע. במקומו, יש ללמד ילדים ונוער מיומנויות יזמיות של 'זמישות' - זריזות פעולה וגמישות מחשבתית. זאת, כדי שיוכלו להתמודד באופן יצירתי ויצרני כאזרחי המחר עם אתגרי העתיד ושוק התעסוקה העתידי.

ממש כמו בנושא המנהיגות, גם בהקשר של יזמות שאלת מיליון הדולר 'האם יזמות מולדת או נרכשת?'
על כך נאמר: 'יזמים נוצרים, לא נולדים' (שפסקי, 1995). שפסקי טען כי יזמים הם אומנם אנשים מיוחדים, אך כל אחד יכול להיות יזם אם יש לו מוכנות ללמידה, מכוונות עצמית ומטרה בהירה, ואין קשר לרמת ה-IQ למגדר או למאפיין אישיותי אחר.

במחקרים מצאו רכיבי אישיות מנטליים, רגשיים והתנהגותיים מולדים המזוהים עם הטיפוס היזמי כמו הנטייה לקחת סיכונים, אינטליגנציה רגשית גבוהה, חשיבה מסדר גבוה, סקרנות, ביטחון עצמי גבוה, אומץ ונחישות. יחד עם זאת, ידוע כי ניתן לטפח חשיבה יזמית החותרת לשנות מצב בעייתי למציאות טובה יותר, ואף לטפח מיומנויות יזמיות כמו, למידה עצמית, עבודה בצוות, שיתוף פעולה, אמפטיה לזולת, שימושי טכנולוגיה ומדיה, ראייה אסטרטגית, הסתגלות מהירה לשינויים, זריזות פעולה, פיתרון בעיות, חשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית ותוצאתית.

1. במחקר: יזמות מתאפיינת באומץ להתנסות בחדש ובלא מוכר

בפרקטיקה: עידוד הילדים לצאת מהשגרה, לשנות סדר יום, להכיר חברים חדשים, להיחשף לתחומי דעת חדשים, ללמוד מתוך התנסות בחדש.

2. במחקר: יזמות נוטה לקחת סיכונים, ולהתמודד עם אי ודאות

בפרקטיקה: טיפוח ההבנה בקרב הילדים שמותר 'לצאת מהקווים', לחשוב אחרת מהמקובל והרווח, שמותר לשנות את הקבוע, שרצוי ללמוד מתוך התנסות בחדש גם אם עלולים להגיע למבוי סגור, להיכשל, לטעות, ולהבין שיש לגלות סבלנות לטעויות.

3. במחקר: יזמות לא מכירה במונח 'לא' / 'כישלון'

בפרקטיקה: לטפח הבנה שאתגר אינו איום אלא הזדמנות ליצור משהו חדש.

4. במחקר: יזמות קשובה לסביבה ולזולת

בפרקטיקה: טיפוח גילויי איכפתיות ואמפתיה אצל הילדים לסבלו של האחר ולמציאות סביבתית בעייתית. לתת משוב חיובי באופן קבוע לאמירות/ תגובות של הילד/ה של הזדהות עם מצוקת האחר,. להיעזר בקולנוע/ אמנות/ ספרות ילדים מותאמת לגיל הילד העוסקת במצוקות ילדים והתמודדות עם המצבים הללו ( למשל, העץ הנדיב, הפיל שרצה להיות הכי, גרטה מצילה את העולם וכד').

5. במחקר: יזמות נוטה לגילויי סקרנות וגמישות מחשבתית כלפי העולם והמציאות

בפרקטיקה: טיפוח שאילת שאלות מצד הילד/ה, לא מומלץ לבלום את שאלת ה"למה?" (כי לכם אין תשובה, או כי אתם עייפים והילד חופר). עידוד לחקור עצמאית ולגלות את התשובה לשאלה. חשיפה למצבים משתנים מותאמים לגילם, להיכרות עם סביבות מגוונות, להתמודדות עם אתגרים מתחומי דעת שונים מותאמים לגילם.

בנוסף, כדאי לתת משוב חיובי לניסיון ליצור דיאלוג או דיון גם אם השאלה / הדעה / הפרשנות נשמעת, לנו המבוגרים, דימיונית או לא הגיונית, להשתדל לזרום עם הגמישות המחשבתית של הילד/ה אם במלל/בציור/ בבנייה/ ביצרנות/בתנועה. מומלץ להימנע מלמסגר את החשיבה של הילד/ה המגלה סקרנות ומתעכב על הפרטים הקטנים במצב שאותו גילה לפי תבניות החשיבה שלנו המבוגרים ( ל- 'מהו לבן? ומהו שחור?', ולתשובה אחת נכונה).לנו המבוגרים מומלץ להתנסות בחווית השיח שהדימיון של הילד/ה מאפשר, וכבר נאמר: "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" (ד"ר סוס).

6. במחקר: איינשטיין קבע שהכל יחסי וכי "יחסיות היא העיקר"

בפרקטיקה: עידוד הילדים להתבונן על המציאות מנקודות תצפית שונות, משחק תפקידים, להיות באינטראקציה רציפה עם בני גילם, לעבוד בצוות, לשתף פעולה עם חבריו במציאת פתרונות יצירתיים לבעיות, ולזיהוי הזדמנויות ליצירת ידע חדש / תוצר חדשני שיש בהם ערך ותועלת לזולת ולסביבה.

חשוב לדעת כי כל הכתוב מבוסס על ספרות מחקרית בתחום התוכן של יזמות, אינטלגנציה רגשית וחשיבה יצירתית והינו בגדר המלצות בלבד.

ד"ר סמדר גלעד חי היא ראש תחום לימודי יזמות בחינוך ובחברה, האקדמית גורדון לחינוך חיפה