כולנו מוקפים בחדשות האזוריות בדבר רעידות האדמה הרות האסון שהתרחשו באזורנו, במדינות שכנות. התמונות קשות, והחדשות לא פשוטות לראייה ולמשמע.
רעידות אדמה הן מצב חרום ששומט את הקרקע תחת רגלינו, תרתי משמע. בתקופה שכזו עלינו לתפקד בצורה מיטיבה עבור ילדנו, תוך מתן מידע ותווך, רגישות וקשב רב, בכדי להפחית כמה שיותר חרדות ולדאוג לבריאותם הפיזית והנפשית.
כל העדכונים על רעידת האדמה בטורקיה כאן
הנה כמה דגשים שיש לתת עליהם תשומת לב:
1. עלינו לתת מידע שמבוסס על עובדות אמיתיות
רעידות אדמה הן מצב חירום ואנו בישראל מורגלים למצבי חירום, אולם בהקשר של מתקפות טילים בעיקר. כעת, יש מציאות שונה עם חוקיות שונה. יש לחדד עבור הילדים שבטילים יש אזעקה ואנו נחפש להיות בתוך מבנה מוגן ואילו ברעידת אדמה אין אזעקה ויש המלצה דווקא לצאת מחוץ ובמרחק ממבנים. יש להסביר את הרציונל לדברים כשבעצם יש למקד את גורם הסכנה המרכזי שהוא לא עצם הרעידה, אלא הסיכוי של התמוטטות מבנים בגלל הרעידה.
2. עלינו לתווך את המידע בצורה מותאמת לגיל ילדנו
יש לתת מידע מתווך ומותאם לגיל הילד. ככלל יש לפשט את המידע. במצבי חרום וחרדה עדיף לתת מידע פשוט. ככל שהילדים גדולים יותר ומתעניינים יותר, ניתן להסביר להם את התופעה הגאולוגית שעומדת מאחורי רעידות האדמה. חלק מהתווך הוא מתן התחושה שיש מבוגר אחראי שדואג להם וזה כולל את פיקוד העורף כמסייע, את מוסדות החינוך שנערכים ואנחנו כהורים שנלווה נגן עליהם.
3. עלינו לווסת ולמנן חשיפה מוגזמת לכלי התקשורת
במצבי חרום יש הרבה תמונות וידיעות בתקשורת. ברור שלא ניתן להתנזר מכך לגמרי. אולם אנחנו צריכים לווסת את החשיפה לכך קודם כל לגבי עצמנו, מתוך דוגמה אישית וגם כי זה לא מיטיב גם עמנו. שנית, כדאי להרחיק את ילדינו מחשיפה מוגזמת לתמונות וידיעות. כיון שאלו אינם מותאמים לילדים ומציפים לא מעט מראות מעוררי חרדה.
4. עלינו ליצור ערוצי שיח פתוחים לעיבוד הרגשות העולים כתוצאה מהחששות מהבאות
אנו בתקופה שבה הילדים עשויים לחוש חרדה רבה, בעקבות רעידות האדמה והחשש שמא הן תגענה לכאן. יש לשדר לילדים שאתם קשובים לשאלות ופתוחים להקשיב לשיתוף החששות והדאגות. כמו כן יש לנרמל את החששות ולשתף שגם אנחנו חוששים, ושזה טבעי לחשוש במצב שכזה.
ד"ר בלהה פריינטה היא ס. התכנית לפסיכולוגיה חינוכית ופסיכולוגית חינוכית מומחית, המכללה האקדמית אחוה