משרד הבריאות ממליץ על סדרת בדיקות שחשוב לבצע במהלך ההריון, במטרה לאבחן ולזהות מומים או מצבים בריאותיים הדורשים מענה, בין אם מדובר בטרימסטר הראשון, השני או השלישי והאחרון. מועד הבדיקות מותאם בדרך כלל לשבוע ההריון ולמצב העובר בכל שלב.
פרופ' ירון צלאל, מומחה למיילדות וגינקולוגיה, אולטרסאונד (סקירות מערכות) ודיקורי מי שפיר, לשעבר רופא בכיר ביחידת האולטרסאונד במיילדות וגינקולוגיה בבית החולים שיבא וכיום בעלים של מרפאה פרטית, מציג את הבדיקות החשובות והמומלצות ביותר.
פרופ' צלאל מסביר, בין היתר, על חשיבות ביצוע בדיקת שקיפות עורפית ושילובה עם סקירת מערכות כבר בשלבים המוקדמים של ההריון.
בדיקות מומלצות לפי שבוע הריון
קיים מגוון רב של בדיקות המומלצות על ידי משרד הבריאות, אם בהריון או לפני הכניסה להריון. יש בדיקות הכלולות בסל הבריאות ואת האחרות ניתן לבצע באופן פרטי, לעתים במימון קופות החולים או באמצעות פוליסות ייעודיות של הביטוח הפרטי.
"הבדיקה הכי חשובה היא הראשונה", אומר פרופ' צלאל. "מדובר בבדיקת אולטרסאונד המתבצעת בין שבועות 6 ל-8 בהריון, אשר קובעת את תקינות ההריון, את מיקומו, את מספר העוברים (אחד או מרובה עוברים) ואת גיל ההריון".
בדיקות בהריון על פי רצף כרונולוגי
הבדיקות הבאות המתבצעות על פי התקדמות ההריון הן:
שקיפות עורפית - מבוצעת בין שבועות 11-13+6, במטרה לאתר סיכון לתסמונת דאון, בעיות כרומוזומליות, מומי לב, תסמונות גנטיות וזיהומים, באמצעות עובי הנוזל בעורף של העובר. ניתן לשלב את בדיקת האולטרסאונד עם סקר ביוכימי מוקדם.
סקירת מערכות מוקדמת - מבוצעת בדרך כלל בשבועות 16-14, במטרה לבצע סקירה מפורטת של איברי העובר ולזהות מומים עובריים במידה שקיימים כאלה.
סיסי שלייה - הבדיקה מבוצעת בין השבועות 11 ל-13 להריון מטרה להעריך את המצב הגנטי של העובר.
דיקור מי שפיר - מבוצע בין שבועות 18 ל-20 במטרה לבדוק את תקינות מספר הכרומוזומים אצל העובר. כיום ניתן לבצע את בדיקת הצ'יפ הגנטי ואף להרחיב את הבירור באמצעות בדיקת אקסום.
סקירת מערכות מאוחרת - מבוצעת בין שבועות 22 ל-24 במטרה לערוך סקירה מפורטת נוספת של כל מערכות העובר ולזהות את האיברים שעדיין לא היו מפותחים בשלב הסקירה המוקדמת, או מומים התפתחותיים שעלולים להיות בלתי תקינים גם לאחר סקירה תקינה.
הערכת העובר בשליש השלישי - מבוצעת בין שבועות 30 ל-32 במטרה לקיים הערכת עובר בשליש האחרון להריון ולזהות מצבים שעלולים להתפתח במהלכו גם לאחר שתי סקירות תקינות. הדגש בבדיקה זו הוא על התפתחות מוח העובר, תוך התייחסות למומים התפתחותיים נוספים העלולים להתגלות במהלך ההריון.
במקרים מסוימים מאובחנים ממצאים שלא בהכרח מובילים להפסקת הריון ויחד עם זאת צריכים לקבל התייחסות של מומחים בתחום, כדוגמת אורתופד ילדים, נפרולוג ילדים, נוירולוג ילדים וכדומה, אם במהלך ההריון או לאחר הלידה. בשלב זה ניתן לאבחן גם את מצב ומיקום השלייה, ולתת פתרונות גם לנושא זה, כדוגמת ניתוח קיסרי.
חשיבות שילוב שקיפות העורפית וסקירת מערכות מוקדמת
פרופ' צלאל מסביר כי העולם מתקדם כולו לאבחון מוקדם בשליש הראשון להריון, ומדגיש את יתרונות הקדמת מועד סקירת המערכות המוקדמת ושילובה יחד עם בדיקת השקיפות העורפית.
לדבריו, מומלץ לבצע את שתי הבדיקות בשבועות 13-13.5 להריון: "כאשר מתקבלת תוצאה לא תקינה או שאינה ברורה בשקיפות העורפית, זה דורש מהאישה להתרוצץ ולחפש מענה מקצועי הכולל ייעוץ גנטי, בדיקות נוספות ועוד. הקדמת מועד סקירת המערכות וביצוע הבדיקה במועד שבו מתקיימת השקיפות העורפית מאפשרים קבלת נתונים נוספים שיכולים להשלים את התמונה המלאה כבר בשלב מוקדם של ההריון".
עוד הוא אומר כי כאשר סקירת המערכות תקינה לחלוטין, גם בנוכחות שקיפות עורפית מעובה, הרי ברוב המקרים מדובר בהריון תקין, ולכן הבדיקה המשולבת יכולה להרגיע את המטופלות.
"אם מתגלים ממצאים המעידים על מומים קשים בעובר, אפשר להפסיק את ההריון בשלבים מוקדמים, הליך שכרוך בפחות סיבוכים ביחס להפלה מאוחרת. בצורה כזו ניתן גם להקדים בדיקות נוספות כמו ביצוע סיסי שלייה, שיכולות לאבחן היטב את מצב העובר, ולקחת החלטות מושכלות ומבוססות יותר", מדגיש פרופ' צלאל.
לביצוע הבדיקה המשולבת בשלב מוקדם זה של ההריון, יש גם חסרונות, כדוגמת הצורך בפיתוח מיומנות של הגורם הרפואי שמבצע אותן, כמו גם הדרישה למכשור טוב ומתקדם. בנוסף, יש מומים הניתנים לזיהוי רק בשבוע 15-16 להריון, כמו גם בדיקת המוח המתפתח מאוחר יותר.
עם זאת, "זה הכיוון בכל העולם, וכך גם ההתעניינות והתהודה במדינות רבות, בחלקן אני עומד להרצות על הנושא בחודשים הקרובים", מעיד פרופ' צלאל. "צריך להבין, שככל שתהיינה יותר בדיקות מסוג זה, כך ישתפרו המיומנות והדיוק, ויותר גורמים יתמקצעו ויציעו את הבדיקה המשולבת".
ראייה גלובלית רחבה ברפואה גינקולוגית
פרופ' צלאל (68), נשוי, אב לחמישה וסב לנכדה, עבד כאמור כרופא בכיר ביחידת האולטרסאונד במיילדות וגינקולוגיה בבית החולים שיבא, תל השומר. כיום הוא מרצה בבית הספר לאולטרסאונד המסונף לפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובעל ניסיון רב בבדיקות אולטרסאונד ודיקורי מי שפיר, שאותן הוא מבצע במשך שנים רבות בבית החולים אסותא בתל אביב. בנוסף, פרסם פרופ' צלאל למעלה מ-140 מאמרים בעיתונות המדעית העולמית.
השירותים שהוא מציע במרפאתו הפרטית כוללים את כל בדיקות האולטרסאונד, החל בגינקולוגיה - הערכה סונוגרפית של איברי האגן כמו גם מבנה הרחם בתלת מימד; ואת כל הבדיקות המבוצעות בהריון - תקינות הריון צעיר, שקיפות עורפית, סקירות מערכות מוקדמת, מאוחרת ובשליש השלישי, בדיקות דופלר ואולטרסאונד בתלת מימד.
המרכז הרפואי, שאותו הקים פרופ' צלאל כחלק ממרכז המומחים בתל אביב, מציע את שירותיהם של רופאים/ות מתחומים נוספים, כדוגמת רפואת מתבגרות, נשים בהריון ובגיל המנופאוזה, הריון בסיכון גבוה, מרפאת צוואר הרחם, רצפת האגן, פריון, וביצוע בדיקות אקו-לב לעובר, וכן טיפולים ברפואה אלטרנטיבית.
"לאחר 40 שנה במקצוע, אני עדיין נהנה ללמוד בכל פעם לגלות דברים חדשים ולאפשר שירות מתקדם ומקצועי, המבוסס על ראייה גלובלית רחבה.
"בנוסף לכנסים שבהם אני משתתף כמרצה וכאורח ולניסיון שצברתי במהלך השנים, הקמתי לפני כמה שנים את קבוצת הפייסבוק: אולטרהסאונד במיילדות וגינקולוגיה Ultrasound in Obstetrics and Gynecology, בה חברים רופאים ואנשי צוות רפואי מכל העולם, החל מהמדינות המובילות ועד לכפרים הכי מרוחקים, כולל בארצות ערב, במטרה להעביר מידע, ללמוד האחד מהשני, לקבל חוות דעת מהרופאים המובילים ולקיים סיעור מוחות מקצועי", הוא מסביר.
גם עברו הצבאי של פרופ' צלאל, בתפקיד מפקד גף פינוי ביחידת 669, עומד לזכותו. במסגרת זו השתתף במבצעי פינוי רבים וכן לקח חלק במבצעי העלאת יהודי אתיופיה לישראל, מפעל ציוני שעד היום הוא מתרגש להיזכר בו.
מרפאת פרופ' ירון צלאל נמצאת ברחוב הברזל 9 רמת החייל, תל אביב. לפרטים נוספים וליצירת קשר לחצו כאן או בטלפון - 03-5440059
לאתר המרפאה
לעמוד המרפאה באתר דוקטורס
