יש מעט מאוד מחלות מסוכנות וממאירות שבעבר לא היה ניתן לעצור את ההתקדמות שלהן, אך בזכות התפתחות עולם המדע והרפואה הן הפכו למחלות כרוניות שניתן לחיות איתן שנים רבות, ובאיכות חיים טובה. אחת מהן היא לוקמיה לימפואידית כרונית, הידועה גם בשם CLL.
עד לפני שנים ספורות הטיפולים שניתנו לחולי CLL היו בעיקר כימותרפיים עם תופעות לוואי רבות, והם לא התאימו לחולים עם מחלה בסיכון גבוה או לאנשים מבוגרים עם מחלות רקע. אולם כיום, בזכות טיפולים ביולוגיים חדשים, ברוב החולים ניתן להגיע לשליטה במחלה ולחיות איתה שנים רבות.
CLL היא מחלה של תאי הדם הלבנים מסוג לימפוציטים. תפקיד הלימפוציטים הוא להגן על הגוף מפני זיהומים. CLL היא הלוקמיה השכיחה ביותר במבוגרים - 4-5 מקרים חדשים ל-100,000 אנשים בשנה. בישראל מאובחנים כ-450 חולים בכל שנה. כמחצית מהחולים מאובחנים מעל גיל 72 ומאוד נדיר לראות חולי CLL מתחת לגיל 40. במרבית המקרים המחלה תתגלה בבדיקת דם שגרתית שתראה עלייה במספר הלימפוציטים, ללא תסמינים או תלונות כלל. וכשליש מהחולים כלל לא זקוקים לטיפול.
מתי יש צורך בטיפול ל-CLL?
"CLL היא מחלה כרונית שמתפתחת לאט, ורוב האנשים מאובחנים במקרה", מסבירה ד"ר ריבה פיינמן, רופאה בכירה במערך ההמטולוגי במרכז הרפואי רמב"ם, "במרבית המקרים המחלה מתנהגת בצורה לא אגרסיבית. רוב החולים לא מרגישים תסמינים ולא זקוקים לטיפול". החלוקה המקובלת היום היא כי כשליש מהחולים זקוקים לטיפול כבר בזמן האבחנה, שליש מהחולים יזדקקו לטיפול בשלב מסוים בעתיד, ושליש מהחולים ב- CLL לא יצטרכו טיפול אף-פעם.
"אם המחלה לא מפריעה לנו, אנחנו לא מפריעים לה", אומרת ד"ר פיינמן, "אם יש רק ריבוי כדוריות דם לבנות ללא תסמינים כמו חולשה, חום, זיהומים או תופעות אחרות שאפשר לייחס למחלה, אנחנו לא נותנים טיפול מפני שלא הוכח שטיפול בשלב מוקדם משנה משהו עבור החולה", היא מוסיפה. "יש חולים שהמחלה שלהם מתקדמת מהר, ואילו אצל אחרים - מאוד לאט. היום יודעים לעשות בדיקות גנטיות ומולקולריות של תאי המחלה ולנבא מה יהיה מהלך המחלה וגם איזה טיפול הכי מתאים לחולה", אומרת ד"ר פיינמן.
איך עובדות התרופות החדשות ל-CLL?
"אם לפני 15 שנים CLL הייתה מחלה שלא היו בה שום חידושים, והטיפול עצמו לא שינה את התחזית ארוכת הטווח של החולים, הרי שבשנים האחרונות חלה התקדמות גדולה", אומרת ד"ר פיינמן, "בתחילת האלף הנוכחי, פותחו משלבים כימותרפיים חדשים ונוספו נוגדנים כנגד תאי המחלה. הטיפולים האלו האריכו את תוחלת החיים של המטופלים הצעירים שאין להם מאפיינים גנטיים ומולקולריים של מחלה בעלת סיכון גבוה והכניסו הרבה אנשים להפוגה ארוכה".
לפני 9 שנים, לאחר מחקר מעמיק של מנגנוני המחלה, התגלו תרופות ביולוגיות חדשות שהובילו למהפכה של ממש. "להבדיל מכימותרפיה שפוגעת גם בתאים בריאים וגם בתאים חולים, תרופות ביולוגיות כוללות בדרך כלל נוגדנים חד שבטיים שממוקדים ספציפית במנגנונים שגורמים לתאים הממאירים להתרבות ו/או לא למות. התרופות החדשות החליפו את הכימותרפיה לגמרי", אומרת ד"ר פיינמן.
"סוג אחד של תרופות נקראת מעכבי BTK. התרופות מעכבות רכיב מסוים הנמצא על הלימפוציטים. אותו רכיב (BTK) מאט את השגשוג של תאי B, מגביר את ההישרדות של התאים ומאפשר להם להמשיך ולהתקיים", מסבירה ד"ר פיינמן. "למעשה מתן תרופות שמעכבות את רכיב ה- BTK יכול לעצור את המחלה ולגרום להפוגה. קבוצת הטיפולים האלו נכנסו לסל הבריאות בארץ לפני כשלוש שנים והן בשימוש נרחב בארץ ובעולם. הטיפולים האלו ניתנים בכדורים ולטווח ארוך, כמו כל טיפול למחלה כרונית אחרת שאינה ממארת".
עוד מוסיפה ד"ר פיינמן: "לתרופות אלה פרופיל תופעות לוואי סביל וסיכויי התגובה לטיפול גבוהים, גם בקרב אנשים עם מחלה בסיכון גבוה שלא מגיבים לטיפולים אחרים בגלל שינוים גנטיים בתאים שגורמים להם להיות עמידים לכימותרפיה".
קבוצת טיפול נוספת כוללת תרופות שפועלות להחזרת מנגנון " אפופטוזיס" - מנגנון שיש בכל תא תקין שהוא יכול להפעיל ולהשמיד את עצמו. התא בעצם יכול להתאבד. בחולים עם CLL ניתן לחדש את המנגנון הזה באמצעות הטיפול וככה להשמיד את התאים הממאירים מבלי צורך להשתמש בכימותרפיה. "זו קבוצת טיפול יעילה, עד כדי כך שבהתחלת השימוש בה היו כמה אנשים שפיתחו הרס מאוד מהיר של תאי המחלה, עם שקיעה בכליות של כל מיני חומרים שנשפכו לזרם הדם, עד כדי פגיעה בכליות", מסבירה ד"ר פיינמן, "לכן כיום אנחנו מתחילים את הטיפול במינון נמוך מאוד, וכל שבוע מעלים מעט תוך כדי מעקב צמוד, וכך מתגברים על הבעיה".
איך בוחרים את הטיפול המתאים?
לדברי ד"ר פיינמן בחירת הטיפול נעשה על פי מאפייני המחלה והחולה - רפואה מותאמת אישית. "התרופות מהקבוצה הראשונה יכולות לגרום במקרים נדירים להפרעות בקצב הלב, ולדימומים בעיקר אצל חולים המקבלים טיפול במדללי דם. לחולים עם מחלות רקע לבביות נבחר את הסוג השני, ומנגד לחולים עם בעיות כליות נציע את הטיפול הראשון". גם העדפת החולה היא שיקול משמעותי בבחירת סוג הטיפול. "זה גם תלוי בחולה - יש חולים שמעדיפים טיפול אינטנסיבי לתקופה קצרה, ויש אחרים שמעדיפים טיפול קבוע לאורך זמן אבל פחות תובעני. עברנו דרך ארוכה מבחינת יעילות התרופה ונוחות השימוש וההתאמה לחולה".
ד"ר פיינמן אופטימית גם באשר לפיתוח טיפולים חדשים בעתיד. "כעת בשלבי מחקר מתקדמים נמצאים שילובים של התרופות הביולוגיות ותרופות חדשות שעשויות להיות יעלות לחולים שלא מגיבים לטיפולים הקיימים".