סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל ובכל שנה מאובחנים בישראל למעלה מ- 2,000 בני אדם עם המחלה. על פי הסטטיסטיקות אחד מ-6-9 גברים יחלה בסרטן הערמונית במהלך חייו. למרות שמקובל להתייחס אליו כסרטן מתון (מרבית המקרים מתגלים בשלב מוקדם של המחלה ושיעורי הריפוי גבוהים ועולים על 90 אחוזים) הוא גורם המוות השני מכלל מקרי הסרטן בגברים.
"בלוטת הערמונית היא בלוטה שנמצאת בבסיס כיס השתן שבעצם עוטפת את הצינור שמוביל את השתן החוצה ונקרא שופכה. התפקיד של הערמונית לייצר חלק מנוזל הזרע שחשוב בין השאר לתפקוד הזרע", מסביר ד"ר יורם דקל, מנהל המחלקה האורולוגית בבית החולים כרמל. "עם השנים עלולות להופיע שתי מחלות עיקריות בערמונית: אחת היא הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית שהיא מאוד שכיחה וגורמת להפרעות במתן שתן ששכיחות בקרב מבוגרים, והשנייה היא גידול ממאיר בערמונית. חשוב להבהיר כי אין קשר בין המחלות".
בנוסף הערמונית מייצרת גם חלבון הקרוי PSA, חלבון זה ידוע כאחד הכלים להערכת מצב המחלה לאחר האבחון באמצעות בדיקת דם. "יש מגוון סיבות שבגינן הרמה של ה-PSA יכולה להיות גבוהה בדם", מסביר ד"ר דקל, "החל מגידול שפיר דרך דלקת וכלה בסרטן הערמונית. לכן אנחנו משתמשים בחלבון הזה בתור סמן "אזהרה" שמצריך בירור או המשך טיפול".
גורמי סיכון
"קיימים כמה גורמי-סיכון לסרטן הערמונית", אומר ד"ר דקל, "כמובן שלהיות גבר זה תנאי הכרחי. בנוסף, מדובר על סרטן של הגיל המבוגר, ונדיר שתתפתח מחלה אצל צעירים מתחת גיל 50. במקרים בהם יש סיפור משפחתי של סרטן הערמונית מקרבה ראשונית קיים סיכון מוגבר לתחלואה , כמו כן נשאות של מוטציה גנטית תורשתית כמו בגן BRCA, המוכר לנו יותר מסרטן השד - הסיכון לתחלואה גדל. הרגלי חיים כמו היעדר פעילות גופנית וצריכת אוכל שומני יכולים להיות גורמי סיכון, אך הם בעוצמה פחות משמעותית".
לדבריו של ד"ר דקל, למרות שסיכויי החלמה מסרטן הערמונית גבוהים מאוד, אצל חלק מהגברים הוא עדין עלול לגרום למחלה קשה ותמותה. "מכאן נובעת הדילמה על אופן הטיפול"
ניתוח, הקרנות או מעקב
"במרבית המקרים, הסרטן ממוקם בערמונית והוא ללא תסמינים. במקרים כאלה יש כמה סוגי טיפולים", מסביר ד"ר דקל. "המקרים הקלים כוללים מעקב בלבד. מדובר על מעקב אקטיבי שהרציונל אומר שהמחלה הזו יכולה להיות מתונה שמתפתחת לאט מאוד, וכיוון שהטיפול בסרטן הערמונית כרוך בתופעות לוואי כמו פגיעה בתפקוד המיני והפרעה במתן השתן, אז במצב הזה אנחנו ממשיכים מעקב בעזרת בדיקה גופנית, בדיקת דם וביופסיות חוזרות", הוא מוסיף. "אם יש שינוי אז משנים את האסטרטגיה ומתחילים בטיפול".
"בנוסף למעקב, קיימים מספר טיפולים נוספים כמו טיפול מקומי שבו אנחנו מטפלים אך ורק בנגע שראינו ב-MRI; טיפול לכלל הערמונית שיכול להיות כירורגי וכולל כריתה של הערמונית וטיפול קרינתי לערמונית, כאשר בחלק מהמקרים הוא משולב עם טיפול הורמונלי לתקופה של מספר חודשים", מסביר ד"ר דקל. "במקרים בהם הסרטן כבר גרורתי, הטיפול יכול להיות הורמונלי, כימותרפי ואימונולוגי שיכולים להיות משולבים בטיפול קרינתי כזה או אחר".
בדיקת אונקוטייפ פרוסטטה עוזרת מאוד בבחירת הטיפול
בדיקת "אונקוטייפ פרוסטטה" של חברת אונקוטסט בודקת את ביטויים של 17 גנים ברקמת תאי הגידול שהוצאה בביופסיה. הבדיקה כאמור מתבצעת על הביופסיה שכבר נלקחה ואין צורך בשום הליך נוסף. התוצאה שמתקבלת מהבדיקה קובעת עד כמה הגידול אלים, מה הסיכוי להתפשטות הסרטן בעשר השנים הקרובות, ומה ההסתברות לתמותה מהסרטן. על פי התוצאות ניתן לקבוע את אופן הטיפול.
"בגדול, את הסרטן הערמונית אנחנו מחלקים לפי רמת סיכון קליני", מסביר ד"ר דקל. "לחולים מקבוצת הסיכון הקליני הנמוך אנחנו לרוב נחליט על מעקב פעיל. חולים מקבוצה הסיכון הבינונית הם קבוצה הטרוגנית יותר. בקרב קבוצה זו לעיתים נעדיף טיפול ולעיתים נעדיף מעקב. בצומת הזה של החלוקה לקבוצות סיכון אנחנו יכולים להשתמש בבדיקה הגנומית".
"כשאנחנו פוגשים מטופל ומבשרים לו שיש לו גידול ממאיר מחד, אבל ממליצים לו על מעקב בלבד מאידך, זה גורם להרבה בלבול", אומר ד"ר דקל, "גם אם אני משוכנע שצריך מעקב אני מציע למטופל בדיקה גנומית במטרה להגדיל את הביטחון שלו במסלול הטיפולי שנבחר", הוא מוסיף. "בדרגת סיכון קליני בינונית, המדדים הקליניים לא תמיד עוזרים לנו. ובקבוצה הזו בדיקת אונקוטייפ פרוסטטה עוזרת גם לי כמטפל להחליט האם נכון להציע למטופל מעקב, או שמא החולה צריך טיפול הכולל את תופעות לוואי האפשריות כי הסיכון הוא כזה שמצדיק את זה".
"ההחלטה הייתה פשוטה יותר אחרי הבדיקה"
אחד מהמטופלים שערכו בדיקת "אונקוטייפ פרוסטטה" לאחר אבחון במחלה הוא ד"ר פטר יוסיפוב. אורתופד במקצועו, בן 60, שמתגורר בקריות, נשוי ואב לשלושה ילדים גדולים. יוסיפוב, גילה את המחלה במרץ האחרון באופן אקראי לאחר שהחום שלו עלה ורופאת המשפחה שלחה אותו לבדיקות דם שכללו גם אבחון סמנים של סרטן ערמונית. התוצאות הראו בבירור שהוא חולה במחלה.
"לאחר שהתוצאות הגיעו התחלתי בירור כולל MRI וביופסיה ואחרי זה הגעתי לד"ר דקל שהמליץ על ביצוע בדיקת אונקוטייפ פרוסטטה מפני שלפי הבדיקה אפשר לקבל החלטה יותר מדויקת לגבי המשך טיפול", מספר פטר שכאמור רופא במקצועו ומבין את החשיבות של הבירור המעמיק. "לפי התוצאה של הבדיקה החלטנו שעדיף לעשות ניתוח רדיקלי של כריתת הערמונית, כי הסיכוי להימצאות גידול אגרסיבי היה גבוה. אחרי שקיבלתי תוצאות מהביופסיה של הניתוח להסרת כל הגידול והערמונית שנערך רק לפני כשבועיים, ראינו שהמצב אפילו היה יותר חמור ובדיקת אונקוטייפ פרוסטטה ניבאה נכון את המצב בערמונית".
בעוד כמה שבועות יעבור פטר בדיקת דם נוספת שאמורה לקבוע האם קיימים עוד תאים סרטניים. על אף שבסופו של דבר נאלץ לעבור טיפול, פטר מתעקש להדגיש את חשיבות הבדיקה "ההחלטה על ניתוח הייתה יותר פשוטה עבורי כשקיבלתי מידע נוסף וידעתי שהניתוח הוא הכרחי ואני לא עושה אותו לשווא".
"התביישתי לגשת לרופא המשפחה"
גם מיכאל (שם בדוי), בן 65 ואבא לשלושה גילה שהוא חולה במרץ האחרון. זה היה אחרי שלדבריו הוא סחב במשך שנים רבות בעיות במתן בשתן, אך התבייש לטפל בהן. "כמו רוב הגברים התביישתי ולא אמרתי כלום ורק אחרי שנים פניתי לרופא משפחה שכעס עלי שהגעתי רק עכשיו", הוא נזכר. "עשיתי בדיקת PSA, MRI וביופסיה - ולפי מדד גליסון התוצאות לא היו גבוהות, לכן הרופאים לא התרגשו וגם האונקולוגית לא", הוא משחזר, "הם בעצם אמרו לי שאפשר לחיות עם הגידול בלי בעיות. אבל מיכאל ביקש לעשות בדיקת "אונקוטייפ פרוסטטה" שהראתה שיש קרוב ל-50 אחוזים אגרסיביות של הגידול והמדדים היו קצת יותר קרובים לאמצע וזה מה שהלחיץ את הרופאים.
"אני עדיין מתלבט לגבי טיפולים כרגע, אבל אני כן יכול לומר בוודאות שהבדיקה נתנה לי כיוון. אני ממליץ על הבדיקה כי היא נותנת מידע. היא למעשה נותנת את תמונת המצב הכי עדכנית ואמיתית שיש".