עבור נערים לאחים המתמודדים עם אוטיזם או עם כל מוגבלות אחרת, ההתמודדות אינה מסתכמת רק בקשיים שנלווים בלגדול לצד אח כזה בתוך בית, על כל המורכבויות שבדבר, אלא נדרשת גם התמודדות עם התגובות של החברה הכללית. תגובות של החברים, של האנשים ברחוב, עם המבטים והערות. אבל אותי? אותי זה בכלל לא מעניין מה אחרים חושבים ואיך הם מסתכלים עלי או על אחי הקטן הראל, בן ה- 11 המתמודד עם אוטיזם, אותי מעניינת אך ורק טובתו האישית של הילד המקסים, החמוד והתמים מאוד הזה.
כבר מילדות ראיתי שהוא שונה מילדים אחרים בגיל שלו, פשוט כשאני בעצמי הייתי קטן לא ידעתי להגיד מה היא ההגדרה הרפואית המדויקת של המצב שלו. גם החברים שלי כמובן זיהו שיש לי אח אוטיסט, גם הם ראו כבר מההתחלה שהוא לא מתנהג כמו כל ילד אחר, אבל בכל זאת הייתי צריך להסביר להם מה זה אומר להתמודד עם אוטיזם, מה זה לגדול לצד אח כזה והם מבינים ומכילים כיום יותר מאשר בעבר.
מגשרים בינו לסביבה החברתית.
אבל לצד הקושי, החיים עם הראל מכילים גם יתרונות. הם העניקו לי ערך מוסף, לימדו אותי להכיל יותר ולהסתכל באופן שווה לא רק כלפי אנשים עם מוגבלות, אלא כלפי כל אחד שנראה ומתנהג שונה ממני, מאיתנו. למדתי לקבל את כל בני האדם באשר הם בני אדם. למדתי את ערך הסובלנות. אני אפילו שוקל גם להתנדב בעתיד בהוסטל לאנשים עם צרכים מיוחדים.
למרות זאת אי אפשר להתעלם גם מהקשיים. הראל משחק תמיד לבד ולרוב מבחירה, שכן הוא נמצא תמיד במין "זון" ומחשבות עם עצמו. כשהראל נמצא בחוץ ומשחק בגינה השכונתית, הוא פתאום מתחיל לרוץ ולשיר שירים בקולי קולות. אם אנחנו נמצאים בקניון, אז הוא מתחיל להוציא משפטים ללא שום הקשר, למשל מתוכנית טלוויזיה לילדים שהוא צפה בהם. הוא גם מתעצבן מאוד בקלות. זה יכול ליצור אצלי לפעמים מעט מבוכה, אבל אין מה לעשות, לאדם הרגיל קשה להבין את העולם בו הוא חי ועם הדברים עמם הוא מתמודד. ולא פעם, אנחנו בני המשפחה הם אלו שנאלצים לגשר בינו לסביבה החברתית.
לדעתי האישית, מתוך ההתרשמות שלי אין מספיק מודעות לקשיים ולהתמודדויות של האנשים עם מוגבלות. החינוך לסבלנות וקבלת השונה חייב להתחיל מהבית, מההורים ומהגילים הקטנים. צריך ללמד את הנושא ואת ערך הסובלנות כבר בבתי הספר, להטמיע את הערכים האלו אצל ילדים קטנים על מנת שיגדלו ויהיו חלק מחברה מקבלת וטובה יותר כלפי כולם.
הכותב הוא אלרואי נתניה תלמיד כיתה ט', אח ללביא ולהראל בן ה-11 המתמודד עם אוטיזם. הוא הבן של אורטל נתניה, רכזת מחוז דרום בתוכנית "תיקון עולם" של עמותת "עדי" הפועלת לשנות עמדות של בני נוער כלפי אנשי עם מוגבלויות.