"כשהתחלתי כיתה א', לא יכולתי להחזיק את העיפרון ולכתוב מבלי שהעיפרון יחליק לי מהיד, בהתחלה לא הבנתי שמשהו לא בסדר אצלי, חשבתי שזה נורמלי, עד שראיתי שהבעיה הזו קיימת רק אצלי, ביקשתי מהמורה שתושיב אותי במקום הכי פינתי בכיתה כדי שהחברים לא ישימו לב", מספרת סיון (שם בדוי) בת 16 מתל אביב שחיה שנים עם הזעת יתר בכפות ידיה ורגליה.
"כל חיי הסתובבתי עם ידיים מאוחרי הגב, נמנעתי ממפגשים חברתיים ובכל פעם הייתי מתרצת תירוצים אחרים לחברות, נהפכתי להיות סגורה יותר ומכונסת בעצמי והשקעתי את כל כולי בלימודים", היא מוסיפה, "אני זוכרת שחלמתי ללמוד נגינה על פסנתר, ההורים שלי רשמו אותי לקונסרבטוריון. הידיים החליקו לי כל הזמן מהקלידים, ולמרות הניסיונות והחלום הגדול להמשיך לנגן, נאלצתי להפסיק, זה נהפך להיות מאוד מתסכל עבורי".
שום תכשיר לא עזר
גם הוריה של סיון היו חסרי אונים לגבי המצב, "לאורך השנים הלכנו להתייעץ עם לא מעט מומחים שהמליצו לנו על מגוון תכשירים שלצערנו לא הצליחו לפתור את הבעיה", הם מספרים. לפני חצי שנה, אמה של סיון שמעה על ניתוח המתבצע במחלקת כירורגית ילדים שבבית חולים "דנה", ואף ששום הורה לא שמח להכניס את ילדו לניתוח, היא החליטה לבדוק את האפשרות הזאת.
"כשהגענו אל פרופ' איגור סוחוטניק האבחנה הטיפולית הייתה ברורה וההמלצה הייתה לעבור את הניתוח. הוא הסביר לנו שמדובר בפרוצדורה פשוטה שאורכת כשעתיים עם סיכויי הצלחה גבוהים היכולים להחזיר לילדה שלי את איכות החיים שמגיעה לה ואת הביטחון העצמי שלה, החלטנו ללכת על ההליך", מספרת אמה של סיוון, "כשיצאתי מהפגישה אצלו הרגשתי כל כך ברת מזל שאחרי כל השנים הללו שבהם חיפשתי פיתרון לתופעה המטרידה, מצאתי סוף כל סוף את הרופא שיוכל לעזור לנו".
"במקרים בהם הטיפול הלא-פולשני אינו יעיל כמו במקרה של סיון, ישנה אפשרות ניתוחית לפתרון קבוע לבעיה הנקרא - סימפטקטומיה", מסביר פרופ' סוחטניק, "ניתוח מסוג זה נעשה בפרוצדורה זעיר פולשנית הנעשית בהרדמה כללית". הוא סיפר כי במהלך הניתוח נעשה חתך קטן מתחת לבתי השחי מימין ומשמאל, דרכו מחדירים מצלמה שמראה את מיקום שרשרת העצבים הסימפתטית. "דרך אותו החתך הכנסנו גם מכשיר המיועד לצריבה וחיתוך של שרשרת העצבים הסימפתטית במיקום בו תהיה ההשפעה הטובה ביותר על הזעת היתר של סיוון, פעולה זו קוטעת לצמיתות את האות העצבי שגורם לגוף להזיע יתר על המידה. לאחר סימפטקטומיה, המוח לא יכול לשלוח אותות לאזורים המעורבים כדי לגרום להם להזיע, להסמיק או להגיב לקור באותה המידה".
"רוב מקרי הזעת יתר מאובחנים בבני נוער בריאים לחלוטין"
"לאחר הניתוח, עוד בזמן ההתאוששות שמתי לב שהידיים והרגליים כבר לא רטובות יותר, הופתעתי לראות את התוצאות המהירות של הניתוח" סיפרה סיון, "היום, אני כבר לא צריכה להחביא את הידיים מאחורי הגב ולהתבייש, הידיים הפכו להיות חלק בלתי נפרד ממני, אני מדברת עם הידיים ומחבקת את חברותיי, אני מרגישה שנפתחתי לעולם חדש שלא הכרתי"
הסיפור של סיון אינו נדיר. "על פי הערכות, 2-3 אחוזים מהאמריקאים סובלים מהזעת יתר של בית השחי ו/או כפות הידיים. הזעת יתר בבית השחי נוטה להתחיל בסוף גיל ההתבגרות, בעוד שהזעה בכפות הידיים מתחילה לרוב מוקדם יותר, בסביבות גיל 13 (בממוצע)", מסביר פרופ' סוחטניק, "הזעת יתר הינו מצב שבו יש הפרשת נוזלים חריגה מעל הנדרש לצורך וויסות טמפרטורת הגוף. האיזור בגוף האחראי על ויסות ההזעה הינה השרשרת העצבית הסימפתטית העוברת בחלקו האחורי של בית החזה, במקביל לעמוד השדרה. רובם המוחלט של מקרי הזעת יתר מאובחנים בבני נוער בריאים לחלוטין, אשר לפתע נאלצים להתמודד עם אתגרים פיזיים שונים, אך הקושי הגדול מכולם עבור אותם בני נוער הסובלים מהתופעה, היא התמודדות בפן החברתי והנפשי"