הכירו את הגישות החדשות שמצליחות להשיג שליטה על מחלת הסרטן

הטיפול בחולי סרטן הריאה עובר בשנים האחרונות מהפיכה. יכולות האבחון השתפרו, גישות טיפוליות חדשות נוספו לארגז הכלים של הרופא, ופותחו טיפולים המותאמים לסוגים ולשלבי מחלה שונים. הודות לכך, חל שיפור בתוחלת החיים של חולי סרטן ריאה, גם אצל אלו עם גרורות מוחיות.

בסרטן ריאה, גרורות מוחיות הן שכיחות יותר מאשר בגידולים אחרים ומופיעות באבחנה כבר בכ-30% מהחולים. בקרב חולים עם מוטציות מסוימות כמו למשל EGFR או ALK, השכיחות אף גבוהה יותר.

"כל גידול נוטה לשלוח חלק מהתאים שלו אל מחזור הדם ואנחנו יודעים כיום לעקוב אחרי התאים האלו. לעיתים התאים האלו מסוגלים לפתח גדילה עצמאית וזה נקרא גרורה", מסביר פרופ' עמיחי מאירוביץ', מנהל המערך האונקולוגי בבית החולים סורוקה. "ברגע שיש סרטן שנמצא בריאה, החשד שיכולות להתפתח גרורות מוחיות הוא גבוה".

בעבר היו מאבחנים את הגרורות המוחיות רק על פי סימפטומים כמו שיתוק בצד אחד, חולשה ביד, ברגל או בפנים, סימני בלבול, הכרה מעורפלת, פגיעה בריאה וכדומה ואז שולחים את המטופל להדמיה מוחית ומנסים לאתר את הגרורות. "ב-20% מהמקרים יתגלו כסימפטום מוחי. כלומר המטופל יגיע עם תלונות על בעיה מוחית ויגלו לו סרטן ריאה", מסביר ד"ר מאירוביץ'. "כיום אנחנו עושים למטופלים עם סרטן ריאה בדיקת MRI מוח גם אם הוא לא מתלונן על שום סימפטום על מנת לאתר גרורות קטנות וברות טיפול עוד לפני שהחולה הופך לסימפטומטי".

"המוח היא קופסה סגורה. המוח עטוף בתוך עצם וכל הגדלת נפח בתוך המוח עלולה לפגוע בחולה", מסביר פרופ' מאירוביץ'. "כשיש גרורה היא עלולה לגרום להגדלת הנפח, לדחוק את רקמות המוח הנורמליות. המוח הוא קופסת הבקרה שלנו ולכן הגרורה עלולה לפגוע בתפקודים קוגניטיביים-חשיבתיים".

הטיפול בסרטן ריאה עם גרורות מוחיות הוא מאתגר במספר היבטים. המוח הוא איבר רגיש ובראש ובראשונה יש צורך להימנע מפגיעה בו במהלך הטיפול בגרורות. בנוסף, מרבית הטיפולים התרופתיים אינם מצליחים לחדור לרקמת המוח, עקב נוכחות מחסום הדם-מוח (Blood Brain Barrier) מנגנון זה מיועד להגן על רקמת המוח מפני חדירת רעלנים, אך פועל לרעתנו, כאשר מונע מעבר של רוב התרופות המשמשות לטיפול בסרטן. "לא כל מה שזורם בדם יכול להגיע למוח", מסביר פרופ' מאירוביץ'. "המוח נשמר על ידי הגוף כדי לקבל רק חומרים שצריכים להיות מונגשים אליו. לצערנו מולקולות גדולות אינן מצליחות לחדור למוח". החדשות הטובות הן שבשנים האחרונות פותחו מספר טיפולים בעלי יכולת חדירה למוח, שהביאו לשיפור בתגובה לטיפול התרופתי ובתוחלת החיים של החולים. תרופות ביולוגיות לחולי סרטן ריאה בעלי מוטציות, בעיקר EGFR או ALK מהוות בשורה משמעותית בטיפול בגרורות מוחיות. חלק מתרופות אלו הוכיחו, בשונה מרוב הטיפולים הקיימים, יכולת לחדור את מחסום הדם-מוח. למעשה, באותן תרופות, היעילות בטיפול בגרורות מוחיות אינה פחותה מהיעילות בטיפול בשאר חלקי הגוף."היום כבר יש דור של תרופות עם מולקולות קטנות יותר שמסוגלים לחדור בצורה יעילה מאוד את מחסום הדם מוח", מוסיף פרופ' מאירוביץ'.

גרורה מוחית עלולה לגרום לפגיעה תפקודית ולבצקת, לכן קיימת חשיבות רבה לטפל בגרורות מוחיות. תכנון הטיפול בגרורות מוחיות כולל בתוכו מספר גישות המותאמות לכל מקרה באופן פרטני: ניתוח, טיפול קרינתי (רדיותרפיה) וכאמור טיפולים בתרופות ביולוגיות מהדור החדש שיכולות לחדור למוח. הטיפול נעשה באחת מהגישות או בשילוב שלהן.

"בעבר במקרים של גרורות מוחיות היה נהוג לנתח, במידה וזה היה מתאפשר, ואז עושים הקרנה של כל המוח", מסביר פרופ' מאירוביץ' "אחת המגבלות בשיטה הזו שאי אפשר להגיע לרמות קרינה מאוד גבוהות ונאלצים להסתפק ברמת קרינה בינונית ולא תמיד יעילה. בנוסף החולים עלולים לשלם על כך מחיר של פגיעה קוגניטיבית כמו ירידה בזיכרון לטווח קצר, פגיעה בחשיבה וכדומה". כיום יש אפשרות טיפול נוספת בגרורות מוחיות היא באמצעות קרינה ממוקדת למוח. מדובר בטיפול הניתן לרוב באופן חד פעמי, אינו פולשני, במסגרתו מקרינים באופן נקודתי נפח קטן מהמוח בעוצמה גבוהה. בשיטה זו מטפלים אך ורק בגרורות שניתן להבחין בהן בהדמיה, ובמרבית המקרים הסיכון לפגיעה קוגניטיבית נמוך.

אז אפשר להגיד שיש התקדמות משמעותית בטיפול בגרורות מוחיות?

חד משמעית כן", אומר פרופ' מאירוביץ'. "גם הטיפולים הקרינתיים וגם התרופות שחודרות את מחסום הדם מוח הן בהחלט בשורה משמעותית שתורם לנו רבות בטיפול וזה משהו שלא היה פעם".

להצטרפות לקבוצת הפייסבוק "חברים לנשימה" של העמותה הישראלית לסרטן הריאה - לחץ כאן
לקריאת חדשות ופרסומים, קבלת תמיכה ומידע שימושי באתר העמותה הישראלית לסרטן ריאה - לחץ כאן

בחסות אסטרהזניקה. ללא מעורבות בתכנים