תיאוריה חדשה העוסקת בתודעה, כלומר איך אנחנו תופסים את עצמנו ואת העולם הסובב אותנו, טוענת שהמוח שלנו אינו מודע לסביבתנו - אלא מעבד זיכרונות תת-מודעים שנוצרו רק לפני חצי שנייה. צוות חוקרים מאוניברסיטת בוסטון מאמין שהתיאוריה החדשה שלהם יכולה להסביר מדוע כל כך קשה לשמור על דיאטה או להתנגד להתנהגויות אימפולסיביות, כמו גם להסביר תופעות שלא ניתן היה עד כה עם התיאוריות הקיימות כיום.
"התיאוריה שלנו אומרת שהתודעה התפתחה כמערכת זיכרון המשמשת את המוח הלא מודע שלנו כדי לעזור לנו לדמיין את העתיד בצורה גמישה ויצירתית ולתכנן בהתאם", הסביר המחבר אנדרו בודסון, MD, פרופסור לנוירולוגיה, בהצהרה. "מה שחדש לחלוטין בתיאוריה הזו הוא שהיא מציעה שאנחנו לא תופסים את העולם, לא מקבלים החלטות או מבצעים פעולות ישירות. במקום זאת, אנחנו עושים את כל הדברים האלה באופן לא מודע ואז - כחצי שנייה לאחר מכן - זוכרים במודע לעשות אותם".
ישנן תיאוריות רבות הנוגעות לתודעה, במיוחד בשנים האחרונות. יש המציעים מבנה היררכי, שבו המוח מקדם או מוריד באופן פעיל תהליכים קוגניטיביים להיות לא מודעים או מודעים. תיאוריות אחרות מתמקדות בשאלה האם חלקים מסוימים במוח יכולים לייצר את המידע הנכון - ובכך להחליט אם הוא מודע או לא. עם זאת, כל אלה כרוכים בעיבוד ישיר של גירויים כשהם נכנסים למוח וקבלת החלטות לאחר מכן בחזית או ברקע, אשר - לדעת בודסון וצוותו - פשוט איטי מדי מכדי להסביר את הרפלקסים המהירים הנראים בספורט ובפעילויות אחרות באוקטן גבוה.
התיאוריה החדשה טוענת שגירויים נכנסים ישירות אל הלא מודע לפני שהמוח מעביר אותם למודע בהתבסס על זיכרונות מהאירוע - ופעולות שאנו מאמינים שהן מודעות נשלטות לרוב לחלוטין על פי דחף. לדעתם, זה מסביר למה אנחנו עושים דברים שאנחנו יודעים שאסור לנו לעשות, כמו אכילה כפייתית. "אפילו המחשבות שלנו בדרך כלל אינן תחת שליטה מודעת שלנו. חוסר השליטה הזה הוא הסיבה שאנחנו עלולים להתקשות לעצור זרם של מחשבות שעובר בראשנו כשאנחנו מנסים ללכת לישון, וגם הסיבה לכך שמודעות קשה לנו", הוסיף בודסון.
באמצעות תיאוריה זו החוקרים תיארו שיטות הוראה קליניות שיכולות לקדם את העבודה בתחום, אשר עשויות להיות לה השלכות על מחלות נוירולוגיות כגון דמנציה. יתר על כן, אם הם צודקים, מחקרים אלו יכולים לספק שיטות חדשות להתמודדות עם התנהגויות והפרעות כפייתיות. המחקר שלהם פורסם ב-Cognitive and Behavioral Neurology.