"בית", מילה עם כל כך הרבה משמעויות חברתיות, כלכליות, תרבותיות, פוליטיות ורגשיות. אבל בראש ובראשונה, הבית נותן מענה לצורך הבסיסי ביותר של האדם, הצורך להיות בקשר, הצורך להרגיש בטוח ושייך. כי חשוב שבכל בית, לצד המשפחה הגרעינית, יתגוררו גם כבוד הדדי, בטחון ואהבה.
אבל היום, בתקופת פוסט קורונה, ולצד טכנולוגיה שרק הולכת ומשתכללת, הדברים קיבלו תפנית ו"להגיע הביתה" לא בהכרח אומר שאנחנו בהפסקה, כי הבית הוא גם המשרד, הבנק, הדואר, הסופר, מכון הכושר, משרד המרפאה יו ניים איט, למדנו לעשות הכל מהספה, וברקע טלפונים, מיילים, רשתות חברתיות וטלויזיה המשדרת מבזק אחרי מבזק, כל העולם אצלנו בסלון, ואנחנו מוסחים, עסוקים, לחוצים ושחוקים.
שלא תבינו אותי לא נכון, הטכנולוגיה הזו נחוצה ונהדר שהיא קיימת אבל לצד הצורך להשתכלל, הצורך בשייכות, חום וקירבה לא פוחת אולי אפילו להפך. כל אחד מאיתנו, צריך זקוק למנוחה, למקום יציב שבו נרגיש נוח להשיל את היום ולדעת שיש מי שפנוי לשמור עלינו מכל מה שקורה בחוץ, ומי שזקוק לזה הכי הרבה הם הילדים שלנו, אלו שעובדים בלהתפתח, אלו שפוגשים מציאות חדשה, מתמודדים עם עולם, לומדים וויסות, עצמאות, מיומנויות חברתיות מבזבזים משאבים רגשיים גדולים מאוד לאורך יומם וכשהם חוזרים הביתה הם רוצים שני דברים: אותנו ואת עצמם. הם זקוקים להרגיש חופשי ובטוח להית מי שהם, להתחבר למשפחה שלהם באופן עמוק, מקל ומנחם.
אז מה אפשר לעשות?
1. האיטו את הקצב - כולנו אוהבים התרגשויות, ולפעמים מצבי לחץ מעלים אדרנלין ועוזרים לנו לפעול ביעילות. אבל מתחים ולחצים בתדירות גבוהה לא באמת מיטיבים איתנו. מתח פוגע בסבלנות שלנו, ביכולת שלנו לפתור בעיות, ביכולת הריכוז שלנו. לחצים משפיעים על היכולת שלנו לוויסות ושליטה עצמית ולאורך זמן יפגעו בבריאות שלנו ובמערכות היחסים שלנו. אם נהיה רגע אמיתיים עם עצמנו נגלה עד כמה אנחנו הופכים את החיים שלנו ללחוצים הרבה יותר ממה שצריך. אפשר להוריד את הקצב, לצאת מהמרוץ, לא למהר כל הזמן. התוצאה הכמעט מיידית תהיה ההתנהגות של הילדים שלנו, הם יקבלו הורים רגועים יותר ויש לזה נטייה להיות מדבק.
2. שימרו על בטחון של כל בני הבית - הבית של הילדים הוא המקלט שלהם, המקום הבטוח שלהם וזה אומר שכל חברי המשפחה הגרעינית שחיים בבית נוהגים בכבוד האחד כלפי השני. חשוב שהכלל הזה יהיה הראשון והבסיסי ביותר בכל בית. יש אפס סובלנות לאלימות מילולית או פיזית - כולל בין הילדים וכמובן בין ההורים. זה המקום שלכולם מותר קצת "לאבד את זה" מבלי לספוג ביקורת. ייצרו תרבות של משפחה תומכת, מאוחדת ומלוכדת בה "כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם".
3. הפחיתו משימות - נסו שלא להבנות יותר מידי את הזמן בבית, לפעמים חלק מלנקות את הראש זה להשתעמם, ולרבוץ. הדגש צריך להיות על זמן ללא מתחים ולאו דווקא משימות או פעילויות. ברור שכולם צריכים לתרום למטלות הבית אבל צריך גם זמן רגיעה ללא מעש, זמן רביצה.
4. תנו מקום "להתפנקות" - לכולנו יש צורך בפינוק, שקצת יעשו בשבילנו, שקצת ירחמו עלינו, שקצת יקלו עלינו, גם אם אלו דברים שאנחנו יודעים לעשות לבד. פעמים רבות אנחנו מפצירים בילדים "להתבגר" "להפסיק להתנהג כמו תינוק" אבל הקטע הוא שהם משדלים להתבגר כל היום, מחוץ לבית, שם הם מנסים להחזיק חזק, לשדר בטחון ועצמאות ואז הם חוזרים הביתה ואנחנו הטריגר שלהם להתפרקות. זה קורה מהסיבה הפשוטה שאנחנו ההורים והם הילדים וזה יהיה כך לנצח (גם אנחנו אוהבים להתפנק אצל ההורים שלנו).
5. ספקו מסגרת צפויה ורוטינות קבועות - ככל שילד קטן יותר, כך העולם נראה גדול יותר וחוסר הודאות מאיים יותר. זו הסיבה שרוטינות (פעולות קבועות בשגרה) חשובות לילדים - זה עוזר להם לחלק את כל מרכיבי העולם שלהם לחלקים קטנים וברורים, אבל יותר מהכל זה נותן להם בטחון.
6. הגבילו טכנולוגיה - נסו לייצר זמן משפחתי, זה נשמע פשוט אבל בפועל זה מורכב בהרבה בתים, שווה להתחיל בדוגמא אישית, שעת ערב/ שבת בבוקר ללא מסכים הציבו מטרות קטנות שתצליחו לעמוד בהן. וכל אותם הורים שמרגישים עכשיו חשש נוכח ההצהרות הללו - אתם כנראה זקוקים לחוק הזה יותר מאחרים.
7. האווירה קובעת - שימו לב להשפעה של הרעשים סביבכם, רעשי המולת העיר, צעקות, טלויזיה רועשת, גירויים כאלו ממש "מפעילים" אותנו פיזיולוגית (הורים רבים מדווחים על רגישות לרעשים) אבל העניין שגם ההפך הוא נכון, השקט מרגיע אותנו, סגרו חלון, כבו טלויזיה, שימו מוזיקה שקטה, קחו נשימה עמוקה והרגיעו את הגוף והנפש.
בתרבות הדנית ישנו מושג הנקרא "הוגה" (hygge), בשל החורף הכבד במדינות סקנדינביה יש הרבה זמן בית, תרבות ה"הוגה" כוללת מנהגים התואמים שהות בבית יחד עם בני המשפחה תוך התחממות והתענגות על ההנאות הקטנות של החיים. על קצה המזלג, מדובר בפילוסופיה של הסתפקות במועט, רוגע ושלווה - זה המקום להזכיר שמדד האושר ושביעות הרצון מהחיים במדינות סקנדינביה היא הגבוהה מכל מדינות העולם.
נכתב על ידי דנה אמר - מנתחת התנהגות מוסמכת, MA בחינוך מיוחד, מרצה ומומחית בליווי התא המשפחתי.
אפליקציית Jama הוקמה במטרה לתת מענה לאימהות לתינוקות בגילאי לידה ועד גיל שלוש, ולרכז עבורן תוכן, פעילויות, טיפים ממומחים וסרטונים שילוו אותן לאורך התקופה המאתגרת הזאת. כל התכנים באפליקציה "גדלים" יחד עם התינוק ומותאמים באופן מדויק לשלבי ההתפתחות שלו, כך שהאימהות מקבלות רק את מה שרלוונטי להן ומעניין אותן בכל רגע נתון.
אפליקציית Jama היא ה-מקום של האימהות בישראל לפגוש ולהכיר אימהות נוספות סביבן, וליצור חברויות חדשות ומרגשות במסע המרתק.
חפשו אותנו בגוגל: https://app.jama.co.il/