לפני שהפכתם להורים, אולי אפילו בתקופת ההריון, התחלתם לדמיין את ההורים שתהיו. הבטתם סביבכם וראיתם משפחות ונשבעתם לעצמכם שאצלכם זה יהיה אחרת. למשל, ראיתם ילדים משתטחים בסופר והורים אדישים אליהם - ולא הבנתם איך דבר כזה יכול להיות, איך האבא הזה נותן לילד שלו לצרוח ולרקוע על הרצפה ופשוט מתקדם הלאה? מאותו ורגע והלאה הבטחתם לעצמכם שאתם לעולם לא תהיו אדישים לילד שלכם, ובכלל, הוא לא יעשה לכם כאלה סצנות במקומות ציבוריים.
אבל אז הגיע הילד הזה, ואולי גם אח או אחות שלו בהמשך, וגיליתם שהקשר בין מה שרציתם שיהיה לבין מה שקורה בפועל הוא מקרי בהחלט. מה לעשות, קשה לדמיין סיטואציות הוריות עד שלא מתמודדים איתן face to face. במקרה הזה, יתכן שגם אתם תנקטו במה שנראה כמו אדישות או התעלמות מהילד הצורח, אבל הסיטואציה הזאת מלחיצה אתכם, בעיקר העיניים הזרות הבוחנות, ואתם לא יודעים איך להשקיט את האירוע לכן מוצאים שהוא ייגמר יותר מהר אם פשוט תתקדמו. יכול להיות שזה נכון, אבל בפנים אתם מרגישים רע שכך הגבתם.
ישנם הורים שמתחברים לגישות הורות מסוימות, ודוגלים, לדוגמה, בירידה לגובה העיניים של הילד בסיטואציות מורכבות, הימנעות מהרמת הקול ואימוץ משפטים מכילים גם ברגעים שהעצבים כמעט ומשתלטים עליהם. אתם מאוד מאוד רוצים להיות כאלה, אבל ברגע האמת? הכי לא מצליחים. כשהילד שלכם מוציא אתכם מדעתכם אתם לא יכולים לעצור את הכל ולהגיד לו "יפה שלי, אני רואה שקשה לך" אלא פשוט צועקים "די!". כמה שעות אחרי שהכל נרגע אתם מוצאים את עצמכם מתייסרים, כי שוב לא הצלחתם להיות ההורים שרציתם להיות, שוב הרמתם את הקול על הילד שלכם ולא דיברתם אליו בטון רגוע על אף המורכבות שבדבר באותו הרגע.
אז מה אפשר לעשות כשהכל מתנגש לכם - מה שהייתם רוצים שיקרה מול מה שקורה בפועל? איך לא תחוו שוב ושוב את הדיסוננס בין ההורים שרציתם להיות להורים שאתם באמת?
להשלים עם מי שאתם ולהפסיק לייסר את עצמכם
דרך אחת היא פשוט להודות בזה שמה שרציתם לא עובד כרגע. אין טעם שתתאמצו בלי סוף ותכעסו על עצמכם שלא הצלחתם להגיב כמו שציפיתם מעצמכם. חשוב שתכירו בכך שגם אתם בני אדם, גם אתם נלחצים או מובכים, גם אתם לא תמיד יודעים להגיב הכי טוב לאתגרים. נכון שאתם הורים וצריכים לגלות אחריות, אבל אתם עושים את הטוב ביותר שלכם. במקום להגיד לעצמכם בלב שלא יאומן שהפכתם להורים אדישים או כעסנים, פשוט גלו חמלה כלפי עצמכם ואפשרו לעצמכם להיות מי שאתם. עצם הקבלה שלכם את עצמכם יכולה להוריד מהעומס הרגשי ומתחושת האשמה שמלווה אתכם לא מעט ואולי היא זאת שתביא אתכם להפוך למה שרציתם להיות מלכתחילה.
לחתור לשינוי ולהפסיק לייסר את עצמכם בדרך לשם
אופציה שנייה היא פשוט להשתנות. אם אתם לא אוהבים את איך שאתם מתנהגים - נסו לשנות משהו. אתם יכולים לפנות לעזרה מקצועית או לעשות זאת בעצמכם, אבל במקום להתייסר ולהתלונן - תתחילו לפעול. הרמתם על הילד שלכם את הקול ואתם לא אוהבים את זה? למדו כיצד לווסת את עצמכם, לנשום ואז להגיד משהו (די דומה למה שאתם מנסים ללמד את הילד שלכם, לא?). דרך הפעולה הזאת אולי נשמעת פשוטה, אבל היא תדרוש מכם הרבה עבודה ומאמץ. בדרך לפתרון הרצוי מבחינתכם, גלו גם כאן חמלה כלפי עצמכם, תנו לכם למעוד ולטעות עד שתהפכו להורים שאתם רוצים להיות.
בין אם בחרתם באופציה הראשונה או השנייה, זכרו כי ההורות דינמית וכי דברים שעובדים היום עם הילדים לא בהכרח יעבדו בעוד שנה. הם גדלים ומשתנים וכך גם אתם מולם. נסו להיות פחות נוקשים וגלו גמישות וסלחנות גם כשהפער בין ההורה שאתם להורה שרציתם להיות הוא ניכר בהחלט.
אפליקציית Jama הוקמה במטרה לתת מענה לאימהות לתינוקות בגילאי לידה ועד גיל שלוש, ולרכז עבורן תוכן, פעילויות, טיפים ממומחים וסרטונים שילוו אותן לאורך התקופה המאתגרת הזאת. כל התכנים באפליקציה "גדלים" יחד עם התינוק ומותאמים באופן מדויק לשלבי ההתפתחות שלו, כך שהאימהות מקבלות רק את מה שרלוונטי להן ומעניין אותן בכל רגע נתון.
אפליקציית Jama היא ה-מקום של האימהות בישראל לפגוש ולהכיר אימהות נוספות סביבן, וליצור חברויות חדשות ומרגשות במסע המרתק.
חפשו אותנו בגוגל: https://app.jama.co.il/