עבור רבים, התעלומה הגדולה ביותר בחיינו היא מה קורה לאחר מותנו - מה, אם בכלל, מחכה לנו לאחר שננשום את נשימתנו האחרונה? מאז ומתמיד חוקרים ניסו לפענח מה באמת מרגישים בתהליך המוות - האם ישנה תודעה כלשהי ברגעים שבין העולם הזה למה שיבוא אחר כך? האם זו חוויה הדומה להירדמות או היסחפות איטית אל האין כלום?
"המוות הוא חוויה ייחודית לאדם וליקיריו", מסביר ד"ר פטריק סטיל, מומחה לטיפול פליאטיבי ב-Victoria's Palliative Care South East, "יש הרבה יותר מהשינויים הפיזיולוגיים שתורמים לחוויית המוות. למשל, אישיותו של אדם, נטל המחלה שלו, תמיכת המשפחה והחברים, משך הזמן עם מחלה סופנית והרוחניות שלו".
עם זאת, ישנם שינויים פיזיולוגיים מסוימים המתרחשים בגוף בתהליך הגסיסה. "דפוסי נשימה רגילים יכולים להשתנות", הוא הוסיף, "לפעמים הם יכולים להיות מהירים יותר מהרגיל ולפעמים איטיים יותר. בימים האחרונים יכולות להיות תקופות בהן יש פערים ארוכים בין נשימה לנשימה. נשימה יכולה להפוך ל'רועשת' בסוף החיים. זהו הצטברות של הפרשות הגוף. לעתים קרובות זה מטריד יותר את המקשיבים מאשר את האדם הגוסס".
מחקר שפורסם מוקדם יותר השנה ב Frontiers in Aging Neuroscience מצא שהמוח עשוי להישאר פעיל במהלך - ואולי אפילו לאחר רגע המוות. הרופאים ערכו בדיקת אלקטרואנצפלוגרם מתמשכת (EEG) על חולה שפיתח אפילפסיה כאשר החולה לקה בהתקף לב ומת במהלך התהליך. זה אפשר להם לשרטט את פעילות המוח האנושי בזמן המוות - והם גילו מקצבי פעילות דומים לשחזור זיכרון, חלימה, מדיטציה ותפיסה מודעת.
מנהל המחקר, ד"ר אג'מאל זימאר, נוירוכירורג מאוניברסיטת לואיסוויל, שיער שזה יכול להוכיח לנו שהרעיון שחיינו "חולפים לנגד עינינו" כשאנחנו מתים - הוא אמיתי לגמרי. "כנוירוכירורג, אני מתמודד לפעמים עם אובדן. זה קשה בצורה בלתי ניתנת לתיאור להעביר את בשורת המוות לבני משפחה", אמר לבלוג Frontier News, "יש משהו מנחם שאנחנו עשויים ללמוד מהמחקר הזה. למרות שיקירינו עם עיניהם עצומות ומוכנים לעזוב אותנו, ייתכן שהמוח שלהם משחזר כמה מהרגעים היפים ביותר שהם חוו בחייהם".