לוקמיה לימפואידית כרונית (הידועה גם כ-CLL) היא מחלה של התאים הלימפוציטים. הלימפוציטים הם תאי דם לבנים אשר תפקידם להגן על הגוף מפני זיהומים ובאופן תקין נמצאים בבלוטות לימפה ובמחזור הדם. מחקרים מראים כי 4 מכל 100,000 אנשים יחלו במהלך חייהם ב-CLL. המחלה בדרך כלל מאובחנת בצורה אקראית בעשור השישי או השביעי לחיים ולרוב המטופלים אין תסמינים כלל. ניתן לאבחן CLL בקלות יחסית וברוב המקרים, היא מתגלה בבדיקת דם של אדם מעל גיל 50. עלייה במספר הלימפוציטים , מעידה בסבירות גבוהה שהמטופל סובל מ-CLL. כמובן שישנן בדיקות נוספות לקביעת אבחנה חד משמעית.
שכיחות המחלה גבוהה יותר בקרב גברים יוצאי אירופה וצפון אמריקה אך טרם נמצא הגורם למחלה. בנוסף לעליה בלימפוציטים בדם, CLL מתבטא בהגדלת בלוטות לימפה, הגדלת טחול , אנמיה (ירידה בכמות תאי דם אדומים בדם) וטרומבוציטופניה (ירידה בכמות טסיות בדם). שליש מהמטופלים, כלל לא יזדקקו לטיפול או לתרופה במהלך חייהם . לעומתם, מטופלים הסובלים מתסמינים שונים כגון הופעת חום בשעות הערב, הזעות לילה, ירידה במשקל, זיהומים חוזרים במערכת הנשימה, בהחלט יצטרכו טיפול למחלתם. מטרת הטיפול היא להגיע למצב של הפוגה ואף היעלמות הסימפטומים. ברוב המטופלים מהלך המחלה הוא מאוד איטי.
עד לפני שנים ספורות נחשבה CLL למחלה חשוכת מרפא. אולם כיום, בזכות הטיפולים הביולוגיים החדשים, ניתן להגיע לשליטה במחלה ולחיות עמה שנים ארוכות. הטיפול במחלה עבר מהפכה של ממש ב-15 השנים האחרונות. בעבר, כמעט כל המטופלים היו מקבלים טיפולים כימותרפיים בלבד אשר מתאפיינים בשלל תופעות לוואי קשות. כיום, קיים מגוון רחב של טיפולים ביולוגיים אשר מותאם למטופל ולסוג המחלה שלו.
קבוצת הטיפול הראשונה היא תרופות המכילות נוגדנים חד שבטיים - נוגדנים המיוצרים במעבדה ומכוונים כנגד חלבון ספציפי. נוגדנים אלו נקשרים לתא הממאיר, מסמנים אותו למערכת החיסון וגורמים לה לחסל אותו.
בשנים האחרונות, פותחו שתי קבוצות טיפול נוספות הודות לגילוי והבנת המנגנונים הגורמים לתא הממאיר להמשיך ולשגשג:
· קבוצת מעכבי BCL2: תרופות הפועלות להחזרת מנגנון האפופטוזיס (ההשמדה העצמית), הקיים בכל תא תקין. בחולי CLL ניתן לחדש מנגנון זה באמצעות התרופה וכך להשמיד את התאים הממאירים מבלי צורך בכימותרפיה.
· קבוצת מעכבי BTK: תרופות שמעכבות את חלבון ה-BTK הנמצא בתוך הלימפוציטים ונמצא בפעילות יתר אצל חולי CLL. ביטוי יתר של אותו חלבון מגביר את ההישרדות של התאים ומאפשר להם להמשיך ולשגשג. מתן תרופות מעכבות BTK יכול לעצור את המחלה ולגרום להפוגה. השימוש בתרופות מסוג זה נפוץ גם בסוגי מחלות נוספות, כמו למשל לימפומה של תאי המעטפת וכדומה.
טיפול עם תופעות לוואי קלות המאפשר איכות חיים לצד המחלה
"זיהוי CLL אצל מטופל אינו אומר בהכרח התחלת טיפול במחלה", אומר ד"ר יבגני צ'ובר, המטולוג במכון המטולוגי במרכז הרפואי העמק בעפולה. "הטיפול מתחיל רק כשיש הגדלה של בלוטות לימפה או של הטחול או כשישנה החמרה בספירות הדם. לשמחתנו, לאחר שנים רבות של טיפולים כימותרפיים שהביאו עמם הרבה מאוד תופעות לוואי, בשנים האחרונות נכנסו טיפולים ביולוגיים. חלקם ניתנים לפרק זמן קצוב של כשנה וחלקם הם טיפולים כרוניים, שנמשכים בקביעות. רוב התרופות החדשות לטיפול ב-CLL חפות כמעט לחלוטין מתופעות לוואי וניתנות בכדורים, כך שהטיפול באמצעותן אינו מצריך את הגעת החולה לבית החולים או למרפאה כדי לקבל אותן, ומאפשר למטופל להמשיך בשגרת חיים רגילה. הנתונים כיום מעודדים מאוד. אצל הרבה מהמטופלים שהצליחו להגיע להפוגה עמוקה במסגרת הטיפול, המחלה חוזרת רק לאחר שנים רבות ואף לפעמים אינה חוזרת כלל. אם קיימת התייצגות כלשהי למחלה, היא בד"כ זיהומים חוזרים - וגם בה ניתן להסתפק בטיפול תוך-ורידי פעם בחודש"
מה קורה לאחר שמטופל מאובחן בספירת דם כחולה CLL?
"השלב הבא לאחר האבחנה הוא בדיקת אפיון תאים כדי לקבוע אבחנה סופית. בהמשך, נעשית בדיקת סי-טי כדי לבחון את גודל וכמות בלוטות הלימפה הנגועות. לאחר האבחון, מבצעים בדיקה גנטית על מנת לבדוק את סיכון המטופל להופעת התלקחות תוך פרק זמן קצר. עם זאת, חשוב לחדד כי לא מדובר במחלה תורשתית. בהמשך, נקבע סוג המחלה המדויק, ומגיע שלב בחירת הטיפול. חשוב לוודא כי התרופה הנבחרת היא המתאימה ביותר מבחינת סוג המחלה ובעלת שיעור נמוך של תופעות לוואי כמו פרפור פרוזדורים, יתר לחץ דם, דימומים, כאבי פרקים, כאבי שרירים, כאבי צוואר, דימומים עוריים ועוד. טיפול עם תופעות לוואי קלות מאפשר איכות חיים טובה יותר לצד המחלה ומטופלים מצליחים להתמיד בטיפול לאורך זמן. הם ממשיכים ללכת לעבודה, לפגוש חברים, לבלות עם הילדים והנכדים וכדומה. יש לכך השפעה אדירה לא רק על הגוף אלא גם על הנפש של המטופל".
תן דוגמה לסיפור הצלחה
"לפני כ- 7 שנים, הגיע אליי מטופל בן 60 לאחר שנים רבות של סבל מהמחלה, עם בלוטות לימפה רבות מתחת לסרעפת ולבית השחי. לאחר כחצי שנה מהתחלת הטיפול בכדורים כל בדיקות הדם שלו התייצבו, התסמינים הרבים מהם סבל כמו הזעות לילה, תשישות חלפו ועד היום הוא ממשיך את הטיפול ללא תופעות לוואי".