"אם נמשיך להתנהל באופן לא אחראי - ישנו סיכוי שאנטיביוטיקות לא יהיו שימושיות, כל כדור וטיפול קובע - בקהילה ובבית החולים" - כך מציינת ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי העמק ויועצת למחלות זיהומיות למחוז צפון שרותי בריאות כללית, כחלק מראיון לציון שבוע המודעות העולמי ל"שימוש מושכל באנטיביוטיקה" החל השבוע.
מהי אנטיביוטיקה וכיצד היא פועלת?
אנטיביוטיקה היא תרופה שמטרתה לנטרל את החיידקים או לעכב את התפתחותם, חלוקתם או התרבותם. היא פועלת באמצעות שני מנגנונים: מנגנון בקטריוצידי אשר הורג את החיידק ומנגנון בקטריוסטטי המעכב את חלוקת החיידק, ובכך האנטיביוטיקה מצמצמת את חומרת הזיהום ומאפשרת למערכת החיסונית של המטופל לפעול כדי להתגבר על הזיהום.
מי המשתמשים העיקריים באנטיביוטיקה?
רוב האנטיביוטיקה ניתנת בקהילה ולאחר מכן בחקלאות ובגידול בעלי חיים. הבמקום השלישי הוא בבתי החולים. אבל, בהשוואה לקהילה, בבתי חולים האנטיביוטיקה הניתנת היא רחבת טווח, הפועלת כנגד מספר רב של חיידקים. אלו אנטיביוטיקות שצריך לשמור עליהן במיוחד עבור מטופלים עם דיכוי חיסוני או מחלות קשות.
מהם הפתוגנים, גורמי המחלות, שאנטיביוטיקה יעילה כנגדם?
אנטיביוטיקה מיועדת לטיפול בחיידקים בלבד, היא אינה יעילה נגד וירוסים, פטריות או טפילים.
האם כל אנטיביוטיקה יכולה לפעול נגד כל חיידק?
לא, לאנטיביוטיקה ישנו ספקטרום פעילות (מגוון החיידקים שנגדם היא עובדת). פנצילין למשל, היא אנטיביוטיקה מצויינת, אך מתאימה למספר קטן של חיידקים. לעומתה, אנטיביוטיקה רחבת טווח מתאימה למספר חיידקים רב יחסית, ומיועדת לרוב עבור טיפול במטופלים קשים או מאושפזים במצב מסכן חיים שלא ידוע מהו החיידק שגורם לזיהום ולאיזו אנטיביוטיקה חיידק זה רגיש.
לעיתים משלבים בין סוגי אנטיביוטיקות על מנת להגיע לכיסוי רחב יותר עד לבירור מהו החיידק שחולל את הזיהום, ואז ניתן להתאים את האנטיביוטיקה הצרה ביותר והמתאימה לחיידק הספציפי. חשוב להבין שאם נשתמש באנטיביוטיקה רחבת טווח בכל טיפול,היא עלולה לאבד מיעילותה וחיידקים יהפכו להיות עמידים מולה.
בדיוק כפי שיש מערכת אקולוגית בסביבה - כך יש גם בגוף האדם, ועל כן יש לשאוף למצב בו ישנה כמה שפחות הפרעה לאיזון האקולוגי בגוף ולפגיעה בחיידקים הטובים בגוף. הפרה של איזון זה עלולה לגרום למשל להופעת שלשולים או פטריה בנרתיק.
מהו פירוש המונח 'עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה'?
מדובר בתהליך שבו החיידק מפעיל מנגנונים פנימיים על מנת לשרוד בנוכחות אנטיביוטיקה.
מנגנונים אלו יכולים להיות הפרשת חומרים מפרקי אנטיביוטיקה או שינוי במבנה התעלות המכניסות את האנטיביוטיקה לחיידק.
מהם הגורמים העיקריים לעלייה בעמידות חיידקים לאנטיביוטיקה?
הגורם העיקרי הוא שימוש נרחב באנטיביוטיקה בחקלאות, בבתי חולים ובקהילה. לצערנו, מסקירות הנערכות בקהילה ובבתי החולים, ב-20%-30% מהמקרים לא נחוץ לתת אנטיביוטיקה. לא מדובר על צמצום כאשר צריך לטפל, שכן אנטיביוטיקה היא טיפול מציל חיים. צוותים רפואיים צריכים להבין ולהסביר למטופלים שנותנים אנטיביוטיקה רק כאשר ברור שישנו צורך.
האם ישנם אנשים הנמצאים בסכנה גדולה יותר לזיהומים מחיידקים עמידים?
כן, בהחלט - אלו המתאשפזים הרבה ואלו המבקרים בתכיפות בבתי החולים, כמו מטופלי דיאליזה, מדוכאי חיסון ותחת טיפול כימותרפי.
מהו המצב העולמי והמצב בארץ מבחינת חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה?
בעולם ישנה דאגה בנוגע לעליה בעמידויות חיידקים לאנטיביוטיקה. ישנן מדינות שאין צורך במרשם לאנטיביוטיקה כמו הודו ומדינות מסויימות בדרום אמריקה ועל כן נראה כי ישנו ריבוי של חיידקים עמידים במדינות אלו, ומצד שני במדינות שאנטיביוטיקה היא טיפול המחייב מרשם - נראה שיעור נמוך יותר של עמידויות.
ומה בנוגע לישראל בהשוואה למדינות אירופה? אנו ממוקמים באמצע ויש לאן להשתפר! אנו יכולים ללמוד ממדינות כמו הולנד, בלגיה ושבדיה, שבהן מטופל חולה נשאר בבית ולא מגיע לעבודה או לבית הספר ובנוסף שיעור מתן האנטיביוטיקות הוא נמוך.
מהם העקרונות המנחים ל"שימוש מושכל באנטיביוטיקה"?
• אבחנה נכונה של המחלה של המטופל - האם מדובר בכלל במחלה זיהומית והאם היא ויראלית או חיידקית?
• לפעול כדי לקבל דגימה לתרבית, למשל בדלקת בשתן - לבצע תרבית ורק לאחר מכן לתת אנטביוטיקה צרת טווח ומדוייקת לחיידק, ולאו דווקא מתן אנטיביוטיקה רחבת טווח.
• מתן אנטיביוטיקה לשימוש קצר - בהתאם להנחיית המקומיות והבינלאומיות.
• לדעת מתי לסיים אנטיביוטיקה - ישנם מצבים בהם נותנים אנטיביוטיקה למשך זמן ארוך, למשל זיהום בעצם. בזיהום שכזה מבצעים הערכות תכופות על בסיס שבועי על מנת להבין אם יש צורך להאריך או לקצר את משך הטיפול.
האם יש אפשרות שבעתיד אנטיביוטיקות לא יהיו יעילות?
כן, בהחלט, אם נמשיך להתנהל באופן לא אחראי, ישנו סיכוי שאנטיביוטיקות לא יהיו שימושיות. כל כדור וטיפול קובע, הן בקהילה והן בבית החולים.
מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות על מנת להיות שותף במלחמה בעמידות החיידקים לאנטיביוטיקה?
להקשיב לרופא ולצוותים הרפואיים. רופא מודע לצורך בשימוש מושכל באנטיביוטיקה ועל כן אין צורך ללחוץ על הרופאים לבקש טיפול אנטיביוטי.
להישאר בבית כשמרגישים חולים עם חום ועם מחלה חריפה של דרכי נשימה ולהקפיד על היגיינת ידיים; זאת אחת הדרכים בהן עוברים חיידקים מאדם לאדם.
מוגש כשירות לציבור על ידי חברת פייזר
למידע נוסף יש להתייעץ עם הרופא.ה המטפל.ת ולקבל חוות דעת המסתמכת על אבחנה רפואית מקצועית.
למידע נוסף בנוגע לשימוש מושכל באנטיביוטיקה פייזר ישראל (pfizer.co.il)
אוקטובר 2022 PP-ZVA-ISR-0010