אי אפשר לפספס אותם: במרוצת השנים האחרונות הוצבו בצד כבישי ישראל עשרות רבות של שלטי פרסומת אלקטרוניים עצומים בגודלם, בוהקים ומרצדים. לכאורה, אין כל הבדל בין שלטים אלו לשאר שלטי החוצות, אולם לאחרונה, במסגרת מחקר של משרד התחבורה, נמצא כי מדובר באלמנטים בעייתיים מאוד, שעלולים להגדיל משמעותית את ההיתכנות לתאונת דרכים, וזאת בשל מגבלות העין והמוח האנושיים.
על פי תוצאות המחקר, שמתבסס גם על מחקרים של הסוכנות האמריקאית לבטיחות בדרכים, אחת מהבעיות המהותיות שטמונות בשלטים היא הסחת הקשב החזותי. בגוף האדם, המידע החזותי מתקבל מקולטנים ספציפיים ברשתית המתפקדים כתאים קולטי אור ומסוגלים לתקשר עם מערכת העצבים. אלא שהיכולת שלנו לעבד את כמויות המידע העצומות שמתקבלות מהסביבה מוגבלת. "מגבלה זאת נוצרת בעקבות צוואר הבקבוק של החשיבה האנושית, והיא עלולה להוביל למצב של היצף מידע ולפגיעה בתפקוד", מציינים בחברת אסותא אופטיק. לדבריהם, כאשר אנו נחשפים לגירויים ויזואליים רבים, על המוח להפריד בין עיקר לטפל, אולם היצף המידע שנקלט כתוצאה מחשיפה לאותם שלטים, יוצר עומס של גירויים, שמאתגר מאוד את מערכת הראייה והחשיבה.
בהקשר זה, מעלה המחקר כי, בעיות הסחת קשב מתחדדות משמעותיות כאשר מדובר בנהיגה במחלף, בצפייה בשלט פרסומת בעת ביצוע עקיפה, קטע עירוני סמוך לגנים ובתי ספר וקטעים בהם תשומת לבו של הנהג נדרשת "להתמודד" עם היסח נוסף, כדוגמת שלטים של הרשויות אשר מציגים מידע אודות גודש תנועה.
למעשה, אין זו הפעם הראשונה בה מושם זרקור על הסיכון ששלטים אלו יוצרים. בשנת 2015 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שמטרתה תיקון הסעיף בחוק הדרכים המאפשר את קיומם של שלטי הפרסום בנתיבי איילון. במידע שצורף להצעת החוק, נכתב בין היתר, כי קיימת ירידה של 30%-40% בתאונות עם נפגעים בתקופה שבה הוסרו שלטי הפרסום מהנתיבים, בעוד החזרת השלטים גרמה לעלייה דרמטית של 40%-50% במספר התאונות ולעלייה של 18%-54% בתאונות עם נפגעים. במסגרת הצעת החוק, נכתב מפורשות, כי הצבת שלטי חוצות לאורך נתיבי איילון מהווה סכנה מיידית ומוחשית לחייהם ולבריאותם של הנוסעים בכביש זה, נוסף לנזקים הכלכליים הכבדים שנוצרים בשל עומסי התנועה ועלות הטיפולים בנפגעי התאונות.
בנוסף, מהמחקר עולה כי אין בנמצא פתרון יעיל. בפרק הסיכום, נכתב כי "האופציה של הכנסת שינוי למסגרת החוקים והתקנות הקיימים בנושא - קשה וממושכת מאד, מכיוון שמעורבים בנושא גורמים רבים. לכן ואינה נראית מעשית בשלב זה". עם זאת, הם מציינים כי "עולה בבירור הצורך ליצור כלים שיאפשרו מאזן אינטרסים רציונלי, שבו, מצד אחד, ענף הפרסום יוכל להמשיך לפעול ולהצליח, ומצד שני בעלי התפקידים הממונים על האישור והאכיפה של הצבת שלטי פרסום בתחום העירוני והבינעירוני - יהיו מודעים יותר לכללי "עשה" ו"אל תעשה" בתחום".
עוד מתברר, כי עוצמת היסח הדעת גוברת כאשר מדובר בקבוצות נהגים בסיכון: " עומס קוגניטיבי משפיע על אופן עיבוד המידע החזותי ועל היכולת לחלוקת קשב, ולכן ישנה השפעה מכרעת על הסיכוי לקרות תאונות ", מצוין. בנוסף, בעיות ראיה שקיימות אצל לא מעט נהגים בישראל, כדוגמת קוצר ראייה (קושי בראיית עצמים מרוחקים), אסטיגמטיזם (צילינדר בעין), מחמירות עוד יותר את מצבם ומגדילות משמעותית את הסיכון לתאונה.
ואיך מדינות אחרות מתמודדות עם הסוגייה? רוב המדינות בארצות הברית, קנדה ואוסטרליה אוסרות במפורש את השימוש בשלטי פרסום אלקטרוניים גדולים בתחום זכות הדרך ובצידי הדרכים והצמתים. זאת, בדרך כלל במרחק של עד 100 מטר מצדי הדרך. למרות חוסר מובהקות סטטיסטית במרבית הממצאים (עקב היקפם המצומצם של הנתונים), סה"כ מחקרי הערכה בארה"ב מצביעים על מגמת עליה בתאונות או האטה בשיפור מצב הבטיחות, עקב התקנת שלטי פרסום מסחריים בקרבת קטעי דרך מסוימים.