חשבתם פעם מה הדרך הכי גרועה למות? קטילין דוהטי, שעיסוקה בחיים הוא ארגון הלוויות, שיתפה עם 1.84 מיליון עוקביה ביוטיוב דרך למות שמעולם לא חשבתם עליה וכנראה לא הכרתם אותה - וממש טוב שכך.
ה"קברנית" הבריטית הציגה את שיטת המוות בעינויים שנקראת סקפיזם, רובנו שמענו כל מיני שיטות בהם בני האדם משתמשים להוצאה להורג. בין המוכרות יותר כמובן תלייה, עריפת ראש, צליבה, שריפה וכמובן המודרניות יותר, שביניהן הכיסא החשמלי והזרקת רעל לגוף. כל השיטות נוראיות, חלקן יותר וחלקן פחות, אבל כנראה שעל השיטה הנוראית ביותר לא שמעתם מעולם.
סקפיזם (Scaphism), היא שיטת הוצאה להורג שהייתה נפוצה בפרס העתיקה והתיעוד הראשון שלה הוא משנת 401 לפני הספירה. היא ידועה גם בשם "הסירות" (the boats), שפירוש השם הוא בערך - "כל דבר לקרוע החוצה". נשמע נורא נכון? אבל האמת היא שזה לא כל כך עושה צדק לשיטה המבחילה הזאת.
ה"קברנית" מסבירה
במידה והוחלט שאדם יוצא להורג בשיטה הזו, היו קושרים אותו מידיו ורגליו לסירה סגורה מעץ/גזע עץ חלול ואז מתחיל החלק ההזוי.
המוציאים להורג היו מכינים תבשיל של חלב ודבש, והשקו את המוצא להורג בלי סוף עד שבסופו של דבר הוא גם התמלא בצואה לא רצונית של עצמו כתוצאה מכל כך הרבה חלב. אחרי שסיימו להשקות אותו, שפכו על הגוף הערום שלו עוד הרבה דבש, בעיקר באיזור האוזניים, העיניים, הפה ואיברי המין. לאחר שגם התהליך הזה הסתיים, שלחו את הסירה ביחד עם האדם והתערובת שעל גופו אל נהר או אגם כלשהו, כאשר גופו מתבשל בשמש, והניחוח מזמין אליו נחילים של המוני חרקים
.
החרקים בעצם אכלו את התערובת מגופו של אותו אדם, או יןתר נכון לומר אכלו את האדם, כרסמו אותו בצורה המכאיבה ביותר, והנורא מכל הוא שלא מזה האדם ימות - אלא שהוא ימצא את מותו רק כמה ימים אחר כך מהתייבשות או כתוצאה משוק.
בחלק מהמקומות גם היו חוזרים על התהליך של השקיית החלב ודבש במשך כמה ימים, רק כדי להוסיף עוד קצת זמן לסבל הזה.
קטילין דוהטי הסבירה שהרעיון האכזרי הזה נועד לוודא שהקורבן סובל כמה שיותר עד שהוא מת בצורה איטית במהלך כמה ימים ואפילו שבועות. "העינוי המזעזע הזה היה בשימוש רק עבור פשעים גדולים כמו רצח ובגידה".
התיעוד הראשון לאדם שהוצא להורג בצורה זו בממלכת פרס האחמנית היה חייל שהרג בטעות בקרב את כורש הצעיר, שמרד באחיו המלך ארתחששתא השני.
שיטת ההוצאה להורג הזו מוזכרת גם במחזה של שייקספיר "אגדת חורף".