לפני כמה חודשים עוד חשבנו שזה נגמר, אבל לאור ההדבקות המרובות בחודשיים האחרונים, כולנו מבינים שהקורונה כאן כדי להשאר, והיא עושה זאת באמצעות זנים חדשים. בשבועות האחרונים וירולוגים ברחבי העולם מביעים דאגה לגבי הופעתו של וריאנט אומיקרון נוסף המתפשט במהירות, צובר תאוצה בהודו וכבר הגיע לבריטניה, ארה"ב ואוסטרליה.
הגרסה BA.2.75 - המכונה "קנטאורוס" (Centaurus - על שם קבוצת כוכבים גדולה) - זוהתה לראשונה בהודו בתחילת מאי. המקרים של תת הזן הזה בבריטניה עלו מאז בצורה תלולה - וככל הנראה מהר יותר מאלו של גרסת BA.5 המדבקת במיוחד, שקיימת גם בהודו, ותופסת במהירות את מקומה של גרסת BA.2 שהייתה הדומיננטית בעבר במדינות רבות.
BA.2.75 זוהה מאז גם בכ-10 מדינות אחרות, כולל בריטניה, ארה"ב, אוסטרליה, גרמניה וקנדה. המרכז האירופי למניעת ובקרת מחלות (ECDC) הגדיר אותו כ"וריאנט תחת ניטור" ב-7 ביולי, כלומר יש אינדיקציה שהוא עלול להיות מדבק יותר או קשור למחלה חמורה יותר, אבל העדויות חלשות או שעדיין לא נמצאו. ארגון הבריאות העולמי (WHO) עוקב גם הוא מקרוב אחר הגרסה החדשה, אם כי המדען הראשי שלו, ד"ר סומיה סוואמינאתן, אמר שעדיין לא היו מספיק דגימות כדי להעריך את חומרתה.
בנוסף לצמיחתו המהירה לכאורה והתפשטות גיאוגרפית רחבה, הווירולוגים קיבלו התרעה על המספר העצום של מוטציות נוספות שמכיל BA.2.75, ביחס ל-BA.2, שממנו הוא כנראה התפתח. "ייתכן שהייתה לו הזדמנות לפתח יתרון על פני שושלת וירוסים שכבר מוצלחת", אמר ד"ר סטיבן גריפין, וירולוג מאוניברסיטת לידס לאתר הגרדיאן הבריטי.
"זה לא כל כך המוטציות המדויקות, אלא יותר המספר או השילוב", אמר ד"ר טום פיקוק, וירולוג באימפריאל קולג' בלונדון, שהיה הראשון לזהות את האומיקרון כחשש פוטנציאלי כבר בנובמבר 2021. "קשה לחזות את ההשפעה של המוטציות הרבות המופיעות יחד - זה נותן לנגיף מעין 'תכונה כללית' שבה סכום החלקים יכול להיות גרוע יותר מהחלקים בנפרד", אמר, והוסיף כי הגרסה החדשה היא בהחלט מועמדת פוטנציאלית לרשת את מקומו של BA.5. "אם היא תכשל, כנראה הגרסה הבאה שלה תצליח, כלומר 'וריאנט של וריאנט'", אמר ד"ר פיקוק.
גם אם תת-הזן החדש לא יעבור גם למדינות אחרות, ההתפשטות שלו בהודו מעידה על כך שסביר להניח שהוא יהווה בעיה משמעותית שם, לכל הפחות. "ברור שהווריאנט הזה מתפשט די טוב בהודו, אבל להודו אין הרבה BA.5, ועדיין מאוד לא ברור עד כמה היא מסתדרת מול האיום הנוכחי", אמר פיקוק.
גריפין ציטט זאת כדוגמה נוספת ליכולתו המרשימה של הנגיף לעבור שינויים בחלבון הדוקרן שלו - החלק שבו הוא משתמש כדי להדביק תאים, ועליו מבוססים רוב חיסוני הקורונה. "בשנה שעברה, רבים היו משוכנעים שזן הדלתא מייצג פסגה אבולוציונית עבור הנגיף, אבל הופעתו של האומיקרון והעלייה העצומה בשונות ובחמקנות הנוגדנים היא סימן שאנחנו לא יכולים לעקוב אחר השתנות הנגיף כמו שעוקבים אחרי נגיף השפעת, בו אנחנו מנסים לשמור על הקצב של האבולוציה הוויראלית של הנגיף בכל שנה", אמר גריפין.