אדווה זריהן, בת 32 מנאות מרדכי, בילתה את ילדותה בין כותלי מחלקת הילדים במרכז הרפואי קפלן, בשל צורך בסדרת ניתוחים שעברה מגיל שנה ועד גיל שבע. היא נולדה כשהיא סובלת בידיה מחיבור של האצבעות לצד ריבוי אצבעות (המכונים סינדקטיליה ופולידקטיליה), עד שהוריה החליטו להפסיק עם הניתוחים. אדווה ידעה שהמצב הרפואי הזה הוא ירושה שקיבלה היא ואחותה מאביה. אבל מה שהיא לא ידעה בשלב הזה הוא שהיא תוריש אותו גם לשני בניה.
"עד שלא חזרתי לקפלן עם שני הבנים שלי, לא זכרתי כמעט כלום מהאשפוז בתור ילדה", מספרת אדווה, "האשפוז עם הבנים החזיר לי את כל הזיכרונות הקשים מאותה תקופה".
פולידקטיליה היא מום מולד בו נולד התינוק עם יותר מחמש אצבעות באחד או יותר מהגפיים, בעוד שסינדקטיליה הוא מום מולד בו נולד התינוק עם אצבעות מחוברות, כאשר מעבר לפגם האסתטי, תינוקות אלו סובלים בבגרותם מתפקוד לקוי בגפיים בשל המום. מדובר במומים שיכולים להיגרם כתוצאה מפגם גנטי, אבל גם אם הגן קיים, אין הכרח שהוא יעבור לתינוק. אצל אדווה, כאמור, הפגם עבר לשני בניה.
אדווה מספרת כי "בהיריון של הבן הבכור שלי, הראל, לפני כשש שנים, עשיתי את כל הבדיקות, ובכל הסקירות הרופא ספר 5 אצבעות. התעקשתי איתו שהוא טועה. הייתה לי הרגשה והייתי משוכנעת שאני רואה אחרת. הוא סרב להקשיב ופטר אותי בכך שאני לא מבינה". היא מוסיפה ואומרת: "חזרתי הביתה ופשוט עברתי על הדיסק שקיבלתי מהרופא ב'לופ' בלתי פוסק, ועדיין לא השתכנעתי שהרופא צודק". רק בזמן הלידה, גילתה אדווה שהיא צודקת, כאשר בתום הניתוח הקיסרי צעק לה בעלה: "צדקת! יש לו אצבעות מחוברות ביד ימין וברגליים!".
בשלב זה חיפשו ההורים המלצות על כירורגים המתמחים בכף היד, ומגיעים כל הדרך מקרית שמונה אל ד"ר אמיר אורון, מנהל היחידה לכירורגיה בכף היד ומיקרוכירורגיה, שבהתחלה ביקש להמשיך ולבצע בדיקות ומעקב, על מנת להבין האם להראל תהיה בעיה בכף היד. בגיל שנה וחצי ד"ר אורון הודיע להורים כי אין מנוס מניתוח, ואחרי ארבע שעות של ניתוח לא פשוט האצבעות בשתי הידיים של הראל הופרדו.
אל ההיריון השני שלה מגיעה אדווה כבר יותר בטוחה ונחושה שהמצב הזה יכול לחזור על עצמו, על אף שאין וודאות שבהכרח גם הילד הבא יסבול מסינדקטיליה או פולידקטיליה. כבר בסריקות הראשונות ראו שהאצבעות של העובר מחוברות בידיים ויש לו שש אצבעות ברגליים. רופאי הנשים המלווים אותה בהיריון מתעקשים איתה שזה עלול להעיד על שורה של תסמונות נוספות, אבל היא בשלה, משוכנעת שהילד יוולד בריא, פרט לפגם בגפיים.
רני, בנה השני, נולד בשבוע 36, ובמילותיה: "יצא מושלם", וההורים המאושרים כבר באותו הרגע מכינים את עצמם שוב לסדרת ניתוחים. הם חוזרים לד"ר אורון, ועל אף שהוא מכין אותם לכך שהניתוח הולך להיות קשה, במהלך הניתוח הוא מגלה שהמצב חמור ממה שחשבו עד כה. ביד ימין היו לרני 6 אצבעות, כאשר שלוש מתוכן מחוברות, ולא ניתן היה לנתח את כל הגפיים יחד. רני עובר ניתוח ארוך של 7 שעות, במסגרתו אצבעות הידיים שלו מופרדות. רני מתאושש מהניתוח, והוא צפוי להחלמה מלאה כבר בקרוב ולשיפור ביכולות השימוש בידיו ולפניו עוד ניתוחים נוספים.
"הניתוחים לתיקון מומים מולדים או התפתחותיים בידיים, ובפרט ניתוחים לתיקון סינדקטיליה ופולידקטיליה הם מהמורכבים והמאתגרים בניתוחי הכירורגיה של היד", מסביר ד"ר אורון, "כל הצוות של היחידה לכירורגיה של היד התגייס לניתוח המורכב והארוך של רני ויחד עם צוות מחלקות ההרדמה והכירורגיה הפלסטית. את הניתוח המורכב נשלים עם ניתוח נוסף במהלכו תבוצע הפרדה של האצבעות הנוספות שלא עברו הפרדה בניתוח זה".
ד"ר אורון הוסיף כי "על מנת שלא לסכן את האצבעות המופרדות, מבוצעת ההפרדה בצד אחד של כל אצבע ורק בשלב מאוחר יותר, לאחר שהאצבעות המופרדות החלימו והשיקום שלאחר הניתוח הסתיים יש מקום לבצע את החלק השני של ההליך - ביצוע ניתוח להפרדה של הצד השני של מכלול האצבעות הצמודות, הסינדקטיליה, תוך שימוש ביכולות מיקרוכירורגיות מתקדמות שמיושמות תדיר במסגרת היחידה לכירורגיה של היד ומיקרוכירורגיה במסגרת המרכז הרפואי קפלן".