פוליטיקאים ברחבי העולם נוטים לחיות זמן רב יותר מהאוכלוסייה הכללית, כך גילה מחקר חדש המשקף את הפער הבריאותי המתרחב בין האליטות לבין "האנשים הרגילים".
ואם זה לא מספיק, הפערים מתרחבים בהדרגה, על פי המחקר. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, פוליטיקאים ברוב המדינות שנותחו במחקר נטו להיות בעלי שיעורי תמותה דומים לאוכלוסיה הכללית. עם זאת, לאורך המאה ה-20, הבדלי שיעורי התמותה גדלו מאוד בכל המדינות. זה אומר ש"יתרון ההישרדות" של פוליטיקאים על האוכלוסייה הכללית הוא כיום הגבוה ביותר שהיה ב-150 השנים האחרונות.
הממצאים מגיעים ממחקר חדש של אוניברסיטת אוקספורד שפורסם לאחרונה בכתב העת European Journal of Epidemiology. החוקרים הגיעו למסקנתם לאחר שבדקו נתונים על יותר מ-57,500 פוליטיקאים מ-11 מדינות, כולל אוסטרליה, אוסטריה, קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד, ניו זילנד, שוויץ, בריטניה וארה"ב.
הצוות מצא מידע עבור כל המדינות החל משנת 1945 ועד 2014, אך הניתוח המלא כלל פוליטיקאים במדינות מסוימות שבהן קיים תיעוד ארוך יותר, מ-1816 עד 2017.
נכון לעכשיו, פערי תוחלת החיים נעים בין כ-3 שנים בשווייץ ל-7 שנים בארה"ב. בינתיים, לאדם טיפוסי בציבור הרחב באיטליה יש סיכוי גבוה פי 2.2 למות במהלך השנה הבאה בהשוואה לפוליטיקאי באותו גיל ומין. בניו זילנד הנתון הזה הוא פי 1.2.
"התוצאות מראות שהיתרון ההישרדותי של פוליטיקאים כיום גבוה מאוד בהשוואה לזה שנצפה במחצית הראשונה של המאה ה-20. מעניין שפערי התמותה שאנו מתעדים החלו לעלות בדרך כלל חצי מאה מוקדם יותר מהעליות המתועדות היטב באי השוויון בהכנסות משנות ה-80", אמרה ד"ר לורנס רופ, מחברת המחקר וחוקרת בכירה במרכז המחקר לכלכלת הבריאות (HERC) באוקספורד, בהצהרה.
מה הסיבות?
יש מספר גורמים שעל פי ההערכות עומדים בבסיס המגמה המאוד ברורה הזו. למשל, היו שיעורים גבוהים של עישון במחצית הראשונה של המאה ה-20, אפילו בקרב המעמד העליון. עם זאת, המספרים יורדים מאז שנות ה-50. אולי, משער המחקר, שיעורי העישון ירדו מהר יותר בקרב פוליטיקאים מאשר בציבור הרחב, מה שמסביר חלקית את פערי תוחלת החיים שצמחו במדינות רבות לאחר 1950.
לחילופין, יכול להיות שיש לזה קשר לבריאות הלב. פוליטיקאים נוטים להיות בעלי סיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם מאשר אנשים אחרים, אך מצבים אלו טופלו בקלות רבה יותר מאז שתרופות להורדת לחץ דם הפכו לזמינות נרחבת בשנות ה-60.
מרכיב גדול נוסף - ואולי הברור ביותר - הוא עושר ואי שוויון כלכלי. פוליטיקאים מרוויחים משכורות גבוהות משמעותית מהאוכלוסייה הממוצעת, מה שמביא יתרונות ברורים לאריכות ימים ובריאות. אף על פי כן, החוקרים טוענים כי גורם זה אינו בולט כפי שהוא עשוי להיראות תחילה, שכן אי השוויון החל לעלות בשנות ה-80, אך ההבדלים בתוחלת החיים החלו להתרחב עשרות שנים קודם לכן.