העובדה שככל שאנחנו מתבגרים ההליכה שלנו נעשית איטית יותר היא לא דבר חדש, ותמיד היא הייתה סימן אזהרה לשבריריות גוברת שעלולה להוביל לנפילות ורעות אחרות הקשורות לגיל מבוגר. כעת, מחקר חדש שנערך בקבוצות קטנות של נבדקים קשישים, מצא גם שהליכה איטית יותר משנה לשנה עשויה להיות סימן מוקדם לירידה קוגניטיבית.
במחקר החדש שפורסם בכתב העת JAMA Network Open וכלל כמעט 17,000 מבוגרים מעל גיל 65 נמצא כי אנשים שהולכים לאט ב-5 אחוזים או יותר מדי שנה, תוך שהם מפגינים סימנים של פעילות קוגניטיבית איטית יותר, היו בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לפתח דמנציה.
המחקר החדש עקב אחרי קבוצה של אמריקאים מעל גיל 65 ואוסטרלים מעל גיל 70 במשך שבע שנים, כאשר בכל שנה, אנשים במחקר התבקשו לעבור מבחנים קוגניטיביים שמדדו ירידה קוגניטיבית כללית, זיכרון, מהירות עיבוד ושטף מילולי. פעמיים בכל שנה, הנבדקים התבקשו גם ללכת 3 מטרים. לאחר מכן נערך ממוצע של שתי התוצאות כדי לקבוע את ההליכה האופיינית של האדם.
רופאים מודדים לעיתים קרובות את מהירות ההליכה כדי לאמוד את הבריאות הכללית, במיוחד כשאנשים מזדקנים, מכיוון שזה אינדיקטור טוב לחוזק השרירים, תפקוד הריאות, שיווי המשקל, חוזק עמוד השדרה ועוד.
בסוף המחקר, חוקרים מצאו שהסיכון הגבוה ביותר לדמנציה היה בקרב אנשים שלא רק שהלכו לאט יותר אלא גם הראו כמה סימנים של ירידה קוגניטיבית, אמר ד"ר ג'ו ורגזה, מומחה לגריאטריה ונוירולוגיה במכללת אלברט איינשטיין לרפואה בברונקס, ניו יורק, שלא היה מעורב במחקר.
"לאנשים אלה היה סיכון גבוה יותר לדמנציה בהשוואה לאלו עם הליכה איטית או ירידה קוגניטיבית בלבד", כתב במאמר מערכת נלווה למחקר. עם זאת, למרות הממצאים הללו, "הפרעה בתפקוד ההליכה לא נחשבה למאפיין קליני מוקדם בחולים עם מחלת אלצהיימר", כתב.