התמכרות היא אחת המגפות השקטות והשכיחות ביותר גם בארץ וגם בעולם. מאות אלפי גברים, נשים, בני נוער וגם ילדים סובלים ממנה. היא משפיעה לא רק על הסובלים ממנה אלא גם על הסביבה הקרובה ולכן במדינות רבות בעולם הבינו את הפוטנציאל של הנזק ההרסני והקימו מרכזי טיפול והכשרת מטפלים. ומה איתנו? פרופ' שאולי לב-רן, מייסד המרכז הישראלי להתמכרויות מסביר.
ראשית, תוכל לספר לנו על מרכז ICA?
"הקמנו את המרכז לפני ארבע שנים כדי לקדם את תחום המניעה והטיפול בתהמכרויות בישראל. היה כאן ואקום - מצד אחד מדובר במגפה ענקית ומצד שני מעטים מקבלים טיפול. אין הסברה, לא מדברים על הנושא בבתי ספר ואין הכשרת מטפלים. אז הקמנו את המרכז והבנו שאנחנו צריכים לעסוק בשני תחומים: ראשית לעשות מחקר ושנית אנו זקוקים לתוכניות מניעה אפקטיביות בבית הספר, ולא כאלו שמבוססות על הפחדה".
איך מזהים התמכרות?
"מדובר בהפרעה רפואית מתחום הפסיכיאטריה כמו הפרעות אכילה, דיכאון או הפרעת קשב. היא מתאפיינת המון פעמים בשלושה דברים: אחת, באופן הדרגתי המוח והגוף מתרגל - ככל שעובר זמן אני צריך לעשן או לשתות יותר. החלק השני הוא מרכיב פסיכולוגי - אני חי את החיים לפעמים אבל 90 אחוז מהזמן אני חושב על ומתכנן את. החלק השלישי הוא התנהגותי - זה גורם לי נזקים, בעבודה, בחשבון הבנק ועוד".
האם ניתן למנוע הידרדרות?
"כן. רוב תוכניות המניעה שנעשו בעולם לא מאוד אפקטיביות, שזה כמובן מצער. לעומת זאת, תוכניות מניעה אפקטיביות מבוססות על כמה דברים - חינוך, ערכים, בניית מסוגלות ועוד. חשוב להבין שהמשפחה הקרובה חייבת להיות חלק מהתמונה. לא מספיק להעביר בבתי ספר תוכנית מניעה, כי בסוף הילד נמצא בבית או הולך לחברים".
האם התמכרות היא גנטית?
"יש מרכיב גנטי משמעותי. בערך 50 אחוז מהפוטנציאל לפתח התמכרות היא גנטית. אבל זה כמו שיש לי גנטיקה שנוטה להשמנת יתר - זה לא אומר שכך אהיה, אלא רק שזה הפוטנציאל".
האם מכורים רבים חוזרים להתמכרות לאחר ניסיונות גמילה?
"התמכרות היא הפרעה כרונית, מה שאומר שהדפוס הטבעי שלה היא תקופות של הפוגה, שבהן אני לא משתמש בכלום ולעומת זאת תקופות שבהן אני חוזר להשתמש. המטרה היא להיות תמיד בהפוגה, ואם לא אז לצמצם ככל האפשר את השימוש. אם אדם חוזר, עדיף שלא יתבייש להגיד את זה. אם הוא לא ישתף לא נדע ולא נוכל לעזור".
למד ההתמכרויות>>