במהלך העשורים האחרונים חל שינוי בהרגלים שלנו. המזון המעובד, קצב החיים, הישיבה הממושכת מול מחשב - כל אלה אינם מיטיבים עימנו. אחד התוצרים הנלווים לאורח החיים הזה הוא כולסטרול גבוה. עד כמה התופעה חמורה? עד כדי כך ש-40 אחוזים מהאוכלוסייה מעל גיל 55 סובלים ממנה בימינו.
לפני הכול, הגיע הזמן שנבין מהו בעצם המושג הזה כולסטרול. בגוף האדם יש שני סוגי כולסטרול. כולכם עברתם בחייכם בדיקות מעבדה, שם בוודאי התוודעתם למונחים LDL ו-HDL. הכולסטרול "הרע", הנודע לשמצה, הוא ה-LDL המוביל כולסטרול מהכבד אל שאר רקמות הגוף. מנגד, ה-HDL ה"טוב" מחזיר עודפי כולסטרול מכלי הדם חזרה לכבד. עם זאת, צריך לקחת בחשבון שה-LDL אינו באמת "רע" ולא ניתן לחיות ללא כולסטרול בגוף, אך כאשר הוא עודף הוא עלול לגרום לנזק.
את עודפי ה-LDL אמור הכבד לסלק מהדם באמצעות קולטנים ספציפיים, אך במצבים מסוימים, תורשתיים או נרכשים, הכבד לא מצליח להשיל את כל העודפים ורמתו של ה-LDL בדם עולה מעל לערך הרצוי. המשמעות של כולסטרול עודף היא הצטברות שלו בדפנות העורקים, מה שגורם להיצרות שלהם ועלול להוביל למצבים מסכני חיים.
"כשמדברים על כולסטרול, צריך לדבר באותה הנשימה גם על הטריגליצרידים, או השומנים בדם", מסביר פרופסור יעקב הנקין, קרדיולוג בכיר במערך הקרדיולוגי בסורוקה ומנהל השירות למניעת מחלות לב ולטיפול בשומני הדם בסורוקה ובמחוז קופת חולים כללית בדרום, "מדובר על שני חומרים שונים לחלוטין, אמנם, אבל המשותף לשניהם הוא שהם לא מתמוססים במים. הכולסטרול הוא בכלל סטרואיד שמטרתו לייצר הורמונים שונים וממברנות של התא. הטריגליצרידים הם מקור האנרגיה של הגוף. שניהם צריכים להגיע מהכבד לכל האיברים, אך הם לא יכולים לעשות את זה משום שהם לא מתמוססים במים. יש לזכור כי מה שעובר מהכבד לאיברים האחרים הוא דם, ודם הרי הוא מים".
"הפתרון שהגוף מצא לבעיית ההתמוססות הוא חלקיקים בשם ליפופרוטאינים, שעוטפים את הכולסטרול והטריגליצרידים בחומרים שכן יכולים לבוא במגע עם מים ומניידים אותם ממקום למקום כמו מונית", מסביר פרופסור הנקין, "בגוף קיימים שני סוגי ליפופרוטאינים - ה-LDL בעל הצפיפות הנמוכה וה-HDL בעל הצפיפות הגבוהה".
אנשים שונים, מצבים שונים
כמו בכל תחומי הרפואה, גם בתחום הטיפול בכולסטרול מבינים כיום שקיים שוני בין פרופיל הכולסטרול בגוף ובין הטיפולים האינדיבידואליים המאפיינים פציינטים שונים. "לדוגמא, ההשפעה של תזונה על השומנים בדם מאוד תלויה במטבוליזם של אותו אדם", מרחיב פרופסור הנקין, "אם יש לו נטייה נרכשת או גנטית לרמת טריגליצרידים גבוהה בדם, הסוג שמזיק לו ומעלה את השומנים בדם הוא תזונה עתירה בסוכר או בפחמימות, משום שאלה החומרים שהופכים בכבד לשומנים. עוד גורמים שמעלים את כמות השומנים הם סוכרת, טרום סוכרת והשמנה בטנית. כאשר יש עליה ב-LDL, התזונה המומלצת היא מזון דל בשומן רווי מהחי".
פרופסור הנקין מסביר כי גם בנוגע לתרופות קיים שוני באופן הטיפול: "התרופות הסטנדרטיות שמשמשות כדי להוריד כולסטרול בדם הן הסטטינים, שמעכבים את הייצור של הכולסטרול בתוך הכבד על ידי עיכוב של אחד האנזימים. מדוע זה קורה? משום שהכבד הוא בעצם מעין 'בית חרושת' שזקוק לכולסטרול לצורך ייצור חומרים מסוימים. אם הוא לא מצליח לייצר בעצמו הוא מושך ממקומות אחרים, למשל מהדם, אבל גם יודע להגביר את הספיגה של הכולסטרול מהמעיים. יש אנשים שהגוף שלהם יכול לספוג הרבה כולסטרול במעיים ויש כאלה שסופגים מעט. אלה שסופגים הרבה מקבלים את הכולסטרול מהמעיים, מה שאומר שהטיפול בסטטינים לא יעיל עבורם כמו אצל אלה שלא סופגים הרבה כולסטרול מהמעיים".
לדבריו, השורה התחתונה היא שהתגובה לתזונה וגם לתרופות תלויה מאוד במבנה הגנטי והמטבולי וגם בסביבת החיים. "לכן, כשאני בא להתאים את הטיפול התזונתי והתרופתי אני צריך להבין מה המבנה הגנטי והמטבולי שלו".
טיפול אחד בחצי שנה
פרופ' הנקין אומר כי טיפול במינון הגבוה של הסטטינים יכול להוריד את הכולסטרול לשיעור הקרוב ל-55 אחוזים, אבל הוא לא אחיד אצל המטופלים - יש כאלה שמורידים הרבה ויש כאלה שפחות. מה עושים עם אלה שלא מגיבים מספיק טוב לסטטינים? "ניתן להוסיף תרופה אחרת שמונעת ספיגת כולסטרול. אם הבעיה של אותו אדם היא רמות שומנים גבוהות בדם, לאו דווקא כולסטרול - יכול להיות שדווקא עבורו עדיפה תרופה אחרת (פיברט או אומגה 3). לפעמים צריך לשלב תרופות כדי לסדר את המערכת".
יש גם קבוצת תרופות נוספות הפועלות בכיוון ההפוך - הן לא "יושבות" על הייצור והספיגה של הכולסטרול והשומנים, אלא על אותם קולטנים שתפקידם למשוך את הכולסטרול הרע מהדם. תרופות אלו מנטרלות חלבון שנקרא PCSK9, אשר מפרק את הקולטנים ל-LDL. שתי התרופות, פרלואנט ורפטה, מנטרלות חלבון זה מהדם ועל ידי כך מאפשרות לכבד לסלק ממנו את ה-LDL ביתר יעילות. תרופות אלה ניתנות בזריקה פעם בשבועיים ונמצאו יעילות מאוד בהפחתת הכולסטרול בדם.
תרופה חדשה מפחיתה אף היא את ה-PCSK9 בדם, אבל לא על ידי נטרולו אלא על ידי הפחתת ייצורו בכבד. התרופה ניתנת באמצעות זריקה פעם בחצי שנה, והיתרון הגדול שלה טמון בכך שבתוך כמה שעות היא נעלמת מהדם ומתרכזת רק בכבד. מדוע זה כל כך חשוב? "אם היא לא נמצאת בדם היא לא מזיקה לשום איבר בגוף", אומר פרופסור הנקין. היא מורידה את רמות הכולסטרול בין 50-60 אחוזים וללא תופעות הלוואי, והוא מציין יתרון אחד שבולט בה במיוחד: "בניגוד לסטטינים ולתרופות האחרות, אנחנו לא מוצאים שוני גדול בין המטופלים. רמת הכולסטרול הרע יורדת אצל כולם בצורה גבוהה ואחידה".