התמכרויות הן חלק בלתי נפרד מבריאות הנפש והן מוכרות כהפרעה פסיכיאטרית לכל דבר ממנה סובלים למעלה מחצי מיליון ישראלים . התמכרות לחומרים, כפי שהן נקראות בשפה המקצועית, עשויות להתבטא בין השאר באובדן שליטה על השימוש, המשך שימוש למרות השלכות שליליות והשפעות פיזיולוגיות כגון תסמונת גמילה.
"הסיכון לפתח התמכרות בקרב משתמש בחומר מסוים שונה בין אנשים שונים ובין חומרים שונים", מסביר ד"ר נדב שליט מנהל את המרפאה במרכז הישראלי להתמכרות ICA. "לאדם מסוים עשוי להיות סיכון מוגבר לפתח התמכרות באופן כללי, או לחילופין סיכון מוגבר לפתח התמכרות לחומר או התנהגות ספציפיים. הסיכון להתפתחות התמכרות שונה גם בין חומר לחומר - למשל מבין כל מי שהתנסה בקוקאין האחוז שיפתח התמכרות גבוה יותר לעומת קבוצת המתנסים בקנאביס. גם אופן ותדירות השימוש הם בעלי השפעה משמעותית - הסיכון להתמכרות בקרב משתמש קנאביס שמעשן כל יום לעומת חברו המשתמש אחת לשבוע הוא בערך פי 5. ויש עוד דוגמאות".
גורמי הסיכון לדבריו מתחלקים לשתי קבוצות גדולות. גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים: "באופן טבעי היכולת שלנו להתערב קשורה יותר לגורמים הסביבתיים, אך גם זיהוי של גורמי סיכון גנטיים עשוי לסייע לנו לנקוט באמצעי מניעה וזהירות". מספר דוגמאות:
גורמי סיכון גנטיים:
מין: ככלל, לגברים יש סיכון גבוה יותר מאשר לנשים לפתח התמכרות. במרבית ההתמכרויות אנחנו מדברים על יחס של כ-3:1. עם זאת, אנחנו גם יודעים שאצל נשים קיימת שכיחות מוגברת של מצבים בהם המעבר מהתחלת שימוש ועד להתמכרות הוא הרבה יותר מהיר.
הסטוריה משפחתית: "אם יש קרובי משפחה המתמודדים עם התמכרות, הדבר עשוי להעיד על קיום מטען תורשתי המציב את האדם בסיכון מוגבר", מבהיר ד"ר שליט ומדגיש שגם כאן מדובר בשילוב מורכב יותר של גנטיקה וסביבה. "עצם החשיפה לשימוש בבית היא בעלת השפעה על סיכון להתחלת שימוש ולהתפתחות התמכרות, אך אנו יודעים כי גם בלי קשר לחשיפה הסביבתית קיימים גורמים תורשתיים מרובים המשפיעים על הסיכון להתפתחות התמכרות".
תכונות אישיות: "יש תורשה שקשורה לתכונות שהן גורמי סיכון ישירים להתמכרות כמו אימפולסיביות למשל שהיא תכונה שיש בה מרכיב גנטי משמעותי והיא בעצמה עלולה להעלות את הסיכון לפתח התמכרות.
גורמי סיכון סביבתיים
גיל: גיל התחלת שימוש מוקדם הוא אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר להתפתחות התמכרות. ההסברים לכך מרובים - ראשית, כשאנו משפיעים על המוח בשלב ההתפתחות, קיימת רגישות מוגברת להשפעות סביבתיות והשלכותיהן נוטות להיות גדולות יותר. מעבר לכך התחלת שימוש מוקדמת עשויה להשפיע בעקיפין, למשל על ידי פגיעה בהישגים אקדמיים או הסתבכות עם החוק.
זמינות: "הזמינות של חומרים או התנהגויות שונות היא גם משתנה סביבתי ואנחנו יודעים שעצם החשיפה והקלות בה ניתן להשיג את החומר/התנהגות הם מרכיב משמעותי בסיכוי שאדם יתחיל שימוש ובסופו של דבר יפתח הפרעת שימוש. הדוגמא הברורה לכך היא סיגריות ואלכוהול, שניים מהחומרים עם הנזק הגדול ביותר לבריאות הציבור, נזק שכרוך במידה רבה בכך שהם חוקיים וזמינים מאוד. כך גם התערבויות המגבילות את זמינותם, כמו הגבלת גיל או מיסוי, אכן מפחיתות בצורה מובהקת את מספר האנשים המפתחים התמכרות אליהם".
חוויות שליליות בילדות (ACE): מחקרים שבחנו השפעות של חוויות שליליות בגיל הילדות (רשימה הכוללת בין השאר חשיפה לאלימות בבית, פגיעה מינית, גירושי הורים, הזנחה הורית, מחלה קשה או כליאה של הורה ועוד) הראו כי ככל שאדם צבר יותר חוויות שכאלה, עולה הסיכון למגוון השלכות שליליות לאורך החיים, כגון קיצור תוחלת חיים, סיכון למחלות כרוניות כמו סרטן ומחלות לב וכן סיכון להתפתחות התמכרות. "לדוגמא, נבדקים שצברו 4 אירועי חיים שליליים מהרשימה הנ"ל נמצאו בסיכון של פי-7 לפתח התמכרות לאלכוהול לעומת נבדקים ללא חשיפות שכאלה, נבדקים עם 5 ארועי חיים שליליים היו בסיכון של עד פי-10 לפתח התמכרות לסמים".
מניעה וגורמים מגנים
"גורמי הסיכון אמורים להנחות אותנו בכמה אופנים: קודם כל במניעה. בכל תחומי הבריאות, אנחנו יודעים שעדיף לנו למנוע מאשר לטפל. וכשמדברים על מניעה , מדברים גם על זיהוי גורמים ששומרים על אנשים - גורמי מגן - כמו פסיכולוגיה חיובית, עבודה על חיזוק יכולות, חיזוק חברתי ואפילו פעילויות ספורטיביות ואומנות". בין הגורמים המגינים ניתן גם למנות חינוך והסברה ודגש על הסיכון בהתחלה בגיל צעיר ומניעה מכוונת של מערכות רווחה שמזהות משפחות בסיכון על מנת למנוע החמרה במצב.
"לזיהוי של גורמי הסיכון יש משמעות בטיפול עצמי. אם אני מזהה את גורמי הסיכון אני יכול לטפל בהם. זה אומר שהם הפיכים. ולפעמים יש לזה משמעות למטופל שלוקח על עצמו בושה ואשמה - כאשר משחררים אותו מחלק משמעותי מהאשמה הזו".
איך אני מזהה שהשימוש שלי הופך לבעייתי?
1. בעיה בשליטה - אני משתמש בתדירות או כמות גדולה מזו שתכננתי או הבטחתי לעצמי, אמרתי לעצמי שאצמצם או לא אשתמש בסיטואציה מסוימת ובסופו של דבר לא עמדתי בכך, אני שם לב שאני מקדיש יותר ויותר זמן להשגת החומר, שימוש בו והתאוששות ממנו, אני חש רצון עז או כמיהה להשתמש בחומר.
2. פגיעה בתפקוד - אני שם לב שהשימוש מוביל לפגיעה בתפקוד שלי בבית, בעבודה, בלימודים. למרות שהשימוש הביא לבעיה (לדוגמא - ריב עם בן/בת זוג, הערות מהבוס, קורס שלא עברתי באוניברסיטה) אני לא מצליח להגביל אותו. אני מוצא שאני מוותר/מצמצם בעיסוקים שהיו לי חשובים או מהנים בעבר בגלל השימוש (לדוגמא - מעשן כל ערב לבד בבית כשבעבר הייתי יוצא לשחק כדורסל, לבלות עם חברים, לקרוא ספרים וכו').
3. שימוש מסוכן - הגעתי למצבי סיכון בשל שימוש בחומרים (לדוגמא - נהגתי תחת השפעת אלכוהול/קנאביס, הגעתי למצב של סיכון לפגיעה מינית כאשר הייתי תחת השפעת חומרים, הסתבכתי בקטטה וכו') או - נגרם לי נזק בריאותי ולמרות זאת אני לא מצליח להגביל שימוש (אני מרגיש שהכושר הגופני נפגע, שיעולי בוקר קשים, כאבי ראש, חוויתי התקף חרדה וכו').
4. סימנים גופניים - סבילות - אני חש שאני זקוק למינון הולך ועולה על מנת להשיג את אותה התחושה. גמילה - אם אני לא יכול להשתמש בחומר אני מתחיל להרגיש תסמיני גמילה (יכולים לבוא לידי ביטוי גופנית וגם נפשית, כמו למשל חרדה, עצבנות, תשישות, דכאון) או לחילופין - אני מוצא עצמי משתמש בחומר כדי למנוע מראש הופעת תסמיני גמילה.
וכדי לקצר, יש כלי טוב וקצר לסינון שנקרא CAGE - בגדול שואל ארבע שאלות, ואם ענית על 2 או יותר חיובית הרי שיש מקום לברר קיומה של התמכרות:
1. האם ניסית להפחית או להפסיק ולא הצלחת (למעשה מלמד על שני דברים - אם ניסיתי להפחית סימן שאני חושב שיש בעיה. אם לא הצלחתי - יש לי בעיה בשליטה).
2. האם חשת בכעס כשאחרים העירו לך על השימוש (מלמד על כך שהסביבה שמה לב שיש בעיה)
3. האם חשת אשמה בעקבות השימוש (מלמד על כך שיש איזושהי פגיעה תפקודית, השימוש מוביל לאשמה כי הזנחתי מישהו/משהו אחר שחשוב לי).
4. האם נזקקת לשתייה על הבוקר כדי למנוע תסמיני גמילה - בתרגום לחומרים אחרים (שאינם אלכוהול, או התנהגויות ממכרות) אפשר פשוט לשאול - האם נזקקת לשימוש בחומר כדי למנוע תסמיני גמילה (מלמדת על קיום תלות פיזיולוגית בחומר).
למד ההתמכרויות>>