"כשמסתכלים על רישיונות לקנאביס רפואי מגלים שבמדינת ישראל כמות הרישיונות עלתה מ-13 אלף רישיונות ב-2013 ל-30 אלף ב-2018, והיום אנחנו ב-113 אלף רישיונות לקנאביס רפואי", מסביר ד"ר בן עמית, פסיכיאטר בכיר. "המשמעות הישירה והעקיפה היא ששיעורי החשיפה לקנאביס הם מהגבוהים בעולם ולכן יש משמעות קריטית לדרך שבה צורכים את הקנאביס וכמובן לתופעות הלוואי. הקנאביס בשנים האחרונות למעשה מעורב, בדרך זו או אחרת, בחלק עצום מהפניות לאשפוז פסיכיאטרי".
כשמדברים על הדרך שבה צורכים את הקנאביס, מתייחסים ל-3 צורות המתן המאושרות לשימוש עפ"י חוק בישראל: שאיפה - תפרחות קנביס גולמי, באמצעות עישון, אידוי ומשאף מדיד, ובליעה - מיצוי קנאביס מהול בשמן. לא ניתן להתחיל את הדיון על תופעות הלוואי, לפני שמבינים את תרומתה של כל אחת מהדרכים הללו לשכיחות ולעוצמת הופעתן.
שאיפת הקנאביס מביאה להשפעה המהירה ביותר: 5-10 דקות, עם משך השפעה קצר יחסית - בין שעתיים לארבע שעות. השאיפה האנושית אינה אחידה. לכן בעישון או באידוי לא ניתן לשלוט בשאיפה ולא במינון שנשאף: כששואפים מינון נמוך, לא מרגישים הפחתה בתסמינים וכששואפים מינון גבוה - חווים תופעות לוואי לא רצויות.
לעומת זאת, השמן מביא לתחילת השפעה איטית יחסית: בין שעה לשלוש שעות, עם משך ההשפעה ארוך יחסית: 6-8 שעות. גם שמן קנאביס לא מאפשר אחידות במינון: השמן שנבלע עובר שינוי כימי ופירוק כתוצאה מתהליכים של מטבוליזם ופירוק בכבד. מינון החומרים הפעילים בדם לעולם לא יהיה אחיד בין בליעה לבליעה - וזאת למרות מינון טיפתי אחיד כביכול.
לכן, כדי להימנע מתופעות לוואי, ככל האפשר, נדרש לצרוך את הקנאביס בצורה המאפשרת שליטה ועקביות במינון, שהוא לא נמוך מדי ולא גבוה מדי. מינון מדויק שמספק גם הפחתה מספקת בחומרת התסמינים וגם לא מגיע לרמה בדם שבה מתפתחות תופעות לוואי. צורת המתן הייחודית הזאת היא המשאף המדיד.
מהן תופעות הלוואי העיקריות של הקנאביס?
השפעת הקנאביס בהחמרת מחלות רקע: "זה דבר שמטריד אותנו, בעיקר באוכלוסייה חולה שצורכת קנאביס למטרות רפואיות, לרוב מבוגרים - שמבחינה סטטיסטית חולים יותר." אומר ד"ר בן עמית. "קשיש שעלול לחוות סחרחורת או ירידה חדה בלחץ הדם, ובעקבות כך ליפול ולשבור עצם, או אנשים שסובלים מתחלואה לבבית ועלולים לחוות הפרעות קצב. לקנאביס אומנם אין הרבה אינטראקציות עם תרופות, עם זאת הוא יכול להשפיע על מחלות רקע נוספות, ביניהן אפילפסיה, או בשימוש במדללי דם. לכן חשוב לבצע מעקב". מדגיש ד"ר בן עמית.
השפעות פסיכוטוקסיות: כאן, הפסיכיאטרים רואים את מירב תופעות הלוואי של הקנאביס ומחלקים אותן לכמה קבוצות:
קנאביס ואירועים חריגים וקשים: ד"ר בן עמית מבהיר שאירועים כאלה עשויים להתרחש אפילו אחרי שימוש קצר טווח. "האירוע הכי מדאיג הוא פסיכוזה ואובדן בוחן המציאות. כאשר זה מופיע בשילוב עם פרנויה, זה הופך לאירוע טראומטי ועלול להיות מסוכן; כזה שידרוש טיפול המשך - תרופתי ופסיכולוגי.
ככלל, אנחנו רואים יותר סיכון לפסיכוזה בגיל צעיר, בעיקר כמשתמשים במינון גבוה של קנאביס ובריכוז גבוה של החומר האקטיבי, טטרה-הידרו-קנבינול (THC), קיים סיכון מוגבר גם לאירוע פסיכוטי שיכול להימשך תקופה - לפעמים שבועות. שימוש ארוך טווח בגיל צעיר מעלה את הסיכון לפסיכוזה בלתי הפיכה, כמו מחלת הסכיזופרניה, ולהופעה מוקדמת יותר, בהשוואה למי שלא צורך קנאביס".
לדבריו של ד"ר עמית, בשנים האחרונות הוא ועמיתיו רואים עלייה במקרים של תחלואה פסיכוטית בבתי החולים הפסיכיאטריים, כנראה כתוצאה מהשימוש המוגבר בקנאביס, המעורב בדרך זו אחרת בחלק עצום מהפניות לאשפוז פסיכיאטרי. ובכל זאת חשוב להבהיר כי מדובר אירוע דרמטי אך לא מאוד נפוץ.
קנאביס וחרדה: טרם הוכרע האם ובאיזו מידה חרדה ודיכאון נגרמים מהשימוש בקנאביס, או ההיפך. אבל כנראה שיש מרכיב מסוים בקנאביס הגורם לחרדה ולדיכאון. אנשים מסוימים שנחשפים למינונים גבוהים של החומר הפסיכואקטיבי בקנאביס יכולים לפתח התקף חרדה. "מטופלים שיש להם נטייה לחרדות עלולים לפתח חרדה ביתר קלות. זה בהחלט דבר שקורה".
התמכרות לקנאביס: "קנאביס הוא ממכר. אין שום ספק בכך. בעבר הוא לא נחשב כסם ממכר גופנית אלא רק כסם ממכר פסיכולוגי (כמו שוקולד). מאז חל שינוי בתפיסה והיום הוא מוגדר כממכר, בעיקר כי כבר לא מבוצעת הפרדה בין התמכרות פיזית ופסיכולוגית.
לדבריו של ד"ר עמית אחת מהבעיות של קנאביס כפי שהוא נצרך היום במינונים גבוהים היא שהגוף מתרגל מאוד ולכן נדרשת עלייה במינון עם הזמן. "המספר המצוטט הוא 9% מהאנשים שצורכים קנאביס באופן שגרתי יסבלו מהפרעת שימוש - התמכרות. בשל השיעור הגבוה של שימוש בקנאביס - 9% הוא מספר לא מבוטל. יתרה מזאת, אנשים שמתמכרים לקנאביס מתמכרים לקנאביס מהר מאוד. לצורך ההשוואה, הסיכוי להתמכר לסיגריות עולה ככל שמעשנים יותר זמן, אבל בקנאביס מי שמתמכר - מתמכר מהר".
שינוים אישיותיים מדאיגים כתוצאה משימוש בקנאביס
"פסיכוזות כנראה אינן הסיכון הגדול ביותר, ויש פגיעות קוגניטיביות ושינויים אישיותיים שהם לדעתי הדרמה הגדולה באמת." אומר ד"ר בן עמית. "אנשים שמעשנים קנאביס בתדירות גבוהה מדי יום, חווים לרוב ירידה תפקודית, צמצום חברתי וירידה בתחושת מסוגלות - ביכולת האישית לתפקד. ויש גם עדויות על ירידה במוטיבציה".
חלק מהעניין קשור לשינוי בכישורי החשיבה - הקוגניציה. "לא נמצא שיש נזק קבוע למי שעישן בעבר קנאביס, אבל מי שמעשן מדי יום - כל היום, הוא כל הזמן תחת ההשפעה -ולזה יש מחיר גם אם לא רואים אותו בבירור. בנוסף, יכולות להיות גם בעיות בוויסות רגשי. המחיר הבריאותי של הקנאביס סמוי וקשה לדעת מה היה אדם היה יכול להשיג אלמלא היה מבלה את העשרים השנים האחרונות בלעשן קנאביס מדי יום".
האם קנאביס יכול לגרום למוות?
"אי אפשר למות ישירות מקנאביס. זאת אומרת ממנת יתר. אין דבר כזה. ואת זה כמעט אי אפשר להגיד על שום דבר אחר בעולם. היו מקרים ספורים של אנשים עם מחלות רקע שמתו ממנת יתר, אבל כעיקרון אפשר לומר שזה על גדר הבלתי אפשרי, שזה דבר טוב. מה כן אפשר? למות בעקיפין משימוש בקנאביס, ותאונות דרכים למרבה הצער הן אולי הדרך הכי נפוצה", מבהיר ד"ר עמית.
מה הקשר בין דרכי צריכת הקנאביס לתופעות הלוואי?
"בעולם, יש מגוון דרכי צריכה פוטנציאליות לקנאביס; החל בנרות רקטליים, קרם פנים, דובוני גומי ועישון. אבל למזלנו בישראל יש רק 3 צורות מתן מאושרות: צריכת תפרחות בשאיפה, צריכה של שמנים - המכונים גם מיצויים, והמשאף המדיד של חברת סאיקי", מסביר ד"ר עמית. "יש כאלה שמעשנים את הקנאביס יחד עם טבק או נקי בג'וינט, או שמאדים אותו: שמים את פרח במכשיר אידוי שמחמם אותו ומייצר אדים שאותם שואפים. בשני המקרים הספיגה במחזור הדם נעשית דרך הריאות. השמנים נלקחים דרך הפה, בבליעה. האפקט הוא יותר חלש אבל גם יותר ממושך. צורה זו מתאימה למי שסובלים מתסמינים ממושכים כמו סוגים שונים של כאב, הפרעות שינה ועוד." הוא אומר.
"SyqeAir הוא משאף מדיד למתן מינון נמוך, מדויק ועקבי של THC, ביחד עם כל שאר מרכיבי הקנאביס, מתפרחת גולמית. זהו מכשיר רפואי, שבתוכו מטעינים מחסנית שבה כבר מאוחסן הקנאביס הרפואי. והמכשיר מאפשר לשאוף את הקנאביס לריאות, בלי עשן, וכך מרוויחים השפעה מהירה עם מעט מאוד התעסקות", מסביר ד"ר בן עמית.
משאף SyqeAir הופך את השימוש בקנביס הרפואי לטיפול מותאם אישית, בטוח יותר ועם השפעה צפויה, המאפשרת לשמור על שגרת חיים מיטבית בהתאם למצב הרפואי.
המשאף מספק מינון נמוך מאוד של THC ושאר החומרים הפעילים, מתוך ארבעה מינונים אפשריים: 250, 500, 750 ו-1,000 מק"ג. המינון נקבע בהתאם להמלצת הרופאים המטפלים ולאחר תהליך מובנה של הסתגלות לטיפול המנוהל בידי אחיות מוסמכות.
בסאיקי מצאו כי התאמת מינון, בליווי אחיות מוסמכות, מאפשרת למרבית המטופלים להשיג הפחתה עקבית בעוצמת הכאב בשיעור תופעות לוואי נמוך בהרבה מזה של טיפול בקנאביס רפואי בצורות המתן אחרות [1,2]. יתרון זה כולל שיעור נמוך יותר גם של תופעות לוואי פסיכואקטיביות [1,2].
"יש הגבלה במכשיר של כמות הצריכה ודבר זה מונע התרגלות. המטופל נחשף למינון נמוך יחסית ולכן לא מגיע למצב שבו הגוף מתרגל וצריך מינונים גבוהים מאוד. לכן אדם יכול לצרוך כמות מועטה ומבוקרת של חומר סטנדרטי וידוע אבל עם השפעה מהירה. כך ניתן לצמצם משמעותית את כל תופעות הלוואי, שכולן תלויות מינון. מדובר בעצם בשילוב של כל היתרונות של תפרחות ושל שמן במקום אחד". מסכם ד"ר בן עמית.
לפרטים על תוכנית התנסות>>
נוהל 106 [1]
[2] Almog et al. (2020). The pharmacokinetics, efficacy, and safety of a novel selective dose cannabis inhaler in patients with chronic pain: A randomized, double blinded, placebo-controlled trial. European Journal of Pain, 24(8), 1505-1516.
[3] Eisenberg et al. (2014). The pharmacokinetics, efficacy, safety, and ease of use of a novel portable metered-dose cannabis inhaler in patients with chronic neuropathic pain: a phase 1a studyJ. Pain Palliat. Care Pharmacother, 28 ( 3 ), 216-225.
בהתאם להתוויות המאושרות ע"י משרד הבריאות. השימוש במשאף מותנה בהמלצת רופא וברישיון
לשימוש לקנאביס רפואי של משרד הבריאות, בהתאם לדרישות הדין. נבדק מחקרית. אין באמור משום המלצה רפואית. לבעלי רישיון לתפרחות: T10C2 |T15C3 |T20C4 ו/או רישיון למחסנית למשאף מסוג .Sativa T20C4