אחרי שנתיים של מגפה, היום, בנוסף לחיסונים, ישנן גם תרופות יעילות לטיפול בחולי קורונה. הן אמנם לא מתאימות לכולם ואולי לא יצילו את כולם, אבל לצד החיסונים טוב לדעת שהן כאן, ושאם חלילה נהיה חולים, קיימת עוד תקווה להצלה.
בשנים האחרונות חווינו פריצות דרך במגוון מחלות וביניהן גם פריצת הדרך בטיפול בלוקמיה מילואידית חריפה (AML), הינה סרטן הדם השכיח ביותר במבוגרים, ובמשך שנים רבות הטיפול בה התמקד סביב הטיפול הכימותרפי, וסיכויי ההחלמה של החולים היו נמוכים. מדובר במחלה סוערת, המופיעה בפתאומיות, ומחייבת טיפולים קשים המהווה סכנה משמעותית לחיים.
אם יש משהו שלמדנו מהקורונה הוא שככל שיותר גורמים מתגייסים למען מציאת הטיפול, כך הופך המהלך ליעיל ומהיר יותר. כך למשל פותחו חיסוני הקורונה המבוססים על טכנולוגיית MRNA. את הטכנולוגיה פיתחה הרבה לפני המגפה חברת מודרנה, שתכננה להשתמש בה למאבק בסרטן. חברה קטנה שהתמודדה בתוך התנאים הרגילים של השוק ואילולי המגפה אולי עדיין הייתה מחפשת את המשאבים לקיים ניסויים, אלא שעם התפרצות מחלת הקורונה, אותה טכנולוגיה נמצאה כיעילה לחיסון נגד הנגיף, ולמעשה הצילה את כל העולם מקורבנות רבים נוספים של מגפה איומה.
תנופת המחקר במקרה של AML, אינה זוכה לאותה הכרה ציבורית, דוגמת מחלת הקורונה, ובכל זאת בשנים האחרונות נתגלו מנגנונים מולקולריים רבים ושונים בעלי תפקיד חשוב בהתפתחות והתקדמות AML וחלקם כבר הביאו לפיתוח תרופות חדשות. למעשה, לאחר בצורת של 40 שנה בהן לא אושרו תרופות חדשות ל-AML, בשנים האחרונות הגיעו לשלב האישור והשימוש הקליני מספר רב של תרופות. הסיפור של המוטציה בגן FLT3, הוא דוגמה טובה לדרך בה מתקדמים מהבנת הביולוגיה של המחלה אל התרופה. בגן זה נפוץ שמתרחשת מוטציה או שינוי גנטי עד כדי שמדובר בשינוי שהוא שכיח ביותר אצל חולי AML, ונוכח אצל כשליש מהם. גן FLT3 מקודד לקולטן שפועל בתא הסרטני בכמה מסלולים, ואילו מוטציה בגן מביאה לפעילות לא מבוקרת של הקולטן ולחלוקה מהירה יותר של תאי הסרטן. טיפול שמכוון לגן FLT3 מעכב את פעילות הקולטן ומאט את קצב חלוקת התאים והתפשטות המחלה.
ממצאים אלו הביאו להתפתחות של טיפולים חדשים המכוונים לעיכוב פעילות הקולטן. מכיוון שהמחלה אגרסיבית מאוד ומביאה לפגיעה בתפקיד מערכת החיסון, כשליש מאותם חולים שאצלם המחלה נשנתה יסבלו מזיהומים כבר בשבועות הראשונים, עוד לפני שהטיפול יתחיל להשפיע עליהם, ולמעשה לא ישרדו את השבועות הראשונים לטיפול. כתוצאה מכך, ובשל שיעורי התמותה הגבוהים, בהתחלה משך ההישרדות החציוני מתארך רק בכמה חודשים, אבל אלו ששרדו את החודשים הראשונים מרוויחים לאורך ימים רבים.
בדומה לתקווה שיש לרבים מאתנו, כי חיסוני הקורונה והתרופות לקורונה יהפכו בסופו של דבר את המגפה למחלה קלה, שניתן להתמודד איתה, זו גם התקווה באשר לטיפול ב-AML. ראינו את זה קורה אצל חולים במחלת לוקמיה אחרת, בשם לוקמיה לימפטית כרונית (CLL). בעבר חולים שאובחנו בלוקמיה כרונית מסוג זה נדרשו להשתלת מח עצם ולכימותרפיה אינטנסיבית, והיום משיגים תגובות ממושכות באמצעות טיפול פומי. ברור כי לצורך כך חשוב להמשיך את המחקר והפיתוח וככל שיהיו לנו יותר דוגמאות מוצלחות של טיפולים מכווני מטרה ב-AML נוכל לעזור ליותר חולים ויותר ביעילות.
ניתן לומר שהקורונה העניקה לנו מראה לחייהם של חולים, שחלו בפתאומיות ומתמודדים עם מצב המסכן את חייהם, משפיע על משפחתם, משבש את כל התוכניות וכמובן - כן לתחושת ההקלה, הביטחון והתקווה - שעבודתם הקשה של החוקרים והרופאים עומדת לשנות לטובה את התמונה.
הכותב הוא מנהל מחלקת המטולוגיה במרכז הרפואי שערי צדק, בירושלים.