"אסתמה היא מחלה כרונית שכיחה בילדים ובמבוגרים. ההערכה היא כי כ-5%-15% מהילדים סובלים מהמחלה טרם ההתבגרות, וחלקם מפסיק להיות אסתמטי לתקופות ארוכות. בקרב נשים, טרם הבגרות, המספרים הם סביב אחת לשלוש ולאחר הבגרות 1-1.5. קיימים מצבים שבהם נשים יותר סובלות מבעיות נשימה בתקופת הווסת אך מדובר באחוז מזערי באוכלוסיה. ועם זאת, עדיין אסתמה שכיחה יותר בקרב גברים", אומר ד"ר יהודה שוורץ, מומחה למחלות ריאות.
אסתמה היא מחלת ריאות כרונית אשר מהווה גורם משמעותי לתחלואה ולתמותה בארץ ובעולם. גורמים סביבתיים כגון זיהום אוויר וחשיפה לאלרגנים שונים וכן גורמים גנטיים הם, בין היתר, גורמי הסיכון למחלה. עם העלייה בזיהום האוויר בעולם קיימת מגמה של עלייה בתחלואת האסתמה.
ד"ר שוורץ מציין שאם בעבר החלוקה היתה לאסתמה בילדים ולאסתמה במבוגרים, כיום מדברים על אסתמה עקב דלקת כרונית התקפית שתוקפת גם ילדים ומבוגרים.
"בשנות ה-80 נעשו ניסויים בחולי אסתמה, בקרב מי שהתסמינים קיימים אצלם כבר שנים ובקרב אלה ששנים הם ללא תסמינים, והוכרע שמדובר במחלה דלקתית וכרונית. לכן, הטיפול הנדרש אמור להינתן גם הוא באופן כרוני ולא נקודתי", מסביר ד"ר שוורץ.
איך מאבחנים אסתמה?
"מתחת לגיל שש קשה לבצע תפקודי ריאות, לכן מתבססים על תסמינים ודיווח אישי. מגיל שש ומעלה אפשר לבצע בדיקה סטנדרטית של תפקודי ריאות שבודקת את מהירות הזרימה של האוויר הננשף. אם הזרימה מופחתת, בעיקר בשנייה הראשונה, זהו סימן להפרעה חסימתית".
קיימים מבחני תגר נשימתי שמטרתם לאתר אסתמה על רקע של מאמץ גופני. הנבדק רץ על גבי מסילה עד אשר הוא מגיע לדופק של מאמץ ומודדים אם חלה ירידה בזרימה של אוויר בשנייה הראשונה בביצוע תפקודי ריאות. לפני המאמץ ולאחריו, מבוצעת בדיקת תפקודי ריאות כאשר ההשוואה בין תוצאות שתי הבדיקות מאפשרת לקבוע האם קיימת בעיה נשימתית.
ד"ר יהודה שוורץ מוסיף כי במבחני תגר מטכולין או אדנוזין מתבצעת בדיקה על ידי שאיפת ריכוזים עולים של החומרים הללו. אם מגיבים לריכוזים הנמוכים עם הפחתת זרימה משמעותית, זוהי הוכחה שקיימת רגישות יתר של דרכי הנשימה וייתכן כי מדובר באסתמה (למעט אנשים שחלו בזיהום ויראלי בשלושת החודשים האחרונים, או לאלה הסובלים מנזלת אלרגית ועלולים גם הם להשיב לשאיפת החומר).
הטיפול הראשוני באסתמה הוא בעיקר סביבתי
"אחד האמצעים לטיפול באסתמה הוא במכשירים עם מסננים שקולטים את חלקיקי האבק ומפחיתים את האבק מעורר האלרגיה", אומר ד"ר שוורץ ומוסיף שגם חיות מחמד כמו כלב וחתול הם גורם אלרגני ולכן, למי שסובל מאלרגיה, ההמלצה היא לא לגדל בבית חיות מחמד.
גם טפטים על הקירות, שנפוצים יותר בצפון אמריקה ובאירופה, עלולים להוות זרז לאסתמה בשל העובש שמצטבר בהם. בנוסף, אלרגיה עונתית הינה לאבקנים של דשא בר ועצים הפורחים באביב או בסתיו. "בקרב ילדים אסתמטיים קטנים יש שכיחות יתר של התקפים בעקבות זיהומים וירליים. זה מתחיל עם שיעול ליחה ונוצר קוצר נשימה ולחץ בחזה בגלל היצרות מעבר אוויר לתוך הסימפונות", מתאר ד"ר שוורץ.
טיפול תרופתי
בקרב האוכלוסיה המבוגרת הטיפול הוא בעיקר משאפים. בעת התקף, הטיפול המרכזי הוא באינהלציות או במשאפים עם תרופה של מרחיבי סמפונות. לסובלים מתסמינים בצורה מתמשכת, הטיפול הוא עם תכשיר נוגד דלקת על מנת לווסת ולהפחית את התסמינים. כמו כן, הטיפול מסייע למניעת התקפים.
אוכלוסיה אלרגית יכולה ליהנות גם מטיפול בחיסונים כנגד האלרגן שאליו מתפתחת רגישות, כמובן שהחיסון ניתן על ידי גורם מומחה מוסמך".
כדי לשפר את איכות החיים ולהתמודד טוב יותר עם המחלה, ד"ר שוורץ ממליץ על קיום שגרת פעילות גופנית אירובית עם חימום נכון לפני תחילת הפעילות. בנוסף, משום שיש קשר לעודף משקל ולבעיות נשימה, רצוי להקפיד באופן כללי על תזונה בריאה ועל אורח חיים פעיל.
