לפני ארבע שנים קיבלה לירון את הבשורה הקשה בחייה. "אובחנתי כחולת פרקינסון לפני ארבע שנים בנובמבר 2018, חודש לפני לידה", היא מספרת. "עשיתי ספורט ופתאום הרגשתי שמסתבכות לי הרגליים. הייתי בטוחה שזה סתם, כי אין לי פרקינסון במשפחה. אבא שלי נפטר בגיל 88, אמא שלי היום בת 87 ולכן כשאמרו לי שמדובר בפרקינסון הייתי בהלם. זה היה שוק חיי".
"המשפחה עזרה לי להרים את עצמי", ציינה לירון. "מיד אחרי האבחנה סיפרנו למשפחה הקרובה ופגשתי לא מעט אנשים טובים לאורך הדרך. הידיעה שהעמותה נמצאת שם למקרה שאצטרך עזרה משמעותית עוזרת מאוד. בנוסף העמותה מארגנת מפגשים שעוזרים מאוד מבחינה חברתית, קהילתית ורגשית".
לתרומה לעמותה לחצו כאן>>
לירון המשיכה: "אצלי הצליעה זה החלק הכי ברור. יותר קל לי לרוץ מאשר ללכת. בנוסף התפקוד שלי בצד שמאל פחות טוב, אני רועדת בצד הזה. הפנו אותי לפיזיו בוקסינג ומהר מאוד שראיתי שיש הרבה אנשים גם בגיל שלי וגם יותר צעירים, אפילו משמעותית. זו מסגרת שמאפשרת לי לבצע פעילות גופנית שעבור פרקינסון היא קריטית".
לסיכום אמרה לירון: "הייתי רוצה להגיד לצעירים שלא יצאו מהארון עם הפרקינסון שההסתרה גובה המון אנרגיות גם מהחולה עצמו, גם מהמשפחה, גם מהחברים וחבל. את האנרגיות האלו כדאי לנתב למקומות אחרים".
לתרומה לעמותה לחצו כאן>>
"אובחנתי בפרקינסון חודש לפני הלידה. זה היה שוק חיי"
בשיתוף עמותת פרקינסון
12.4.2022 / 6:37