"פתאום היד לא זזה": איך מתמודדים עם מחלת הפרקינסון בגיל 37?

כשהוא רק בן 37, שגיא וסרמן מגוש עציון, מתמודד עם מחלת הפרקינסון. "אני משתדל להיות פעיל - לעזור ולתרום במה שאפשר", הוא אומר. "הייתה תקופה שהייתי בעבודה מאוד אינטנסיבית על פרויקט שקידמתי ופתאום שמתי לב שהיד שלי לא זזה. התחילו לי כאבים וכל הזמן הזה קיוויתי שמדובר במשהו סתמי ולא רציני. הגעתי ליחידה להפרעות תנועה באיכילוב ושם אמרו לי בצורה מאוד ברורה שיש לי פרקינסון".

"לא ידעתי עד כמה זה משפיע על השגרה היומיומית. פרקינסון נכנס לך לחיים בהרבה מאוד מובנים", הוסיף שגיא. "הוא משפיע על החולים במחלה במגוון מאוד רחב של השפעות. זה מגיע לניהול זמן, יכולת לדבר, לבלוע. זה משפיע על המון דברים מעבר לצד המוטורי של המחלה. מעבר לזה יש את הצד הרגשי, אני חי באיזשהו מקום של אי ודאות אבל גם של קושי. לא חזרתי למה שהיה קודם, אני חי כאן ועכשיו. המצב הוא שונה ואני לא יכול לחזור למקום שבו הייתי".

שגיא סיכם: "עמותת הפרקינסון מנסה לעשות כמה שיותר כדי שיהיו לי את הכלים להתמודד עם המחלה. זה מתחיל בהרצאות על הטיפול, ההתמודדות והתרופות וזה מגיע גם למקום החברתי. זה משמעותי מאוד לפגוש צעירים שמתמודדים עם המחלה, גם כי יש מקום של שיתוף וגם כי יש מקום של התייעצות. טוב לראות שאתה לא לבד בסיפור הזה. הרבה אנשים מסתירים את הפרקינסון, לא מדברים עליו או מתעלמים ממנו כאילו הוא לא קיים. אבל בסוף, כשמדברים על זה, זה מחזק מאוד ומביא הרבה הזדמנויות. לכן אני ממליץ ברמה האישית להיות שלמים עם הדבר הזה וכך יגיעו הרבה הזדמנויות".

לתרומה לעמותה לחצו כאן>>