"בישראל פי שניים חולי פרקינסון בהשוואה לעולם המערבי"

כמה חולי פרקינסון יש בישראל, איך מתמודדים עם המחלה, מה לגבי חיסון והאם עישון יכול לעזור? פרופסור ניר גלעדי, מנהל המערך הנוירולגי במרכז הרפואי איכילוב, מסביר על הנושא בהרחבה, כולל על פעילות עמותת פרקינסון בישראל, התסמינים והתרופות. צפו בריאיון

בשיתוף עמותת פרקינסון
07/04/2022
בווידאו: פרופסור ניר גלעדי, מנהל המערך הנוירולגי במרכז הרפואי איכילוב מדבר על מחלת פרקינסון (עריכה: דינה מחפוץ)

מחלת הפרקינסון היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים המאופיינת בהפרעות מוטוריות. למרות הדעה הרווחת שמדובר במחלה שכיחה בקרב מבוגרים, גם צעירים יכולים לחלות בה. האם מדובר במחלה חשוכת מרפא או שיש דרכים לטפל בה והאם עישון יכול לעזור? פרופסור ניר גלעדי, מנהל המערך הנוירולגי במרכז הרפואי איכילוב מסביר.

מתי גילו את המחלה?

"יש לה שם מפחיד, אבל יש לנו המון מה להציע נגדה. אנחנו יודעים עליה כל פעם יותר ובמידה מסוימת אנחנו יכולים למנוע או להאט את התקדמות המחלה. יש המון מסרים חיוביים שאפשר להעביר היום לציבור והיא צריכה להיות הרבה פחות מפחידה מאשר לפני 200 שנה כאשר גילה אותה לראשונה ג'יימס פרקינסון".

האם רוב החולים מבוגרים?

"זאת לא מחלה שמתחילה ביום שמאבחנים אותה - הרבה מהחולים אמנם מבוגרים, אבל הם עשויים להיות חולים מגיל צעיר. לפני שאנחנו מאבחנים את המחלה - 10, 20 ואפילו 30 שנה קודם, המחלה מתחילה לדגור. היא יכולה לדגור במוחו או בגופו של האדם ורק שמופיע הרעד, האיטיות, הנוקשות או בעיות ההליכה, אנחנו אומרים שזה פרקינסון".

האם אפשרי לגלות את המחלה כשהיא בחיתוליה?

"המחלה מתפתחת בהדרגה. ישנם סימנים לא כל כך ספציפיים, כמו למשל אובדן חוש הריח שיכול להופיע 20 שנה לפני שהמחלה מאובחנת".

יש אפשרות לבדוק אם המחלה דוגרת? יש בדיקה מסוימת?

"ניתן לבצע איתור מוקדם של סימנים, אבל אנחנו לא קוראים לזה פרקינסון".

כולם יכולים לחלות בפרקינסון?

"גיל הוא גורם סיכון, וגם אנשים שיש להם היסטוריה משפחתית של פרקינסון הם בסיכון יתר, בעיקר בקרב היהודים האשכנזים. לרבים מהם מוטציה שגורמת לפרקינסון. רק בישראל לבד יש בערך 300 אלף איש להם שינויים גנטיים שעלולים לגרום למחלת הפרקינסון. בישראל יש פי שניים חולים בהשוואה לעולם המערבי. יש גם פרקינסון בעדות המזרח אבל אנחנו רואים את זה פחות ולא מוצאים גנים שגורמים למחלה. אנחנו לא מציעים לכלל האוכלוסייה לעשות בדיקות גנטיות".

מה בנוגע לעישון?

"עישון דוחה פרקינסון. אם בתקופת הדגירה מעשנים, דוחים למעשה את הופעת הסימנים. שאף אחד לא יפרש אותי כמעודד עישון, חס וחלילה, אבל אולי בעתיד מדבקת ניקוטין לילדים של חולי פרקינסון אולי יהיה הטיפול המומלץ. גם הקפאין דוחה את הופעת סימני הפרקינסון. אנחנו ממליצים לילדים של חולים לשתות 2-4 כוסות קפה ביום".

לתרומה לעמותה לחצו כאן>>

"כיום יש המון טכנולוגיות שנמצאות בבדיקה"(צילום: ShutterStock)

מה התסמינים של המחלה?

"יש לה את המרכיב המוטורי של תנועה כמו האיטיות. הולכים לאט, מתלבשים לאט ועוד. מעבר לאיטיות יש את עניין הנוקשות של השרירים, את נושא הרעד במנוחה וכן קשיים בשיווי משקל. בנוסף, יש הפרעות כמעט בכל תחומי התפקוד העצבי, כמו הפרעות במצב רוח, נטייה לחרדה ודיכאון, בעיות ריכוז ויוזמה, כאבים, הפרעות תחושה ואולי הדבר הכי מרתק - הפרעה במערכת האוטונומית, שקשורה למתן שתן, תפקוד מיני, זיעה ולחץ דם. עצירות למשל, קושי להתאפק במתן שתן או ירידה באיכות הזקפה הם כולם סימנים שלפעמים מקדימים את המחלה או האבחון ב-5-10 שנים".

מה עושים כדי לעצור את התקדמות המחלה?

"הטיפולים שאנחנו נותנים היום הם בשני כיוונים - להקל על הסימנים ולהאט את קצב התקדמות המחלה. מה שהוכח ללא כל צל של ספק שמאט את התקדמות המחלה היא פעילות גופנית - חמישה ימים בשבוע, שעה ספורט ביום. בעזרת הפעילות הגופנית אנחנו מפרישים חומרים שמשפיעים על תאי המוח ומאיטים את תהליכי הניוון. מעבר לכך - אדם שעוסק בפעילות גופנית מגיל 20 מקטין ב-30 אחוז את הסיכון שלו לפתח פרקינסון בחיים. מדובר בשילוב של אירובי, כוח וגמישות. אני תמיד אומר לאנשים תעשו את מה שאתם נהנים ממנו, כי אתם הולכים להשקיע לפחות חמש שעות בשבוע. אדם שמאובחן עם פרקינסון ועוסק בספורט מהיום הראשון שהוא אובחן, המחלה שלו קלה יותר, מתקדמת לאט יותר, יש פחות סיבוכים ופחות תרופות".

יש תרופה למחלה?

"יש המון טכנולוגיות שנמצאות בבדיקה. אנשים כבר אצלנו מקבלים היום טיפולים גנטיים. מבין האשכנזים, 40 אחוז הם חולים על רקע גנטית. יש לנו היום טיפול גנטי שעוצר את הגן שגורם למחלה. נכון להיום, אנחנו נותנים את זה לחולים במחקר. בדומה לסרטן, ככל שמטפלים בפרקינסון מוקדם יותר, כך ניתן למנוע את המחלה".

מה לגבי בני משפחה?

"הטיפול היום הוא לא בחולה, הוא בכל בני המשפחה. בן או בת הזוג הם חלק בלתי נפרד מהאירוע הזה, שנמשך 10, 20 ואפילו 30 שנה. הטיפול הוא הוליסטי ומקיף. בעזרת עמותת הפרקינסון, ששינתה את הטיפול, ניתן לתת מענה מקיף יותר".

ב-11.4 ייערך כנס הפרקינסון. תוכל להרחיב עליו?

"אני מנהל מרכז למניעת פרקינסון, ופעם בשנה, ביום הפרקינסון הבינלאומי, אנחנו מחברים חולים, בני משפחה, חוקרים, מטפלים, סטודנטים ותעשייה, ליום אחד שהמטרה היא שיפור איכות החיים של משפחות עם פרקינסון. הכינוס יהיה באוניברסיטת תל אביב ואנחנו מצפים למעל 1,000 איש שיגיעו. העמותה הוא הגוף החי, המוביל והמנוע שמאחורי כל האירוע הזה".

העמותה עוזרת גם למשפחות?

"היא עם סניפים בכל הארץ, עם פעילות מגוונת כשהמטרה העיקרית שלה היא שיפור איכות החיים של חולי ומשפחות הפרקינסון בישראל. זו מחלה שמתמודדים איתה עשרות שנים, והצורך לתמוך, להדריך ולשלב כוחות הוא קריטי כדי שנוכל לשמר את איכות החיים. זו מחלה כמו כל המחלות שאם מתמודדים איתה נכון, יש איכות חיים ולאן לשאוף. ממש לא נגמרו החיים".

"זו אחת המחלות הכי מעניינות והכי מושקעות"(צילום: יח"צ)

מדברים על חיסון?

"התחלנו את זה עם אנשים ביום שהם אובחנו. מעל 300 מטופלים בכל העולם קיבלו חיסון במשך שנתיים. לצערי החיסון שנבדק לא הוכח כעוצר את המחלה אך לא גרם גם לשום נזק. בעקבות הניסיון הזה יש מספר ניסיונות לטיפול חיסוני להאט את המחלה ואולי בעתיד למנוע אותה".

האם המחלה הזו מעניינת את חברות התרופות?

"זו אחת המחלות הכי מעניינות והכי מושקעות. מאות אם לא מיליארדי דולרים מושקעים מדי שנה בפיתוח טכנולוגיות לשיפור איכות החיים, לעצירת המחלה ואולי בעתיד גם למניעת המחלה. אני יושב עם אלפי חולי פרקינסון; האם הייתי מבטיח לחולה שמה שיש לו היום זה מה שיהיה לו גם בעוד עשר שנים, כולם היו קונים. הדבר הכי קשה במחלה הזו שמפחדים מה יהיה מחר. כל טיפול שייתן לנו ביטחון או הקלה, שהמצב בסדר, היה עוזר".

האם המחלה הורגת בסופו של דבר?

"יש חולים שאצלם המחלה מתפתחת מהר, ומנגד קבוצת חולים שאצלם המחלה מתפתחת לאט. תוך שנתיים שלוש אנחנו יכולים לדעת אם מדובר במחלה אלימה או לא. רוב החולים, עם התנהגות נכונה וטיפול מודרני, לא יחוו מחלה אלימה, אלא מחלה שאפשר לחיות איתה. הרבה מהחולים אומרים היום 'כשהבנתי שאני חולה פרקינסון, משהו טוב קרה לי. פתאום התחלתי לחשוב נכון'".

תוכל לתת שלוש עצות זהב לחולה ולמשפחה?

"המסר שאפשר לחיות עם פרקינסון הוא חשוב מאוד. הדבר השני - מאוד חשוב איך מתנהים בשגרה היומיומית. יש להקפיד על פעילות גופנית ושינה טובה, להקפיד על משקל מאוזן, מצב רוח טוב וזוגיות טובה, המחלה מתקדמת לאט יותר. דבר שלישי, הטיפולים התרופתיים הם מאוד טובים, אין סיבה להימנע או לברוח מהם, אבל צריך לתת אותם נכון. יש להגיע למומחים לפרקינסון. לבני המשפחה אני אומר שהם שחקן מרכזי באירוע. מצב הרוח, המעורבות והתמיכה של בני הזוג קריטית לאיכות חיי החולה. צריך לתמוך בבני הזוג ולתת להם את תשומת הלב האישית והרגשית, כי הם מתמודדים עם בעיה".

תוכל לספר לנו על קרן אופזיין?

"מדובר במשפחה יהודית יקרה שתרמה מיליוני דולרים לקידום המחקר למניעת פרקינסון. הם חשבו שישראל היא מקום ראוי להתחיל את המאמץ הזה בגלל ריבוי החולים הגנטיים. המרכז יושב באוניברסיטת תל אביב והוא מנוהל על ידי ועל ידי קרן אברהם. הכסף שמושקע במחקרים מביא הרבה מאוד חוקרים מתחומים שונים, שמבינים שכדאי וראוי להשקיע היום מחקר ברמה הכי גבוהה בשביל לאבחן, לטפל ולמנוע פרקינסון ואני מקווה שבעקבות המאמץ הזה יהיו פריצות דרך".

לתרומה לעמותה לחצו כאן>>

  • פרקינסון

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully