1 מכל 10 ישראלים מתמודד עם התמכרות ומעל 80% אינם מקבלים טיפול

למרות המספר הגבוה של המתמודדים עם התמכרות בישראל, הטיפול אינו מתאפשר בקופות החולים השונות: "המעבר לטיפול בקופות יחסוך מיליארדים". למה זה לא קורה ומה הפתרון האפשרי לכך?

בשיתוף המרכז הישראלי להתמכרויות
06/02/2022
"כל התמכרות מלווה בהוצאות אדירות על מחלות נלוות". פרופ' שאולי לב-רן במהלך הדיון בכנסת(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

1 מכל 10 ישראלים מתמודד עם התמכרות ולמעלה מ-80 אחוז הסובלים מבעיות התמכרות שונות כלל לא זוכים לטיפול משירותי הרווחה והבריאות; כך קבע דו"ח מבקר המדינה במאי 2019. אם זה לא מספיק, העלות השנתית למשק בשל היעדר הטיפול בהתמכרויות עומדת על סכום אסטרונומי של 7 מיליארד ש"ח - בכל שנה.

מדובר בתופעה רחבת היקף בארץ ובעולם, שחוצה מעמדות סוציו-אקונומיים, גילים ופלחים שונים בחברה, אך למרות זאת, ועל אף שיש כל כך הרבה מתמודדים עם התמכרות שזקוקים לטיפול, המערך הרגולטורי בישראל אינו מאפשר קבלת טיפול בהתמכרות דרך קופות החולים. הרפורמה משנת 2015 שחוללה מהפך בתחום בריאות הנפש ואפשרה טיפול פסיכולוגי מסובסד בקופות החולים, לא כוללת את ההתמכרויות, זאת על אף העובדה שהתמכרות ידועה כהפרעה פסיכיאטרית לכל דבר על פי ספר האבחנות הרשמי (ה-DSM5).

בתקופת הקורונה המצב החמיר עוד יותר; על פי מחקר שנערך בנושא נמצא כי מצבם הנפשי של שליש מהמטופלים החמיר בשל התפשטות הנגיף. אחד מכל שמונה מטופלים פיתח התמכרות נוספת לצד הקיימת, כאשר 4.2% מהמכורים פיתחו התמכרות לכדורי שינה או כדורי הרגעה, 3.1% החלו בהתמכרות לאלכוהול, שיעור דומה נרשם בהתמכרות לקנאביס ואצל 38% מהמטופלים ההתמכרות הנוכחית החמירה.

"המעבר לטיפול בהתמכרויות בקופות החולים יחסוך מיליארדים"

בוועדה המיוחדת להסדרת השימוש בקנביס רפואי נערך דיון בנושא העברת האחריות הביטוחית לטיפול בהתמכרויות לקופות החולים. נציגי ממשלה, נציגי קופות החולים וארגונים שונים בתחום, דנו בשאלה האם להמליץ על העברת הטיפול בהתמכרויות לאחריות קופות החולים.

ח"כ מיכל וולדיגר אמרה בנושא: "על פי ה-DSM, ספר האבחנות הפסיכיאטרי המקובל בעולם, התמכרות היא הפרעה נפשית. ההפרדה המלאכותית שנעשתה לפני כשש שנים, עם תחילת הרפורמה בבריאות הנפש, לפיה תחום בריאות הנפש עבר לאחריות קופות החולים בעוד הטיפול בגמילה מהתמכרות נשאר בידי משרד הבריאות, גורמת לנזקים עצומים ובעצם מדירה רבים מהמכורים ובוודאי כאלה הסובלים מתחלואה כפולה (הפרעה פסיכיאטרית + התמכרות) מטיפול הולם. מדובר באנשים שהיכולת לפנות במקביל לכמה וכמה גורמים כדי לקבל טיפול היא כמעט בלתי אפשרית והתוצאה היא הרת אסון".

פרופ' שאולי לב-רן, מייסד שותף ומנהל אקדמי במרכז הישראלי להתמכרויות מוסיף: "המעבר לטיפול בהתמכרויות בקופות החולים יחסוך להן מיליארדים בכל שנה. כל התמכרות מלווה בהוצאות אדירות על מחלות נלוות: שבץ, מחלות לב, יתר לחץ דם והקופות הן אלו שמשלמות על כך. השתלת כבד עולה לקופה מאות אלפי שקלים יותר מאשר השקעה בטיפול בהתמכרות באמצעות מערך בריאות הנפש".

"התמכרות היא הפרעה נפשית". ח"כ מיכל וולדיגר(צילום: חיים צח)

במחקר שנערך ע"י קופת חולים כללית והמרכז הישראלי להתמכרויות עולה כי הקופה מוציאה פי 6 על טיפול במטופל שרשום כמתמודד עם התמכרות למשככי כאבים, מאשר מטופל כמעט זהה ללא התמכרות. התמכרויות גורמות לבזבוז משאבים אדיר. ההוצאה של מערכת הבריאות על אשפוזים, אשפוזים ממושכים ואשפוזים חוזרים עולה עקב מטופלים המתמודדים עם התמכרות.

התמכרות - לא מה שחשבתם

אחד הדברים שמקשים ביותר על הטיפול בתופעה הוא הסטיגמה הקיימת בתחום, לפיה המכור הוא אדם חלש אופי או רק כזה שבא מרקע קשה. האמת היא מורכבת יותר מזה, במיוחד לאור העובדה שההתמכרות קיימת במידה דומה בכל רבדי האוכלוסייה. על רוב המכורים כלל לא ניתן לראות את ההתמכרות, והם גם מתביישים לפנות לטיפול או לשתף על הקושי עם אנשים. חמור מכך - רופאים רבים לא יודעים לאבחן התמכרות, וחלק אף משמשים חלק פעיל בה.

"מצאתי שהסטיגמה של רופאים כלפי התמכרויות היא חמורה ומגלה המון חוסר ידע", מציין פרופ' לב-רן. "כאשר מדירים טיפול במערכת הנורמטיבית ובמערכת הרפואה הקונבנציונלית אנחנו ממתגים את מי שסובל מהתמכרות כמי שצריך להרגיש בושה והסתרה, ואיפה שיש הסתרה לא ניגשים לטיפול. אחד הדברים האבסורדים הוא שאותן קופות חולים הן אלה שרושמות את תרופות המרשם אבל מסרבות לטפל במי שפיתח התמכרות לתרופות הללו. על פי מחקר שנעשה בארץ, 50 אחוז מהרופאים שממליצים על משככי כאבים הם רופאי משפחה, אבל האם זה סביר שבשנת 2022 בישראל אותו גורם שרושם את התרופה אליה מתמכרים לא אחראי על הטיפול בהתמכרות עצמה? לא יכול להיות שהמטופל מתמכר והרופא לא יודע מה עושים ומפנה למשרדים אחרים".

למעלה מ-80 אחוז מהמכורים בישראל כלל לא זוכים לטיפול(צילום: יח"צ)

"לא פותרים בעיה אחת על ידי החרפת בעיה אחרת"

ההצעה של החוקרים והמומחים היא העברת הטיפול בהתמכרויות לחסות קופות החולים, מכמה סיבות: ראשית, לקופות החולים יש את הקשר הישיר והראשוני ביותר עם האזרחים, דבר שהוא קריטי במיוחד באבחון התמכרויות בשלב מוקדם. גם האזרחים מצידם רגילים לממשק עם קופת החולים הקרובה לביתם יותר מאשר עם גוף חדש שמצריך היכרות והסתגלות. שנית, הקופות מתמחות בשמירה על קשר רציף עם המטופלים ובריכוז המידע עליהם בין המחלקות השונות. ולבסוף - המקום הטבעי של הטיפול בהתמכרויות הוא תחת המטריה של בריאות הנפש, לשם הוא שייך מבחינה טיפולית ולוגית. כך אדם שלוקה בתחלואה כפולה ( שליש מהמקרים בהתמכרות) יזכה לרצף טיפולי הוליסטי בכל האתגרים איתם הוא מתמודד.

החשש המרכזי של קופות החולים ומירב ההתנגדות שלהן היא אחת: בעיית העומס. גם כיום הקופות מתקשות להתמודד עם העומס על השירות הפסיכולוגי, כאשר אדם מן השורה יצטרך להמתין חצי שנה לפחות לתור הקרוב. עם זאת, ניתן לחזות כי הקושי לא יעלם, ויש צורך בתיקון התקצוב בצורה מערכתית.

"החשש מצד קופות החולים המתקשות גם כך לעמוד בדרישות של מערכת בריאות הנפש הוא טבעי, אך לא פותרים בעיה אחת על ידי החרפת בעיה אחרת. חובה לתקן את שני העיוותים", מסכם פרופ' לב-רן.

בימים אלו המרכז הישראלי להתמכרויות מקדם קמפיין שמטרתו להעביר את הטיפול בהתמכרויות לקופות החולים, כדי שלכל אדם הסובל מהתמכרות תהיה כתובת טיפולית זמינה ונגישה בקופ"ח הקרובה לביתו.

  • התמכרות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully