מחלת הסרטן היא גורם המוות הראשון בישראל והשני בעולם אחרי מחלות לב, וזו אחת הסיבות שהטיפול במחלה מעסיק את מערכות הבריאות בכל רחבי הגלובוס.
נראה שהעלייה בתוחלת החיים גרמה גם לעלייה בשיעור המבוגרים החולים במחלת הסרטן, אך למרות שחלקם באוכלוסייה הופך יותר ויותר דומיננטי, מערכות הבריאות לא פועלות מספיק כדי להתאים את הטיפול במחלה לצרכים ולמאפיינים הייחודים שלהם. למעשה, מדי שנה, שיעור המבוגרים המאובחנים עם מחלת הסרטן גדל, כשעל פי הערכה, עד לשנת 2050, מספר המבוגרים מעל גיל 60 החולים במחלה צפוי להכפיל את עצמו. האם יש לכך פתרון? פרופ' גיל בר סלע עם התשובות.
"ההסתכלות הרפואית צריכה להשתנות, כיוון שהרפואה היא בעצם מולטי דיסיפלינרית לפחות בסרטן", אמר פרופ' גיל בר סלע יו"ר האיגוד לאונקולוגיה ורדיותרפיה ומנהל המערך האונקולוגי במרכז הרפואי העמק. "זה נכון שהאונקולוג יוביל את הטיפול וההחלטות, אבל צריך שיהיה מעורב גם הגריאטר, רופא המשפחה, תזונאית ואולי גם פסיכולותית. יצירת המעטפת הזו היא בעצם הרפואה המותאמת אישית - זה משהו שלכולם ברור שהוא צריך להיות אבל להגיד שהוא ביום יום במקרים המורכבים, זה עוד חסר שם. אנחנו רחוקים מהאידיאל".
"המערכת הרפואית הייתה אמורה ליצור מעטפת מותאמת אישית", הוסיף פרופ' בר סלע. "מעבר להסתכלות על המחלה עצמה, צריכים להיות עוד גורמים מעורבים וצריך ליצור סוג של מעגל, כדי לראות מה הכי מתאים למטופל. יש מגוון מאוד גדול ואפשרויות טיפול רבות".