מרגישים שכל החדר סביבכם מסתובב אבל אתם לא נמצאים על קרוסלה? כנראה שאתם חווים ורטיגו - "סחרחורת סיבובית". לפני שנפרט אודות הסיבות לתופעה השכיחה, נתחיל מהשורה התחתונה והמרגיעה: ברוב המקרים, אין סיבה משמעותית לדאגה.
"'סחרחורת סיבובית' נגרמת כתוצאה מהפרעה באיבר האיזון באוזן הפנימית, המכונה האיבר הוסטיבולרי", מסביר פרופ' דניאל קפלן, מומחה לאף אוזן וגרון ולסחרחורת. לדבריו, אדם החווה סחרחורת מהסוג הזה, באמת יכול להרגיש כאילו הוא נמצא על מתקן מסתובב דמוי קרוסלה. "תופעה זו מוחמרת כאשר מי שסובל ממנה נמצא בתזוזה, וזה למעשה אחד מהתסמינים המוכרים ביותר שמסייעים באבחנה".
סימן אובייקטיבי נלווה הוא ריצוד של העיניים אשר נובע מהרצון של הגוף לפצות על הסחרחורת ולמקד את הראיה כדי שלא תהיה מטושטשת. "לעתים קרובות, הסחרחורת תלווה גם בתחושת בחילה, הקאות ובחוסר שיווי משקל", מציין פרופ' קפלן.
למה זה קורה?
כאשר מתקבל גירוי לא תקין מאיבר האיזון הממוקם באוזן, הוא מגיע לגרעינים במוח המחוברים למערכות שונות בגוף, כמו מערכת היציבה, מערכת ההקאה ומערכות נוספות. פרפו' קפלן מציין מספר מצבים שכיחים שיכולים לגרום לתהליך הזה ומפרט לגבי הטיפול המקובל, אשר באופן טבעי מותאם לסוג הבעיה הספציפית:
דלקת בעצב האיזון (Vestibular neuritis)
לרוב מדובר בדלקת הנגרמת כתוצאה מוירוס ממשפחת ההרפס. הדלקת גורמת למחלה סוערת ולתחושה רעה מאוד ומלווה בהקאות ובחוסר יכולת לזוז.
איך מטפלים? במקרה כזה לא ניתן להציע לחולה הרבה מעבר לטיפול תמיכתי, הכולל המלצה לשתיית נוזלים, ובדרך כלל יומלץ על מתן קורס טיפולי של סטרואידים, המקצרים את תקופת המחלה ומקלים על הסימפטומים.
סחרחורת פתאומית תנוחתית טבה - "קריסטלים" (BBPV)
הסחרחורת הפתאומית הזו מתרחשת כאשר גבישים קטנטנים של סידן מתנתקים מאזור מסוים באיבר האיזון, ומגיעים לאחת התעלות המשפיעות על שיווי המשקל. במקרה כזה, הסחרחורת תתבטא בהתקפים קצרים של מספר שניות בכל פעם שהחולה מרכין את ראשו כלפי מטה.
איך מטפלים? נהוג לבצע תנועה של גוף וראש החולה. המטרה היא בעצם להחזיר את הגבישים למקומם.
מחלת מנייר (Meniere's disease)
מחלת מנייר היא למעשה הפרעה באוזן הפנימית המובילה להתקפים פתאומיים של סחרחורת, הנמשכים דקות עד שעות. אלה מלווים בתופעות נוספות שקשורות לשמיעה, כמו לחץ באוזן, רעשים, ירידה זמנית בשמיעה וכו', המתרחשות בשל הצטברות נוזלים בתוך איבר האיזון וב"שבלול" - איבר השמיעה.
כאשר התקפי הסחרחורת מופיעים במשך מספר דקות עד שעות, אך הם אינם מלווים בתסמיני שמיעה, ייתכן שמדובר בסוג של מיגרנה המכונה "מיגרנה ווסטיבולרית". יש המכנים מצב זהRecurrent vestibulopathy.
איך מטפלים? במקרה כזה נהוג להמליץ על הגבלת צריכת המלח במקביל לנטילת כדור משתן המפחית אף הוא את מלחי הגוף. במקרים מסוימים, כאשר ניתן לזהות את האזור הפגוע, ייתכן שיומלץ על זריקת סטרואידים שמטרתה לנטרל את האזור הפעיל שגורם להתקפים. כאשר מאובחנת מיגרנה, טיפול נגד מיגרנה עשוי להועיל.
דלקת אוזן פנימית
זהו מצב נדיר ביותר שבמהלכו נגרמת חדירה של חומרי דלקת לתוך האוזן הפנימית, לרוב לאחר דלקות אוזן חריפות או כרוניות. במצב זה לעתים קיימת פגיעה בלתי הפיכה בשמיעה. לעומת זאת, הסחרחורת מוגבלת וחולפת.
איך מטפלים? גם במקרים אלה הטיפול הוא תומך וכולל שימוש בסטרואידים ובתרופות שמפחיתות את תחושת הסחרחורת.
פרופ' קפלן מציין כי ישנן סיבות נוספות שיכולות להסביר התקף סחרחורת כללית לא סיבובית (Dizziness). מדובר בסחרחורת שהיא למעשה חולשה, עילפון, חוסר שיווי משקל או תחושת שיכרות. זה קורה במגוון מצבים: הריון, ירידה בלחץ הדם, רמה נמוכה של המוגלובין ובעת שימוש בתרופות. כאשר קיים ספק, מומלץ לפנות לייעוץ רפואי.
מה לגבי טיפולים אחרים כמו פיזיותרפיה או טיפולים אלטרנטיביים?
פרופ' קפלן: "כפי שהוזכר, הטיפול בסחרחורת התנוחתית מתבצע על ידי רופא שמשתמש בטכניקה של שינוי תנוחת הגוף של החולה, המיועדת להשיב את החלקיקים הבעייתיים למקומם. לעומת זאת, פיזיותרפיה סטנדרטית מיועדת לסייע במקרים שבהם נדרש שיקום של הגוף, בעיקר כאשר האדם אינו מצליח לפצות על הנזק הגופני שנגרם לו. הפיזיותרפיה מחזקת את יכולת התגובה, מחזקת את השרירים ותורמת לתחושה הכללית. היא עשויה לעזור בחלק מהמקרים.
"לגבי טיפולים אלטרנטיביים -דיקור למשל - אין עדויות מחקריות מוצקות לגבי יעילותם בשיפור מצבי סחרחורת. עם זאת, כל עוד הם מסייעים לחולה ומשפרים את מצבו, בהחלט ניתן להיעזר בהם".
למי כדאי לפנות כשסובלים מסחרחורת?
"היות שרוב הבעיות הקשורות לתופעה נובעות מאיבר האיזון באוזן הפנימית - רופא אא"ג (אף אוזן גרון) הוא הכתובת במצבים כאלה. כמו כן, ישנם נוירולוגים העוסקים בתחום הספציפי שניתן לפנות אליהם במקרה הצורך".
אילו בדיקות מסייעות באבחון הסחרחורת?
"קיימות בדיקות שונות שמאפשרות לבחון את הפגיעה במערכת האיזון. ההחלטה על הבדיקה הרלוונטית ניתנת לשיקול דעתו של המומחה המטפל, ויש לה משמעות קלינית מבחינת טיפול. בכל מקרה, לא תמיד יומלץ על בדיקה כלשהי", מסביר פרופ' קפלן.
"לעתים חשוב לתעד את מידת הנזק ואז בודקים את מערכת האיזון במעבדה. VNG היא בדיקה שיכולה לספק הערכה לגבי תפקודה של מערכת שיווי המשקל.
"בשנים האחרונות נהוג להציע שתי בדיקות נוספות המתבצעות באמצעות משקפת המיועדת לבדוק את תנועות העיניים, שכאמור מתרחשות כדי לאזן את שיווי המשקל במצבי סחרחורת מסוימים. בדיקה אפשרית נוספת בוחנת את תנועת העיניים ביחס לגירוי של צליל מסוים. לעתים ניתן לשקול גם בדיקות דימות".
דגלים אדומים: חולה עם סחרחורת חדשה, שאיננה מוכרת לו, שמגיעה עם כאבי ראש, הקאות, חוסר יכולת ללכת, טשטוש ראייה, ירידת שמיעה חד צדית או כל חסר נוירולוגי חדש, רצוי שיפנה בדחיפות לחדר המיון לבדיקה. יתכן והחולה סובל מאחת מהסיבות השכיחות והלא מסוכנות לסחרחורת, אך מאידך - בבדיקה הגופנית קיימים "דגלים אדומים" למצבים נדירים אך מסוכנים של אוטם מוחי (בד"כ בגומה אחורית) ואפילו גידול.
לסיכום, התקף סחרחורת עלול להיות מבהיל ולא נעים ולעתים אף מחייב ביקור בחדר מיון. אולם, פרופ' קפלן מבהיר שכאשר מדובר בסחרחורת שאינה מלווה בבעיות נוספות - טשטוש ראייה, חוסר יכולת להניע גפיים או איבוד הכרה - לרוב מדובר במחלה בלתי מדאיגה.
פרופ' קפלן מבקש להדגיש: "חשוב ביותר שאנשים הסובלים מסחרחורת יימנעו לחלוטין מנהיגה במהלך ההתקף, כיוון שנהיגה במצב זה עלולה לסכן אותם ואת הסביבה".
פרופ' דניאל קפלן
* האמור בכתבה הוא אינו תחליף לייעוץ רפואי
* סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין