כמה פעמים אמרתן לילד שלכן "די, תפסיק", אבל הוא הסתכל עליכן והמשיך לעשות בדיוק את אותו דבר? הוא מטפס על השולחן הגבוה, מסתכל עליכן ומחכה לתגובה שלכן שלא מאחרת לבוא ("תרד, זה מסוכן"), אבל על פניו חיוך למרות שאין ספק שהוא שומע ומבין אתכן. למה הוא "עושה דווקא" וממשיך לעשות את זה?
דנה חובש, מדריכת הורים מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך, מבארת את הדברים: מגיל שנה וחצי בערך קורה דבר נפלא. הקטנטנים מתחילים לגלות עצמאות, יש להם יכולת לתפוס, למשוך, להפעיל, לטפס ולגעת בכל דבר שמותר וגם במה שאסור. ההתנסויות השונות תורמות לפיתוח היכולת הקוגניטיבית והמוטורית שלהם, כשכל הצלחה תסייע לתחושת המסוגלות ותגרום להם לבצע שוב את אותה הפעולה.
תוך כדי ההתנסויות השונות הם בוחנים את תגובות הסביבה (ממש כפי שהילד שלכן מסתכל עלייך כשהוא עושה משהו) וכך לומדים את גבולות הבית. לכן, כבר בשלב זה, התגובות שלכן משפיעות מאוד על עיצוב אישיות הילד.
לאפליקציית JAMA
כדי להבין התנהגויות של ילדים נברר מה המטרה לשמה הם פועלים, במקום לנסות ולהבין מה הסיבה לכך. לכן, במקום לשאול "למה?" שנו את השאלה והשתמשו ב"לשם מה?" לדוגמה: לשם מה הוא לא מפסיק לטפס על השולחן? מה המטרה שלו בכך? כעת נסו לענות לעצמכן על השאלה ותבינו טוב יותר מאיפה מגיעה ההתנהגות של הילד.
הוא התנסה וטיפס על השולחן. הוא נמצא גבוה ושמח שהצליח. עכשיו הוא גם מנסה לעמוד על השולחן. אתן כתגובה אומרות: "לא עומדים על השולחן", מסבירות שזה מסוכן, ממשיכות להגיד "אבל אמרתי שאסור", "תפסיק". בזכות התגובות הרבות שהילד קיבל (סיפקתן לו קהל להצגה שהוא מציג כרגע על השולחן), הוא ימשיך וימתין לתגובה דומה. אם שוב יקבל תגובה דומה של הרבה תשומת לב סביב האירוע, ההתנהגות שלו תתקבע והוא ימשיך.
שאלו שוב - לשם מה?
בשביל לקבל מכן התייחסות מיוחדת. אתן כרגע מתעניינות ומתעסקות רק בו. לילד לא משנה אם זו התייחסות חיובית או שלילית, מבחינתו הוא קיבל תשומת לב יתרה. מכאן ניתן להבין, כי ילד לא "עושה לכן דווקא". הוא לא פועל נגדכן ולא מטפס על השולחן כדי לשגע אתכן. הוא פועל בעד עצמו - כדי לקבל מכן התייחסות יתרה.
ועכשיו כשהבנתן, איך להגיב?
התנהגו בצורה עניינית, עקבית וברורה. הילד עלה על השולחן? מאחר ובטיחות לפני הכל, הורידו אותו מיד. אמרו פעם אחת - "אסור לטפס על השולחן" ותנו אופציה למה שכן מותר לו לעשות: "תוכל לטפס על השרפרף". בכל פעם נוספת שהוא עולה, הורידו אותו מבלי לדבר. הגבול צריך להיות ברור ועקבי - על השולחן לא עולים. הוא בוכה (עצוב/כועס/מתוסכל)? הכילו את הבכי, תנו לו הרגשה שאתן מבינות אותו - "אני מבינה שזה כיף לטפס על השולחן, אבל אני דואגת, זה מסוכן", והפנו אותו לתרומה ומועילות - "תרצה לעזור לי לשטוף תפוח?". כשהוא יבין שאין עניין מיוחד סביב השולחן, הוא יפסיק להתעסק בזה וימשיך להתנסות הבאה.
אפליקציית Jama הוקמה במטרה לתת מענה לאימהות לתינוקות בגילאי לידה ועד גיל שלוש, ולרכז עבורן תוכן, פעילויות, טיפים ממומחים וסרטונים שילוו אותן לאורך התקופה המאתגרת הזאת. כל התכנים באפליקציה "גדלים" יחד עם התינוק ומותאמים באופן מדויק לשלבי ההתפתחות שלו, כך שהאימהות מקבלות רק את מה שרלוונטי להן ומעניין אותן בכל רגע נתון.
אפליקציית Jama היא ה-מקום של האימהות בישראל לפגוש ולהכיר אימהות נוספות סביבן, וליצור חברויות חדשות ומרגשות במסע המרתק.
חפשו אותנו בגוגל: https://app.jama.co.il/