הפעוט שלכם מפחד מרעשים? זו הדרך הנכונה להגיב

הילד שלכם נבהל מרעש של בלונים, שואב אבק או אופנוע - זו בעיה נפוצה למדי ומוכרת, אבל יש איך להתמודד איתה. כך תעזרו לילד להתמודד עם הפחד שלו מרעשים חזקים

דניאל סרנצקי, בשיתוף JAMA
09/11/2021

הילד שלכם מפחד מבלונים? בכל פעם ששואב האבק מופעל הוא בורח בצעקות? כל אוטובוס או מטוס גורמים לו להיצמד אליכם? אתם לא לבד. ישנם לא מעט ילדים שמרגישים פחד מרעשים בשלבים התפתחותיים שונים. לא תמיד זה מובן לנו ואנחנו לא יודעים איך להגיב. אז מה נכון ומה לא נכון לעשות במטרה לעזור לילד להתמודד בצורה הטובה ביותר ואף להפחית את הפחד? נגה הילה מותנה, מדריכת הורים ומשפחה, מנחת NLP ומטפלת הוליסטית בילדים, מסבירה איך נכון (ולא נכון) להגיב.

תנו לגיטימציה לפחד

כל הכחשה או ביטול של הפחד של הילד מייצרים אצלו תחושה שהוא מתמודד לבד עם זה, מה שעלול להגביר את הפחד. המטרה היא לייצר תמיכה וחיזוק לידיעה שיש שם פחד אמיתי. עליכם להקשיב לפחד, לתת לו מקום, להבין שהוא נובע ככל הנראה מתוך עולמו הפנימי של הילד ומההיכרות הלא רבה שלו עם המציאות ולשדר לו במילים ובשפת הגוף: "אני איתך, אני מבין אותך ואנחנו נתמודד עם זה ביחד".

עוד בוואלה!

שוב הילד מסרב לצחצח שיניים? כך תלמדו אותו לשתף פעולה

בשיתוף JAMA

בכל גיל, כמובן, פועלים מעט אחרת אבל המסרים צריכים להישאר עקביים. גם עם תינוקות בוגרים בני שנה ומעלה אפשר ורצוי בהחלט לדבר. הם מבינים לפי הטון את התמיכה, הנוכחות והלגיטימציה. למשל: "אתה פוחד מהבלון? הרעש הפחיד אותך? כן, אני מבינה, זה היה מאוד מפתיע/חזק...", תוך כדי חיבוק אוהב, עוטף ומרגיע.

נבהל מכל רעש של אופנוע? פעוט בוכה(צילום: ShutterStock)

התייחסו לפחד כנורמלי וטבעי

כל אחד מפחד ממשהו, זה לא הופך את הילד שלכם לפחדן. חשוב לייצר הפרדה בין תגובת הפחד לתפיסת העצמי של הילד. משפטים שלא רצוי לומר: "ממה אתה מפחד?" או "זה בכלל לא מפחיד!". הילד, בחוויה, שלו, עלול לבסס דימוי עצמי של פחדן ומזה חשוב להימנע. חשוב להעביר את המסר שפחד הוא דבר טבעי וגם גדולים מפחדים לפעמים. אפשר לתת דוגמא ממה שאתם מפחדים וכיצד אתם מתמודדים עם זה כדי לחזק את ההרגשה שזה קורה לכולם.

שימו לב לתגובות שלכם אל מול פחד

היו בתשומת לב לאופן שבו אתם מגיבים כשאתם רואים כלב, עכביש או אם אתם שומעים רעש עוצמתי ומפתיע. לכל אחד, כאמור, יש את הפחדים והתגובות האוטומטיות שלו לדברים לא צפויים שקורים. חשוב שתהיו גם אתם במודעות ותשימו לב לתגובות שלכם, שכן, הן מהוות דוגמא להתמודדות עם פחדים. מצד אחד חשוב לתת לגיטימציה לפחד אך חשוב יחד עם זאת ללמוד "לעבוד איתו" כך שהוא לא ינהל אתכם ואת הילד. אפשר לשתף גם בזמן אמת את החוויה שלכם: "נבהלתי מהרעש של האופנוע, אבל לקחתי נשימה עמוקה וראיתי שהכל בסדר עכשיו ולא קרה כלום". כך למעשה אתם מודים בפחד, מנרמלים אותו, נותנים לו מקום והתייחסות, ולבסוף - מראים דרך התמודדות ואף "סוגרים את הסיפור" בכך שהכל בסדר.

הקשיבו לסיפור שמסתתר מאחורי הפחד

מה הילד מספר שהוא רואה ומדמיין שעלול לקרות? הקשיבו לו. אמרו לו ש"המחשבה הזאת באמת מפחידה". שימו לב: "המחשבה מפחידה" ולא בהכרח הדבר עצמו, זאת משום שהפחד נוצר מעצם המחשבה שמשהו עלול לקרות אך לא באמת קרה בפועל. מדובר בפוטנציאל שמתרחש בתוך הראש של הילד. עליכם "להיכנס לראש שלו", לנסות להבין מה הוא מדמיין דרך שאלות לא שיפוטיות. למשל: "כשאתה רואה את הבלון ביום הולדת, מה אתה מדמיין בעצם שקורה? מה מפחיד אותך בזה?".

תנו פרשנות אחרת

הפחד נובע הרבה פעמים מהסיפור שהילד מספר לעצמו. כשם שאתם מדמיינים שמשהו מפחיד קורה, אפשר לדמיין שמשהו מצחיק קורה. לכן, לאחר שהקשבתם למחשבות שהפחד מייצר אצל הילד, נסו להציע דרך הסתכלות נוספת על אותו הדבר. למשל, אם הילד מדמיין שהבלון מתפוצץ לידו, אתם יכולים להציע לו שאולי הבלון דווקא יתעופף לידו וידגדג אותו ואפילו יחייך אליו וירצה להיות חבר שלו. כמובן שהוא יכול גם להתפוצץ, אבל זו רק אחת מהאפשרויות. שאלו אותו: "איך אתה מרגיש עם המחשבה שהבלון רוצה להיות חבר שלך או לדגדג אותך?". ברגע שהילד רק יחשוב או ידמיין את ההרגשה החדשה שנוצרה בעקבות הפרשנות שהצעתן זה יצמצם ולו במעט את עוצמת הפחד.

חברו סיפור חדש לפחד. ילד ובלונים(צילום: ShutterStock)

התחברו לעוצמות הפנימיות של הילד

אחת התגובות האינטואיטיביות שלכם כהורים היא שכאשר הילד מביע פחד תאמרו ישר: "אנחנו נשמור עליך". זה נהדר לשדר לילד שאתם מגנים עליו, אך יחד עם זאת, אתם תרצו לייצר חיבור של הילד ליכולות הפנימיות שלו ולידיעה שגם הוא יכול לשמור על עצמו. הזכירו לו מה קיים בו וחברו אותו לעוצמות שבו בעזרת דוגמא והמחשה - מתי, איפה ואיך הוא עשה שימוש באותה עוצמה רלוונטית, למשל - באומץ. היזכרו ביחד במקרה בו הוא היה אמיץ במיוחד, דברו על החוויה הזאת והזכירו לו שזה קיים בו וכל שהוא צריך לעשות זה לעצום עיניים ולהיזכר כמה אמיץ הוא.

אפשר לפרט איפה הוא מרגיש את האומץ הזה בגוף ואף לייצר מעין "כפתור" אומץ עליו הוא ילחץ בכל פעם שהוא יזדקק לו. ה"כפתור" יהיה מקושר בחוויית אומץ קודמת ובכך תייצרו לו עוגן שיחזיר אותו לאותה עוצמה שבאותו רגע של פחד הוא לא הרגיש שהיא זמינה עבורו, אבל הוא כן יידע שהיא קיימת בו תמיד. למשל: "נכון בפינת הליטוף ליטפת את הארנב? תראה כמה אמיץ אתה! איפה הרגשת את האומץ הזה בגוף? (נגיד הצביע על הלב), אז כפתור האומץ יהיה על הלב. "כל פעם שתרגיש פחד, תעצום עיניים, תלחץ על הלב ותיזכר כמה אומץ יש בך". המטרה היא שהילד ידע שיש לו את הכוח והיכולת להתמודד עם הפחד ללא תלות בכן. יש פה מסר שגם לו יש פתרון ורכיב של העצמה אישית, חיזוק הביטחון העצמי, עידוד תחושת מסוגלות ועצמאות.

תנו לילד את הזמן הדרוש להתגבר

אל תאיצו בילד להחזיק בלון, להשתחרר לכן מהרגל כשעובר מטוס ועושה רעש חזק או לקחת את שואב האבק ולנסות לשאוב לבד. גם אם כבר הייתם רוצים שזה יעבור וזהו, עליכם להיות סבלניים ולהבין שמדובר בתהליך היכרות חדש עם עולם הפרשנויות והדמיון של הילד אל מול הפחד הנוכח.

לסיכום, חשוב להיות במקום תומך ולהבין שמדובר בשלב התפתחותי טבעי מתוך ההיכרות של הילד עם העולם וביסוס מערכת התפיסות שלו את המציאות. אתם יכולים וצריכים סייע לו בתיווך נכון של המציאות, מתן פרשנות נוספת לחוויה שלו תוך כדי כך שאתם מאמינים בו ועוזרים לו לגלות את העוצמות שבו להתמודד, זאת מבלי לבטל, לצמצם או להקטין את התחושה שלו. כך למעשה אתם מייצרים עבורו נוכחות אמפתית שתסייע לו להתמודד בצורה מיטבית עם הפחד.

אפליקציית Jama הוקמה במטרה לתת מענה לאימהות לתינוקות בגילאי לידה ועד גיל שלוש, ולרכז עבורן תוכן, פעילויות, טיפים ממומחים וסרטונים שילוו אותן לאורך התקופה המאתגרת הזאת. כל התכנים באפליקציה "גדלים" יחד עם התינוק ומותאמים באופן מדויק לשלבי ההתפתחות שלו, כך שהאימהות מקבלות רק את מה שרלוונטי להן ומעניין אותן בכל רגע נתון.

אפליקציית Jama היא ה-מקום של האימהות בישראל לפגוש ולהכיר אימהות נוספות סביבן, וליצור חברויות חדשות ומרגשות במסע המרתק.

חפשו אותנו בגוגל: https://app.jama.co.il/

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully